לפניי הודעת ערעור על החלטת רשם בית המשפט (מר דורון יעקבי), מיום 18.11.14, בה נקבע שהמערער הוא מורשה לקבלת כתבי בי דין מטעם המשיבים 2,3 (להלן: "הנתבעים") בהתאם לתקנה 477 ו- 482 לתקנות סדר הדין האזרחי.

המשיב 1 (להלן: "התובע") הגיש תביעה כספית כנגד המשיבים 2-5 לבית משפט זה לתשלום שכר טרחה.

המשיב 2, שהוא עו"ד, הוא הבעלים של המשיבה 3 שהינה, משרד עריכת דין בניו-יורק.

המערער הינו בא כוחו של המשיב 5 במסגרת התובענה שהוגשה.

התובע הגיש יחד עם התובענה, בקשה לפיה יותר לו להמציא את כתבי בי הדין לנתבעים באמצעות המערער, לאחר שהמערער הודיע לו שאינו מורשה לקבל כתבי בי-דין מאת הנתבעים.

התובע אף הגיש בקשה להכיר במערער כמורשה לקבלת כתבי בי דין.

לאחר סבב התשובות, ניתנה החלטת הרשם הנכבד מושא ערעור זה כך: " לאחר עיון בטענות הצדדים על נספחיהם הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל הבקשה לפיה ניתן לבצע המסירה למשיבים 1-2 [הם הנתבעים דכאן – ע.מ.] באמצעות עו"ד דניאל אפרת וכי עו"ד אפרת מורשה לקבלת כתבי בי דין מטעם המשיבים בהתאם לתקנה 477 ו 482- א לתקסד"א. מטענות הצדדים על נספחיהם אני למד כי קיים כיתוב מפורש באתר של עו"ד אפרת עד להמצאת כתב התביעה לידיו ולפיו "משרדו משמש כנציגות של משרד עו"ד וייס פורת ושות' מתל-אביב ומשרד עורכי הדין סאני ברקת מניו יורק". מחיקת הכיתוב מהאתר לאחר המצאת כתב התביעה אינה עומדת לזכותו של עו"ד אפרת בכל הקשור לטענתו כי אינו מורשה למרות שמשמש נציג על פי הודאתו בפרסום באתר. מהטענות אני אף למד כי עו"ד ברכץ הודיע לתובע כי הוא מצוי בקשר עסקי ויחסי עבודה עם עו"ד אפרת. חיזוק לכך, אף נמצא בטענות שהועלו ע"י התובע, בהתכתבויות ובמיילים וכן בפגישה שהתקיימה בין התובע למשיבים 1-2 שבמהלכן נודע כי התביעה הובאה לידיעתם. הדרך לכך, כך נראה, הינה באמצעות עו"ד אפרת, שאיש זולתו לא קיבל התביעה עד אותה פגישה. הפסיקה אינה קובעת חובה כי הסכם מחוייב להיחתם בין נתבע למורשה והפרשנות המרחיבה הינה קיומו של שיתוף פעולה בין המורשה לנתבע, במידה כזו שסביר להניח כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע ההליכים שהוגשו נגדו. אין צורך בקשר הדוק בין המורשה לבין הנתבע. בפועל, קיימת אינדיקציה ברורה שהמשיבים 1-2 יודעים אודות התביעה וידיעה זו כך נראה הובאה באמצעות עו"ד אפרת. יחד עם זאת, אני סבור כי יש להמציא כתב התביעה על נספחיו וההזמנה לדין כמו גם ההחלטה דנן למורשה לא באמצעות אי מייל כי באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה, ואני מורה לתובע לעשות כן. המשיבים 1-2 יגישו כתב הגנה לתיק בית המשפט עם עותק לצד שכנגד בתוך 30 יום ממועד המסירה".

המערער טוען, כי אין ראיה שהוא מורשה של הנתבעים.

לטענת המערער, הרי על אף כי בדף הפייסבוק שלו נכתב כי הוא משמש נציג המשיבה 2 בישראל, הרי הוא הבהיר לתובע מספר פעמים כי האמור בדף הפייסבוק זה נעשה על ידו ללא סמכות וללא הסכמת הנתבעים.

עוד טען כי הוא מחק את האמור מדף הפייסבוק, לאחר שהתובע הסב את תשומת ליבו לכך, ולכן – לשיטת המערער - קביעת הרשם שהכיתוב נמחק לאחר הגשת כתב התביעה אינה מדוייקת.

כבר עתה ייאמר – כי אכן שגה הרשם הנכבד כי מחיקת האמור מהפייסבוק היתה עוד בטרם קיבל לידיו את כתב התביעה, אולם כפי שייאמר בהמשך, אין לכך כל נפקות לתוצאה אליה אגיע.

לטענת המערער שגה הרשם עת לא ייחס שום משקל לטענותיו כי המדובר באזרחים זרים אשר במקרה זה הדין החל הינו בקשה להמצאה מחוץ לתחום.

כאמור, לטענת המערער כי מעולם לא היה נציג הנתבעים והכיתוב בדף הפייסבוק נעשה על דעתו בלבד ללא הרשאה מהנתבעים, כשהרשם לא נתן כל משקל ראוי ולא התייחס כלל להסבר המערער.

המערער טוען שהתובע היה בעבר נציג הנתבעים ואף היה במשרדם בחו"ל לאחר הגשת התביעה ומסר להם פיסית את התביעה.

