בפני בקשות לביטול החלטות קצין משטרה בדבר פסילת רשיון ואיסור שימוש רכב. ההחלטות ניתנה ביום 26.12.14, לאחר שלמבקש נרשם דוח המייחס לו נהיגה בזמן שכרות.

המבקש עותר לביטול ההחלטות מאחר ולטענתו לא ביצע את העבירה המיוחסת לו. המבקש טוען כי נבדק פעמיים, תוצאת הבדיקה הראשונה הייתה תקינה ומשום מה נדרש לבדיקה חוזרת שהניבה תוצאה אחרת. המבקש מאשר כי שתה 2-3 בקבוקי בירה, אולם זאת לאורך זמן, כך שלא יכול להיות שהדבר גרם לתוצאה שנמדדה. המבקש טוען כי הבדיקה בוצעה שלא לפי הנהלים וכי בדיקת המאפיינים שנערכה לו הייתה תקינה. המבקש מוסיף וטוען כי הוא נהג משאית הזקוק לרשיונו לצרכי פרנסה.

בדיון הוסיף הסנגור וטען כי הרכב נחוץ לבני משפחתו של המבקש, ובעיקר לבניו שהם העוישם בו את השימוש העיקרי.

באשר לרשיון הנהיגה, קובע הדין כי בעת דיון בבקשה מעין זו, על בית המשפט לבחון שתי שאלות: האחת, האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר; השניה, המשך נהיגתו של המבקש מסכנת את שלום הציבור ושאלה זו נבחנת הן בהתחשב בעברו התעבורתי של המבקש והן בנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה.

ראשית, בניגוד לטענות המבקש, עיון בחומר מגלה כי הבדיקה הראשונית שנערכה לו במכשיר הנשיפון העלתה תוצאה חיובית – דהיינו אינדיקציה לאלכוהול. למבקש נערכה בדיקה שמכשיר הינשוף 22 דקות לאחר עצירתו ותוצאתה 480 מגאללא"נ. המשיבה הצידה מסמכים בדבר תקינות הבדיקה לכאורה, לרבות בדיקה עצמית ובדיקת כיול, ובדיקת המאפיינים שנערכה למבקש לא הייתה תקינה כטענתו אלא שעל פי רישום השוטרים הוא התנדנד במהלך הבדיקה, חרג מהקו עליו התבקש לצעוד והחטיא במבחן הבאת אצבע לאף.

זאת ועוד המבקש מאשר בפני השוטרים ובבקשתו בפניי כי שתה שלושה בקבוקי בירה בטרם נהיגתו.

אין צורך להסביר את חומרתה ומסוכנותה של עבירת הנהיגה בשכרות, והחומר שבפניי מצביע על שכרות ממשית של המבקש, אשר פגמה בביצועיו. כבר נפסק לא אחת כי בנסיבות אלה די במסוכנות העולה מהעבירה כשלעצמה כדי להצדיק פסילה מנהלית לתקופה של 30 יום, ולעתים אף פסילה עד תום ההליכים כפי שקבע בית המשפט המחוזי בב"ש 92994/07 יוסף יחיד נ' מדינת ישראל.

המבקש העלה בקשה חלופית לסייג את הפסילה כך שיוכל לנהוג במשאית לצרכי עבודתו. לא אוכל להיעתק לבקשה מעין זו. נהיגת משאית הינה מסוכנת מנהיגת רכב פרטי, והחובה על נהג משאית מקצועי לנהוג בזהירות הינה מוגברת. אין כל הגיון בפסילת הרשיון לרכב פרטי תוך מתן היתר לנהיגה ברכב כבד ובהקשר זה כבר אמר בית המשפט המחוזי בחיפה:

העורר חושש שמא בעקבות הפסילה המנהלית יאבד את מקור פרנסתו, ואולם, בעת שהתיישב ליד ההגה, כשבגופו כמות אלכוהול גבוהה בכמעט פי שניים מכמות הסף, לא נתן העורר דעתו לכך, שקיים חשש שעלולה לקרות תאונת דרכים, בה יקופחו חייו של אדם אחר, ומשפחתו תשאר ללא מפרנס.

ב"ש 1712/08 מנחם מאיר נ' מדינת ישראל.

במקרה הנ"ל ביקש המבקש סיוג לנהיגה במקום מוגבל ובקשתו נדחתה בידי בית המשפט, ומקל וחומר שיש לדחות בקשה לנהיגה בכל כבישי הארץ.

לפיכך, לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין ובחנתי את החומר שהוצג בפניי, הגעתי למסקנה לפיה, התקיימו התנאים לקיום סמכותו של קצין המשטרה עפ"י סעיף 47 לפקודת התעבורה וכי המשך נהיגתו של המבקש תסכן את שלום הציבור, לפיכך הנני דוחה את הבקשה.

באשר לרכב, הרי שבמקרה שהבעלים/המבקש הוא עצמו הנהג/החשוד הרי התנאים שנקבעו סעיף 57ב(ב) להתערבות בהחלטות הקצין אינם מתקיימים. אין מדובר בעבירה שבוצעה בידי צד ג' אשר הבעלים נפגע ממנה, אלא שהבעלים הוא מבצע העבירה לכאורה בעצמו.

פגיעה בבני משפחה נוספים אינה מצדיקה לדעתי התערבות בהחלטת הקצין מקום שמדובר בעבירה חמורה מהסוג דנן, וחייב אדם להבין כי אם ינהג לאחר שתיית אלכוהול, לא רק שהוא מסכן את עצמו ואת הציבור, אלא שאף בני משפחתו יפגעו כתוצאה מאיסור השימוש ברכב.

אשר על כן, הבקשה נדחית על שני חלקיה.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ה, 04 ינואר 2015.