1. רכבו של התובע, רנו מגאן מספר רישוי 15-988-56 (להלן: "הרנו"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שאירעה ביום 23/6/14, באחד מרחובות כפר ג'דידה.

2. בעת אירוע התאונה נהג ברנו מר סאלח כיאל (להלן: "סאלח").

3. בתאונה היה מעורב רכב פולקסווגן גולף, מספר רישוי 91-629-62 (להלן: "הגולף"), שהיה נהוג על ידי נתבעת 2 (להלן: "הנתבעת").

4. במועד אירוע התאונה היה הגולף מבוטח אצל נתבעת 1 בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג' בגין נזקי רכוש.

5. לטענת התובע, התאונה אירעה באשמתה של הנתבעת. לכן הגיש את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעות לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.

6. לטענת הנתבעות, התאונה אירעה באשמתו של סאלח. לכן הן מבקשות לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

7. בפניי שתי גירסאות באשר לאופן אירוע התאונה. כל נהג והגירסה שלו.

לאחר שבחנתי את העדויות ואת שאר הראיות שהובאו בפניי אני מחליט להעדיף את גרסתו של סאלח באשר לאופן אירוע התאונה על פני גירסת הנתבעת, שכן מיקום הנזקים בשני כלי הרכב תומך בגרסתו. אילו התאונה היתה מתרחשת כפי שגורסת הנתבעת, היינו שהרנו חנה ברחוב, בצד ימין כיוון נסיעתה, וכאשר חלפה על פניו והיתה במקביל אליו ושלושת רבעי הגולף כבר עבר את הרנו, הרנו יצא שמאלה, היה הרנו נפגע בחלקו הקדמי שמאלי ולא בדופן שמאל, לרבות הדלת השמאלית, כפי שנפגע בפועל.

לא נעלמה ממני עדותו של השוטר רס"מ עמיר נאסר אל-דין ודו"ח הפעולה אותו רשם (להלן: "הדו"ח), אולם אין אני יכול לסמוך על אמיתות הגרסה המופיעה בדו"ח הפעולה, שכן השוטר לא היה עד ראיה לתאונה והוא לא ידע לומר מי מסר לו את הפרטים המופיעים בדו"ח. מה גם, שכאמור לעיל, מיקום הפגיעות בשני כלי הרכב אינו מתיישב עם הגירסה העולה מהדו"ח.

8. כפועל יוצא מהעדפת גרסתו של סאלח באשר לאופן אירוע התאונה, אני קובע כי התאונה אירעה באשמת הנתבעת. לכן על הנתבעות לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.

להוכחת הנזק צירף התובע, לכתב התביעה, חוו"ד של השמאי ס. חמזה, שהעריך את עלות תיקון הרנו בסכום של 5,860 ₪.

כפי ששמענו מפי התובע הוא תיקן את הרנו תיקון חלקי בלבד. תיקון זה הוא ביצע בעצמו, וזה לא עלה לו. מי לנו יערוב שבעתיד יבצע את שאר התיקונים, שלכאורה אינם חיוניים להמשך תיפקודו של הרנו? במצב דברים זה אני מעריך את נזקו של התובע, בגין הנזק שנגרם לרנו, בסכום של 3,500 ₪ נכון להיום. לסכום זה יש להוסיף את שכ"ט השמאי (920 ₪).

9. סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעות, הדדית, לשלם לתובע את הסך של 4,420 ₪.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעות, הדדית, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 800 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה תוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ז' חשוון תשע"ו, 20 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח את העתק פסק הדין לצדדים.