בענין : בקשה לביטול פסק דין

1. ביום 25.12.14 הגיש התובע נגד הנתבעת תביעה חוזית ע"ס 200,000 ₪ לקבלת פיצוי בגין

פוליסה ביטוח חיים שרכש בנו המנוח של התובע איימן חדיד ( להלן "המנוח") בחודש 5.84

, עליה נודע לתובע לראשונה בחודש 5.12 . התובע הוא המוטב בפוליסה .

לתביעה צורפה חליפת מכתבים בין ב"כ התובע לבין הלשכה לפניות הציבור של הנתבעת

במסגרתה נמסר לב"כ התובע שהפוליסה לא שולמה לפחות משנת 1988 , מסמכי הפוליסה

בוערו בשל חלוף הזמן והסכומים שנצברו בפוליסה כוללים חסכון לגיל פרישה בסך של

2155 ₪ וערך פדיון בסך של 615 ₪ .

המנוח נפטר ביום 10.5.03 . נטען כי סכום התביעה מבוסס על מה שאמור להיות סכום

הביטוח למקרה מוות .

2. הנתבעת קיבלה את כתב התביעה ביום 12.1.15 .

לבקשת ב"כ התובע וכיוון שהנתבע לא הגישה כתב הגנה או בקשה להארכת מועד להגשת

כתב הגנה , ניתן ביום 19.2.15 פסק דין בהעדר הגנה המחייב את הנתבעת לשלם לתובע

את סכום התביעה בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד .

3. ביום 25.3.15 הוגשה הבקשה שלפני לביטול פסק הדין .

באשר לסיבת המחדל נטען כי ביום 5.2.15 פנה מתמחה במשרד ב"כ הנתבעת במייל לב"כ

התובע וביקש אורכה להגשת כתב הגנה עד 5.3.15 . נטען כי בשל טעות אנוש לא הוגש

כתב הגנה במועד ורק ביום 20.3.15 ביקשה ב"כ הנתבעת מב"כ התובע אורכה נוספת

להגשת כתב הגנה עד 5.4.15 . ב"כ התובע הודיע ביום 22.3.15 כי ניתן פסק דין ולאחר

שלא הסכים לביטולו , הוגשה הבקשה דנן .

4. באשר לסיכויי ההגנה נטען כי הפוליסה לא היתה בתוקף במועד פטירת המנוח שכן אין

מחלוקת כי תשלום הפרמיות בגינה פסק בשנת 1988 . עוד נטען כי בשל הוראת ס' 31 לחוק

חוזה ביטוח , כל דרישה לקבלת פיצוי הקודמת ליום 25.12.11 התיישנה .

נטען כי ההודעה שנשלחה לתובע על קיומה של הפוליסה נשלחה בהתאם לחוזר איתור נכסי

נפטרים . בהודעה זו נמסר לתובע כי בפוליסה נצברו ערכי פדיון וסילוק בסך של כ 2,500 ₪

אשר יועברו אליו עם המצאת המסמכים הנדרשים . עוד נטען כי לא צורפה לתביעה חוות

דעת רפואית כנדרש בתקנה 127 .

5. ביום 16.4.15 הוגשה תגובת ב"כ התובע המתנגד לביטול פסק הדין .

נטען כי המייל של המתמחה לא התקבל . נטען כי לא ברור מדוע הנתבעת לא הגישה

לתיק בית המשפט בקשה להארכת מועד במשך למעלה משלושה חודשים .

נטען כי פניות ב"כ התובע לנתבעת לא נענו ולא הועילו . נטען כי הנתבעת לא מעוניינת

למסור לתובע את הפוליסה שכן היא חוששת שמסירתה תפעל לרעתה .

נטען כי לנתבעת אין הגנה כנגד טענות התובע .

6. ביום 17.6.15 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובע במסגרתה חזרה ב"כ הנתבעת

על הטענה כי כתב ההגנה לא הוגש בשל טעות אנוש .

7. לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לבטל את פסק הדין בהתאם

לשיקול דעתו של בית המשפט תוך חיוב הנתבעת בהוצאות בגובה הפקדון .

8. למען הסר ספק יובהר כי פסק הדין ניתן כדין .

אין מחלוקת כי התביעה הומצאה לנתבעת והועברה לטיפול ב"כ הנתבעת טרם מתן פסק

הדין . גם אם ב"כ התובע היה שולח את הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה לנתבעת לא

היה בכך כדי להועיל לנתבעת שכן פסק הדין ניתן סמוך לאחר הגשת הבקשה .

9. באשר לסיבת המחדל לא שוכנעתי כי מדובר בזלזול של הנתבעת בחובתה כבעלת דין אלא

בהתרשלות , שאינה מצדיקה סגירת שערי בית המשפט מבלי לבחון את טענות ההגנה .

ההתרשלות ברורה ואף אינה שנויה במחלוקת . היה על הנתבעת לפנות לבית המשפט

בבקשה להארכת מועד מיד עם קבלת הייצוג לאחר ניסיון לצרף לבקשה את עמדת ב"כ

התובע . אין די לענין זה בפנייה במייל לב"כ התובע . כך בפרט כאשר לא נעשה כל ניסיון

לוודא טלפונית כי המייל הגיע ליעדו ולא נעשה מעקב אחר תשובת ב"כ התובע למייל .

בחינת התנהלות הנתבעת כמכלול מלמדת כי לא מדובר בזלזול .

חרף האמור בתגובה , לתביעה צורפו מספר מכתבים בהם משיבה מחלקת פניות הציבור

של הנתבע תשובות ענייניות לפניות המקדימות של ב"כ התובע . הוכח במאזן הסתברויות

כי התביעה הועברה לטיפול ב"כ הנתבעת סמוך אחר קבלתה ושם ארעה תקלה בעטיה

לא הוגש כתב הגנה במועד , על בסיס טענות שחלקן מצויות במצורפי כתב התביעה .

הנתבעת הפקידה את הסכום שנקבע כתנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין .

10. באשר לסיכויי ההגנה אני סבור כי אלו טובים למדי , מעל ומעבר לרף הנדרש לשם ביטול

פסק הדין . לנתבעת טענות ממשיות בדבר העדר תוקף של הפוליסה והתיישנות . די בקבלת

אחת מטענות אלה כדי להביא לדחיית התביעה כולה .

11. על כן , אני מבטל את פסק הדין מיום 19.2.15 ומחייב את הנתבעת בהוצאות בגובה הפקדון .

המזכירות תעביר לב"כ התובע את הפקדון שהפקידה הנתבעת בסך של 500 ₪ על פירותיו

וכך ישולמו ההוצאות שנפסקו לחובת הנתבעת בהחלטה זו .

הנתבעת תגיש כתב הגנה לא יאוחר מיום 19.7.15 .

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ה, 19 יוני 2015, בהעדר הצדדים.