1. העניין שבפני, מתן פסק דין משלים בהודעה לצד שלישי, בתובענה שבנדון.
2. כאמור בתקנה 214 טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, בכל הנוגע להליך בסדר דין מהיר, "פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, זולת אם סבר בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים שיירשמו"; מקום שהמחלוקת בין הצדדים הינה עובדתית בלבד, לא מצאתי שיש בהליך זה משום חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור, באופן המצדיק לחרוג מהנמקה תמציתית.
3. בתמצית ייאמר, עסקינן בתובענת התובע ע"ס 16,109 ש"ח, בגין נזקים אשר לטענתו נסבו לו בגין פגיעה במכוניתו מ.ר. 2529429, ביום 4.4.2014, שעה 20:38, כתוצאה מהתנגשות בין מכונית התובע לכלי רכב שהיה נהוג בידי הנתבע 1 ובבעלות הנתבע 2, מ.ר. 17-972-11.
4. במישור היחסים שבין התובע לנתבעים, ניתן הסכמה פסק דין המחייב את הנתבעים לשלם לתובע, יחד ולחוד, סך של 13,000 ש"ח, כמפורט בפסק דין חלקי אשר ניתן ביום 11.10.2015.
5. הנתבעים שלחו הודעה לצד שלישי, המופנית כלפי כלל חברה לביטוח, וטענו כי הם זכאים לשיפוי בגין כל סכום אשר יחויבו בו על פי התובענה (ובפועל חויבו על פי פסק דין לשלם סך 13,000 ש"ח), שכן לטענתם השימוש בכלי הרכב שבבעלות הנתבע 2, בוטח בפוליסת ביטוח בת תוקף אשר מספרה 4-63906814-00 אשר הייתה בת תוקף בתקופה שבין 1.4.2014 ועד 31.3.2015.
6. במסגרת זאת הציגו המודיעים פוליסה אשר הודפסה ביום 6.4.2014, אשר הופקה אצל הסוכן בוכניק יהודה, אשר תקופת הביטוח בה אכן הייתה מיום 1.4.2014 ועד 31.3.2015.
7. הנתבעת טענה כי יש לדחות את ההודעה לצד שלישי, הואיל ובמועד האירוע לא הייתה פוליסת ביטוח תקפה, אלא היא נערכה רק ביום 6.4.2014, לאחר קרות מקרה הביטוח ומבלי שהמבוטח גילה למבטחת אודות מקרה הביטוח. בהתאם, טענה צד ג' כי אין לה חבות בשיפוי, לאור סעיף 16 (א) לחוק חוזה הביטוח.

העדויות מטעם הצדדים.

1. מטעם המודיעים העידו המודיע 2 וכן הגב' חגית נגר פקידת סוכן הביטוח יהודה בוכניק אשר טיפלה בהצעת הביטוח. מטעם צד ג' העיד מר אילן לוי, חתם בחברת הביטוח.
2. המודיע 2 העיד כי הפוליסה אשר הוצגה הייתה בת תוקף ביום קרות התאונה, גם אם הופקה לאחריה; הוא לא זכר היכן הופקה פוליסת ביטוח החובה של המשאית באותה שנה, ואף לא הציג פוליסת חובה לתמיכה בטענתו כי אכן חודשה פוליסת החובה בחברה אחרת, אולם ציין כי ביקש להפיק את פוליסת הביטוח, אם כי לדבריו מדובר במסמך אשר לא מקבלים מיד אלא בחלוף מספר ימים;
3. הגב' חגית נגר העידה כי פעלה לחידוש פוליסת הביטוח כבר ביום 24.3.2014, כשבוע לפני פקיעת הפוליסה הקודמת, וכאשר ראתה בתחילת חודש אפריל 2014 כי הפוליסה לא חודשה, פנתה פעם נוספת לחברת הביטוח, לחתמת אשר פעלה בחברת הביטוח באותה העת, וביקשה פעם נוספת את חידושה של הפוליסה מיום 1.4.2014. העדה הציגה העתק תכתובת דוא"ל מיום 24.3.2014, אשר לכאורה נשלחה לחתמת, ומכתב נוסף לאחר קרות מקרה הביטוח. לדבריה, שיטת העבודה הינה שבתחילת חודש בודקים את כל הפוליסות שאמורות היו להתחדש, ואם ישנם חוסרים, הם מושלמים באותו שלב.
4. העד אילן לוי העיד כי הודעת החידוש היחידה אשר נתקבלה אצל חברת הביטוח, הייתה ביום 6.4.2014, כאשר אותה הודעה נתקבלה ללא הודעה על כך כי הנכס המבוטח ניזוק יומיים לפני בקשת החידוש, ציין כי במערכת אצל הצד השלישי לא נרשמה ולא נתקבלה כל הודעת חידוש ביום 24.3.2014 כנטען, והסביר מדוע הפוליסה נערכה רטרואקטיבית, והבהיר שהדבר היה לבקשת סוכן הביטוח.

