הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכב התובעת, אני מורה על דחיית התביעה וזאת מעיקרם של הדברים הבאים:

ראשית, לא נשללה טענת נהג הנתבעת לפיה אביו של נהג רכב התובעת ביקש לסיים את המחלוקת בין הצדדים באמצעות כך שהנתבעת 1 תיקח זאת על עצמה את האחריות וסורב. תשובתו של נהג התובעת בעניין זה הייתה לא סבירה בעליל [עמ' 4 שורה 22] ומעידה שיש דברים בגו שכן לא הגיוני בעיניי שהוא לא היה ער לשיחה שניהל אביו עם מי מטעם הנתבעות והוא אינו יודע את תוכנה. ניכר היה בתגובתו לשאלה שהוא מתחמק ממתן תשובה על כל המשתמע מכך.

שנית, הנזקים ברכב התובעת יותר תומכים באפשרות של מעבר בין נתיבים מאשר האפשרות ההפוכה.

שלישית, אין הלימה בין עדות נהג התובעת והעדה מטעמו בפרטים מהותיים הקשורים בתאונה. כך למשל, בעוד שנהג התובעת העיד כי הרווח בינו ובין הרכב שמלפניו היה מטר אין עדות זו מתיישבת עם עדות העדה לפיה נהג הנתבעות ביקש להשתלב לנתיבם ובעוד שנהג התובעת לא העיד על רצונו של נהג הנתבעות להשתלב לנתיבו העידה זו אחרת. מדובר בפרטים מהותיים שמלמדים על חוסר קוהרנטיות בגרסאות. עוד יוער כי עדות נהג התובעת מלמדת כי הוא עשה שימוש במראה הימנית. הסברו לרבות מסקנתי מתוקף עדות העדה כי היה לו צורך לעבור נתיב, אינם עומדים בקנה אחד עם טענתו כי כלל לא רצה לעבור נתיב.

אין צו להוצאות, למעט שכר התייצבות עד הנתבעות על סך 500 ₪ לתשלום על ידי התובעת בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, ז' תמוז תשע"ו, 13 יולי 2016, בהעדר הצדדים.