לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, ראיתי לדחותה.

הסעד המבוקש בתביעה העיקרית הינו הריסת הקיר שבנה המשיב בשלב כלשהו בעבר, והמפריד בין מקרקעי המבקשים למקרקעי המשיב, תוך הסגת גבול מקרקעי המבקשים, כטענתם. הא ותו לא.

מאידך צו המניעה הזמני מכוון לאסור על המשיב בניה בתוך מקרקעיו שלו, בטענה כי מדובר בבנייה ללא היתר בניה.

כלל הוא כי הסעד הזמני נועד "לשרת" את הסעד המבוקש בתביעה, למנוע יצירת עובדות מוגמרות בשטח, או למנוע הכבדה על ביצוע פסק הדין, במידה והמבקש יזכה בתביעתו, וכיוב'. אלא מאי? המבקשים עותרים לסעד זמני למניעת המשך עבודות הבניה בתוך מקרקעי המשיב, בעוד שבתביעתם עותרים למתן צו המורה למשיבים לסלק את הגדר שכבר נבנתה. אלה הם שני סעדים זרים אחד לשני.

למותר לציין, כי אין בדחיית הבקשה, משום מתן הכשר למשיב להמשך עבודות בניה שלא כדין, ושלא על פי היתר בניה כדין, במידה וכך הם פני הדברים.

המזכירות תמציא.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ה, 09 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.