התובע טוען מנגד, שבמשך שנים הופיע בדף הפייסבוק של המערער כיתוב לפיו הוא משמש נציגות של משרד הנתבעים, כיתוב שהוסר רק לאחר שהתובע אמר למערער שבכוונתו להגיש תביעה כנגד הנתבעים, והוא רואה בו כנציגם בישראל.

עוד טוען התובע שהמשיב 2 אמר לו מפורשות כי הוא נמצא בקשר עסקי עם המערער, כפי שהצהיר התובע בבקשתו לפני הרשם.

באשר לטענות לעניין המצאה מחוץ לתחום, הרי שלטענת התובע, המשיב 2 הינו אזרח ישראלי המפרסם עצמו בישראל וקבע מספר טלפון ישראלי על מנת לתת שירותים משפטיים ואף חלק מהעבודות המשפטיות המתוארות בכתב התביעה ביצע התובע עבור המשיב 2 בישראל.

לאחר עיון בהודעת הערעור ובתגובה, אני מגיע למסקנה שבנסיבות העניין החלטת הרשם נכונה ואין להתערב בה.

אין חולק המערער פרסם בדף הפייסבוק שלו כי הוא משמש כנציגות של משרד עורכי הדין סאני ברקאת מניו יורק.

טענת המערער כי האמור נמחק מהאתר עוד בטרם נמסרה לידו התביעה, מה גם שהכיתוב בדף הפיסבוק שלו נעשה על ידו בלא סמכות וללא הסכמת הנתבעים.

אינני נכנס להבטים שבין הנתבעים למערער בכל הקשור לכיתוב זה, או לשאלות שאינן בתחום הדיון לעניין הערעור, אך אציין שכלפי הקורא הסביר אין משמעות הדבר אלא כי המערער משמש כנציגות עבור משרד עורכי דין בחו"ל.

כיתוב כאמור, שאינו נכון, מטעה במודע ובכוונת מכוון את הציבור.

עתה לאחר שהמשיב הסתמך על האמור פונה למערער כמי שמשמש נציגות בישראל של המשיבה 3, נטען על ידי המערער אחרת.

הנטל בעניין זה מוטל על המערער להוכיח שאינו משמש נציגות בישראל מטעם הנתבעים.

דף הפייסבוק של המערער מופעל על ידו, הוא אחראי לתכניו ולדברים הכתובים בו, הוא יכול להסיר הכיתוב בכל עת, הוא אחראי לאמור בו.

נראה שכיתוב זה הוסר אך בשל כוונת המשיב להגיש תביעה כנגד הנתבעים ולא משום טעם אחר.

טענת המערער כאילו הכיתוב נעשה בלא הרשאת הנתבעים, לא גובתה כלל.

גם אם הכיתוב בפייסבוק הוסר בטרם מסירת כתב התביעה לידי המערער (עבור הנתבעים) אין בו כדי לקבוע כי המערער אינו משמש יותר כנציגות בשיראל. לאור העובדה שהמדובר בפרסום קיים, ראוי היה שהמערער היה מציג מסמך ממתי אינו משמש נציגות או כאמור כי הנתבעים מתנערים במפורש מהכיתוב באינטרנט.

זאת ועוד; אם המבקש אינו משמש כמורשה או כנציג הנתבעים, מדוע טרח והגיש במסגרת הדיון שלפני בקשה מטעמם של הנתבעים להארכת המועד להגשת כתב הגנה (כאשר בסעיף 24 לבקשתו פורס את יריעת שיקולי הנתבעים – אולם מסייג זאת כאילו המדובר למען הסדר הטוב ואין לראות בבקשה כייצוג משפטי או כסמכות לייצג).

אם המערער אינו מייצג את הנתבעים לא יגיש בקשות מטעמם ולא יטען עבורם;

ואם הוא מייצגם – כך היא.

גם האמור בסעיפים 36-37 להודעת הערעור אינה אלא טענות בשם הנתבעים ביחס למסירת התביעה בניו יורק לידי הנתבעים. נטען שהמסירה נעשתה שלא כדין. זוהי יכולה להיות טענה מפי הנתבעים ולא מפיו של המערער.

לא ניתן לאחוז במקל בשתי קצותיו ולטעון טענות סותרות או לדבר בשני קולות.

הנטל על המערער הינו כבד, נטל שלא עמד בו כלל;

נהפוך הוא, התנהלות המערער והטענות אשר הובאו לפני הרשם ולפני בית המשפט בערעור אך מביאים למסקנה שהמערער אכן משמש כנציגות עבור הנתבעים.

כפי שעולה מתצהיר התובע בבקשה לפני הרשם, הרי שהמשיב 2 בעצמו אמר לו שהוא בקשרים עסקיים עם המערער. המערער לא התמודד או סתר טענה זו.

מכל העולה הרי החלטת הרשם נכונה ואין להתערב בה, והערעור נדחה.

המערער יישא בהוצאות התובע בסך כולל של 3,000 ₪.

המשיבים 2-3 (הנתבעים) יגישו כתב הגנה מטעמם עד ליום 1.2.15, כשהמערער ידאג להמציא עותק החלטתי זו לידיהם.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן והודע היום, ו' טבת תשע"ה, (28 דצמבר 2014), בהיעדר הצדדים.