דיון והכרעה

1. לאחר בחינת הראיות וטענות הצדדים, מצאתי לנכון לדחות את ההודעה לצד שלישי, בהתבסס על הטעמים כמפורט להלן:
2. לא הוכח כי הסוכנות שלחה את הודעת החידוש ביום 24.3.2014 כפי שנטען; לטענת המודיעים, סוכנות הביטוח הודיעה לחברת הביטוח על החידוש ביום 24.3.2014, אולם עיון במוצג נ/2 מעלה כי תכתובת דוא"ל אשר לכאורה נשלחה באותו מועד, נשלחה לכתובת [email protected] ולא לכתובת של החתמת הנזכרת בתכתובת, אשר כתובת דוא"ל שלה [email protected]. (לגבי היעד הנכון, ראה עדות אילן לוי, עמ' 10 לפרוטוקול שורה 11).
3. ככל שתכתובת דוא"ל נשלחה לכתובת שגויה, הרי שסוכן הביטוח התרשל בחידוש הפוליסה, ולמעשה חברת הביטוח (ובעיקר – הגורם אליו יועדה הודעת החידוש) לא קיבלה את הודעת החידוש, אלא רק לאחר שקרה מקרה הביטוח.
4. אוסיף לאמור, כי המודיעים לא צירפו, במקרה דנן, את מלוא התיעוד, לרבות אישור משלוח דוא"ל ואישור קבלתו, אלא רק מכתב מפנה מאוחר, המפנה לכתובת דוא"ל שגויה, ולא יצאו ידי חובתם להוכיח כי ביקשו את חידוש הפוליסה במועד שלפני קרות אירוע הנזק.
5. אציין כי לדברים אף חשיבות מינורית, ככל שהדברים נוגעים לסעיף 16 (א) לחוק חוזה הביטוח. נכון למועד התאונה, לא הייתה פוליסת ביטוח בת תוקף, ואין זה משנה מהי סיבת היעדר הפוליסה; הואיל וההודעה לצד ג' הינה מכח הפוליסה בלבד, ולא מכח טענה להתרשלות או הפרת חובת זהירות, לא ניתן לרפא את הפגם שלפני שהופקה הפוליסה, קרה מקרה הביטוח.
6. איתרע מזלו של המודיע 2, כמבוטח, ומקרה ביטוח קרה לפני שבפועל חודשה הפוליסה; ברי כי גם אם חודשה הפוליסה רטרואקטיבית, וגם אם לא חודשה בשוגג, הרי שבפועל, מקרה הביטוח מוקדם למועד עריכת הפוליסה, ואין כל הצדקה שבדין כי חברת הביטוח תחוב מכח הפוליסה. טענת המודיעים בהודעה לצד שלישי, הייתה כי חברת הביטוח התרשלה ו/או חבה מכח הפוליסה, אולם לא הוכחה כל התרשלות מצידה;
7. אומר ביהמ"ש העליון בע"א 1064/03 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוחה רחל שחר פיאמנטה ז"ל, פ"ד ס (4) 375, בעמ' 407 : "חוזה הביטוח, מעצם טיבו, וכל עוד לא הותנה אחרת בין הצדדים לחוזה, צופה פני עתיד הוא. קיומו מותנה בקיומו של סיכון שמקרה הביטוח יתרחש. ודאות לקרות הסיכון מנוגדת במהותה להגנה שמיועד חוזה הביטוח ליתן למבוטח. על כן מקום שמקרה הביטוח אירע עובר לכריתת חוזה הביטוח, בטל החוזה מדעיקרא (ראו: ששון [32], בעמ' 238; אליאס [30], בעמ' 395; ע"א 8972/00 שלזינגר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ [20], בעמ' 834; ע"א 1530/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' יובלים אגודה שיתופית [21], בעמ' 838)."
8. נטל ההוכחה במקרה דנן, מוטל על המודיעים, להוכיח כי נתבקש חידוש הפוליסה מאת החברה או מאת הסוכן במועד מוקדם יותר, ואולם לא הובאה כל ראיה בהקשר זה: לא הובאה הצעת הביטוח לגבי החידוש, לא הובאה ראיה לגבי תיעוד לשיחה מול המבוטח במועד הרלוונטי, ולא הוכח מתי מסר המבוטח הודעה לסוכן על קרות מקרה הביטוח.
9. צירוף הנסיבות, לפיו החידוש אירע יומיים לאחר קרות מקרה הביטוח, והודעה על מקרה הביטוח נמסרה רק שבוע לאחר מכן, מטיל צל כבד של חשש להתנהלות מכוונת המיועדת לנסות ולתקן את הפגם או את הטעות של אי חידוש הביטוח, ומצאתי בהקשר זה לאמץ את טענות הצד השלישי, בדבר בטלות הפוליסה, והיעדר הרמת נטל ההוכחה המוטל על המודיעים.
10. סוף דבר: ההודעה לצד שלישי נדחית, המודיעים יישאו בהוצאות הצד השלישי בסך 1,500 ש"ח בגין הליך זה. יחד עם זאת, כתוצאה מהביטול, זכאי התובע להשבה. חברת הביטוח תשיב לתובע את פרמיית הביטוח ששילם במסגרת חוזה הביטוח הבטל (ורשאית לקזז ההוצאות מהסכום המושב).

ניתן היום, כ"א אדר א' תשע"ו, 01 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.