לפני:

כב' השופטת שרה שדיאור

החלטה

1. לפניי בקשה לדחיית או מחיקת כתב התביעה שכנגד על הסף.
2. לטענת המבקש, מדובר בתביעה כספית–נזיקית שאינה בסמכותו העניינית של בית הדין. עוד טען המבקש כי התביעה קנטרנית או טורדנית שכן הוגשה בעקבות תביעת המבקש לקבלת זכויותיו לפי דין, ובמטרה לשמש כגורם לחץ בכדי לגרום לו להסכים לוויתורים בעמדתו בתביעה. להוכחת טענתו, הפנה המבקש למועד הגשת התביעה שכנגד, מיד לאחר שהמבקש הגיש את כתב התביעה, ובחלוף שנה וחצי מיום סיום יחסי העבודה.
3. המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, המדובר בתביעה כספית מכוח הפרות חוזיות במסגרת יחסי עובד-מעסיק ועל כן קיימת סמכות עניינית. עוד טענה כי התביעה לא הוגשה קודם לכן, כיוון ששום "אות חיים" לא התקבלה מהמבקש עד להגשת כתב התביעה.
4. בתאריך 15.12.14 הגיש המבקש כתב תביעה על סך 73,148 ₪ בגין פיצויי פיטורין, שכר, הפרשי שכר, שעות נוספות וזכויות סוציאליות.
5. בתאריך 10.6.15 הגישה המשיבה כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד על סך 100,000 ש"ח. התביעה כשנגד הוגדרה כתביעה כספית, כאשר בסעיף 51 פורטו רכיבי התביעה כך:

"א. לחייב את התובע לשלם לחברה פיצוי בגין נזק לא ממוני שמגלם עוגמת נפש ופגיעה במוניטין כמי שמעסיקה עובדים אלימים – 50,000 ₪.

ב. לחייב את התובע לשלם לחברה פיצוי בגין חוסר תום ליבו הקיצוני, הפרת חוברת ההגינות, האמון והנאמנות החלות עליו כעובד – פיצוי ללא הוכחת נזק בגין 50,000 ₪". ברי כי סעיפים אלה כלליים וגורפים על אף שהם מכומתים, ועל הנתבעת תחול החובה ומוטל נטל ההוכחה להוכיח רכיבים אלה ושיעור הפיצוי הנתבע בגינם ,לפי אמות המידה שנקבעו בפסיקה.

1. בסעיף 24 (א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 נקבע:

"לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];

(1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו".

1. נוכח רכיבי התביעה שכנגד, ומשלא מדובר בתביעה נזיקית, הרי שהתביעה שכנגד הנה בסמכותו הייחודית של בית דין זה.
2. ביחס לטענה לפיה התביעה שכנגד קנטרנית או טורדנית, אין די במועד הגשת התביעה שכנגד כדי להוכיח טענת המבקש.
3. מחיקת כתב טענות על הסף הנו מרחיק לכת ומשכך נקבע כי: "סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בית המשפט ביד קמוצה ובמשורה, (ראה למשל ע"א 796/80, פ"ד לז(4), 337, 340), ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע (ארצי) 3-15/מז אפנר יצחק ואח' נ' מפעלי הדסה לחינוך; דב"ע נא/3-31 (ארצי) חיפה כימיקלים בע"מ נ' אברהם רמי כלפון, פד"ע כב518, ; דבע (ארצי) 3-195/נא תובנה מכונות תרגום בע"מ נ' עמיחי סגל).
4. בע"א פסח רגובי נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית לישראל בע"מ קבע בית המשפט העליון:

"מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ופתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף" (ע"א 693/83 [1], בעמ' 671)".

1. אשר על כן,למרות כלליות התביעה שכנגד , הבקשה לדחיית או מחיקת התביעה שכנגד על הסף, נדחית.
2. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ו, (18 אוקטובר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.