הנתבעות 4,1 ו-5 ע"י ב"כ עוה"ד אהוד ערב ואח'

לפניי בקשת הנתבעות 1, 4 ו-5 (להלן- המבקשות) לסילוק התביעה על הסף, ולחילופין, לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד.

נימוקי הבקשה

1. המבקשות טוענות, כי הצדדים, עילת התביעה והסעדים המבוקשים בתביעה דנן זהים לחלוטין לצדדים, לעילת התביעה ולסעדים המבוקשים בתיק מקביל המתנהל בבית המשפט המחוזי בנצרת במסגרת ת"א 1978-05-13 (להלן- התיק המקביל). במקרה דנן, יש להיעתר לבקשה ולהורות על מחיקת התביעה נגדן. לחילופין, יש לעכב את ההליכים בתיק דנא עד למתן פסק הדין בתיק המקביל.

התגובה

2. אליבא דתובע, אין ממש בבקשה ודינה להידחות. אין זהות בסעדים בין התביעה דנן לתיק המקביל. לחילופין, מוכן הוא למחוק את התביעה דנא בכפוף להעברת זכות החזקה בפועל על הציוד והכלים לידיו.

דיון והכרעה

3. בקשה זו, בדין יסודה. מעיון בכתבי התביעה בתביעה דנן ובתיק המקביל עולה, כי קיימת זהות בין הצדדים ועילות התביעה, והדין בעניין זה עם המבקשות.

4. בהלכה הפסוקה נקבע כי, זהות העילה תבחן על יסוד מידת הדמיון בין התשתית העובדתית העומדת בבסיסם של שני ההליכים, אפילו אם בתביעה המאוחרת נכללים רכיבים שלא נזכרו בתביעה הראשונה:

"אמת המבחן לשאלה אם קיימת זהות בין שתי תובענות איננה בבחינה פרטנית של שני כתבי התביעה זה מול זה, אלא בבחינה רחבה יותר של השאלה האם מדובר בשתי התדיינויות באותו עניין עצמו, ומקום שהתובע יכול היה לרכז את כל העובדות ואת כל הטענות- ואלה שבתובענה החדשה בכלל זה- במסגרת ההתדיינות הראשונה, תיחשבנה שתי התובענות כבעלות עילות זהות"

(ראו: ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נז(5) 166 (2003)).

5. וכן, בהתאם להלכה הפסוקה, על בעל דין לרכז תביעותיו במקום אחד:

"הכלל הוא כי מוטל על התובע להקפיד על מיצוי זכויותיו בדרך היעילה ביותר. עליו לרכז את כל העילות הצומחות לו בהתייחס למסכת עובדתית אחת, ולהביאן בפני ביהמ"ש במסגרת תביעה אחת, על מנת שהנתבע לא יוטרד בתביעות רבות בגין אותו מעשה. אם לא עשה כן, אין הוא רשאי להגיש תביעה חדשה באותה עילה לקבלת סעד נוסף, אלא אם קיבל היתר לכך מבית המשפט"

(ראו: תצ (י-ם) 844-11-10 שוורץ נ' בנק אוצר החייל (לא פורסם, מיום 17.4.2011; ע"א 8/83 דן גורדון ואח' נ' כפר מונאש- מושב עובדים ואח', פ"ד לח(4) 797 (1985); רע"א 6830/00 ברנוביץ נ' תאומים, פ"ד נז(5) 691 (2003)).

6. בנוסף, יש להזכיר את תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984,

הקובעת ,כי:

"מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו".

7. בנידון דידן, מדובר בשתי תובענות המושתתות על אותה מערכת עובדות, ואשר עילותיהן זהות. ההבדל בין התובענות הינו בסעד הנתבע. בעוד שבתיק המקביל נתבעה מחצית שווי הציוד שנרכש ,ואילו בתביעה דנן מבקש התובע להצהיר, כי הוא הבעלים של מחצית הציוד, או לחילופין לחייב את הנתבעות בשווי הציוד. אין ספק, כי היה על התובע לרכז את שתי התביעות במסגרת תביעה אחת.

סוף דבר

8. לאור כל האמור, אני נעתר לבקשה כמבוקש, ומורה על מחיקת התביעה על הסף כנגד הנתבעים 1,4 ו- 5.

9. הגם שהנתבעות 2 ו-3 לא הגישו בקשה זהה ומאחר ויש זהות בין הצדדים בתיק המקביל והתביעה דנן, אני רואה לנכון למחוק את התביעה על הסף גם נגד הנתבעות 2 ו- 3 , ללא צו להוצאות.

10. התובע ישלם לנתבעות 1 , 4 ו- 5 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך של 4,500 ₪.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו סיוון תשע"ה, 02 יוני 2015, בהעדר הצדדים.