1. תביעה לתשלום נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונתי מיום 23.4.14, בו היו מעורבים רכבי הצדדים.

נהג התובעת טוען כי לאחר שהמתין טרם כניסתו לצומת בשל אור אדום ברמזור, התחלף האור ברמזור שבכיוון נסיעתו לאור ירוק ובעת שאך החל בחציית הצומת, רכב הנתבעים נהוג ע"י הנתבע 1 חצה את הצומת באור אדום, כשהוא עוקף במהירות רכבים שעמדו בכיוון נסיעתו בנתיב השמאלי לפני הרמזור, כאמור נוכח היות האור ברמזור אדום. בנסיבות אלה, התנגש רכב הנתבע 1 ברכב התובעת, בפינה השמאלית.

הנתבע 1 טוען מנגד כי הגיע לרחוב בו ארעה התאונה לאחר ביצוע פניה שמאלה, כשסביבו רכבים נוסעים נוספים, ואז הבחין כי הרמזור לא תקין ועל כן מהבהב. נוכח הגבלת מהירות ל-50 קמ"ש בשל עבודות שבוצעו במקום, הפחית את מהירות הנסיעה ל-40 קמ"ש, על מנת להתאים עצמו לתנאי הדרך, אולם מאחר שזכות הקדימה נתונה לרכבים הנוסעים בכיוון נסיעתו, בעוד שבכיוון נסיעת רכב התובע מוצב תמרור "עצור", המשיך להתקדם על מנת לחצות את הצומת. אלא, שנהג התובעת יצא לפתע אל הצומת ואף כי הנתבע 1 צפר ובלם בלימת חירום, לא נמנעה התאונה.

2. לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, שמעתי את העדויות ועיינתי בכל הראיות הקיימות, הרי שמאחר שנטל ההוכחה מוטל על התובעת בבחינה המוציא מחברו עליו הראיה, הגעתי לכלל מסקנה כי נטל זה לא הורם וכי על כן דין התביעה להידחות.

העידו בפני הנהגים וכן מר גיורא לב, נותן תעודת עובד הציבור מטעם חברת החשמל, ומר דוד שושן, ראש מדור פניות הציבור בחברת החשמל.

מאחר שתובענה זו נדונה בסדר דין מהיר, הרי שלפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, על פסק הדין להיות מנומק באופן תמציתי.

3. תחילה יצוין כי מעדויות בעלי התפקיד מטעם חברת החשמל עולה המסקנה המסתברת לפיה לא ארע שיבוש באספקת החשמל למערכת הרמזורים במועד הרלבנטי, אם כי זאת בכפוף לאפשרות שהועלתה כי לנוכח זמניות הצומת, הוזזו הרמזורים בתקופה שבין מועד התרחשות התאונה לבין מועד ביצוע הבדיקה.

אולם, אף לפי עמדת אותם בעלי תפקיד גם העדר שיבוש באספקת החשמל אין בו כדי לשלול היתכנות לתקלה שהתרחשה במערכת הרמזורים עצמה.

הן הנתבע 1 והן התובעת פעלו במרץ על מנת לנסות ולקבל מידע שיאשש או יפריך את טענת הנתבע 1 בדבר שיבוש במערכת הרמזורים, אולם הגורמים האמונים על פעילות הרמזורים השיבו פניהם ריקם, שכן לא בוצע ניטור של פעולת הרמזורים ועל כן אין בנמצא רישום שיכול להעיד על תקינות פעילותם או על תקלות.

הודעתה של חברת "מנורה", האמונה על פעילות הרמזור, אין בה כדי לשפוך אור על השאלה שכן בהודעה מצוין במפורש כי אף לא אחד מהפרמטרים הנדרשים נבדקו, וכל שיכולה היתה לצין הוא כי במועד הרלבנטי לא התקבלו הודעות על תקלות ברמזור.

מובן כי העדר רישום של הודעות על תקלות אין די בו כדי לקבוע כי לא היו תקלות כאמור, ובמיוחד שעה שנרשם בהודעה בבירור כי תקינות הרמזור לא נבדקה.

4. אלא, שהעדר הוכחת טענת הנתבע 1 בדבר התקלה ברמזור, על אף המאמצים שנעשו לשם כך, אין די בה כדי לקבל את התביעה.

יש לזכור כי אין המדובר בטענה שיש בה משום היפוך נטל ההוכחה, דוגמת טענה מסוג "הודאה והדחה", אלא עדיין מוטל הנטל על התובעת להוכיח את גרסתה על כל רכיביה העובדתיים. התובעת אף לא הרימה נטל ראייתי ראשוני שיהא בו כדי להעביר נטל ראייתי משני כלשהו אל כתפי הנתבעים.

התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים על יסוד טענתה כי הנתבע 1 חצה את הצומת באור אדום וטענה זו טעונה הוכחה.

נהג התובעת מסר גרסתו לפיה הוא חצה את הצומת באור ירוק ואילו הנתבע 1 חצה את הצומת באור אדום.

הנתבע 1 מנגד מסר גרסה מנוגדת לגרסת התביעה ולפיה לא נסע באור אדום, אלא ברמזור מהבהב בשל תקלה.

יצוין כי לא ניתן לשלול היתכנות התאונה על פי כל אחת מהגרסאות רק לפי מיקומי הנזקים ברכבים ואפיוניהם, זאת גם בהינתן העובדה כי מחד רכב התובעת נפגע בצד שמאל קדמי, ומאידך רכב הנתבעים הספיק לצלוח טרם ההתנגשות יותר ממחצית הצומת (ר' נ/1).

בכל הנוגע לשאלת מהימנות העדויות, ובהעדר כל עדות חיצונית, לא מצאתי להעדיף דווקא את עדות נהג התובעת, שכן עדות הנתבע 1 היתה ברורה, קולחת והותירה בי רושם מהימן.

יוער, כי אף לאחר צפייה בסרטון שהוצג בפני, ומבלי להידרש לשאלת קבילותו או משקלו, לא מצאתי כי יש בו כדי להאיר בדבר מה את המחלוקת.

5. לפיכך, בפניי גרסאות נוגדות, בבחינת גרסה כנגד גרסה, נעדרות תימוכין ראייתיים חיצוניים, ובמאזן ההסתברויות לא מצאתי כי ניתן להעדיף איזו מביניהן.

מרחב הספקות שנותר אם כן בנוגע לכל גרסה הינו שקול ועל כן כפות המאזניים נותרו מעויינות.

מכל המקובץ – התביעה נדחית.

לנוכח המסקנה המתקבלת בדבר האיזון בין הגרסאות, כמו גם נוכח ההידרשות לדיון נוסף בתובענה, מצאתי להורות כי כל צד יישא בהוצאותיו.

למען הסר ספק מובהר כי התובעת תישא בשכר עדותו של מר גיורא לב, נוכח העובדה כי היא זו שביקשה לזמנו למתן עדות, והנתבעת 2 תישא בשכר עדותו של מר דוד שושן, נוכח העובדה כי היא זו שביקשה לזמנו למתן עדות.

באגרת המחצית השניה תישא התובעת.

מזכירות בית המשפט מתבקשת לשלוח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ט חשוון תשע"ז, 20 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.