לפני:

כב' הנשיאה ורד שפר

החלטה

1. האם נפלו פגמים במינויו של המשיב מס' 3 מר ג'אודת שיבלי (להלן: "מר שיבלי") לתפקיד מנהל מחלקת החינוך במשיבה מס' 1 המועצה המקומית שיבלי אום אלג'נם (להלן: "המועצה") ?

זו השאלה העיקרית מושא התביעה שלפנינו, ולמעשה גם הבקשה למתן הסעד הזמני בעניינה עוסקת החלטה זו.

2. המבקשת הינה עמותה שמטרתה הבאת שינויים חברתיים וקידום אכיפת כללי המנהל התקין וטוהר המידות בשירות הציבורי.

לטענת המבקשת, המשיב 3 נבחר שלא כדין לתפקיד מנהל מחלקת החינוך במועצה (להלן : "התפקיד") ומכאן בקשה זו.

3. ואלה העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, שרובן ככולן אינו שנוי במחלוקת:

א. ביום 24/10/14 פירסמה המועצה מכרז פומבי לתפקיד.

יוער כי התפקיד לא היה מאויש במועצה משך תקופה בת מעל 5 השנים שקדמו למועד האמור.

ב. למכרז נגשו 4 מועמדים בניהם מר שיבלי.

ג. ועדת הבחינה התכנסה ביום 30/11/14, ראיינה את המועמדים והחליטה פה אחד לבחור במר שיבלי לתפקיד.

ד. ביום 17/12/14 פנתה המבקשת בכתב למועצה ולמשרד הפנים באמצעות הפקסימיליה והדואר האלקטרוני, וביקשה שלא לאשר את מינויו של מר שיבלי לתפקיד, וזאת מאחר ואינו עונה על תנאי הסף הנדרשים בחוק לתפקיד, מאחר ואינו מחזיק בנסיון הניהולי חינוכי הנדרש, וכן משום כך שהוא מצוי במצב של ניגוד עניינים בשל היותו בקרבת משפחה מסועפת עם בעלי תפקידי מפתח במועצה.

ה. ביום 21/12/14 התקבלה אצל המבקשת תשובתו של מר מוני מעתוק, מנהל אגף כוח אדם ושכר ברשויות המקומיות במשרד הפנים, ובו הוא מודיע שמשרד הפנים אינו יכול להפעיל את סמכותו כל עוד לא התבצעה עבירה.

ו. ביום 30/12/14 התקבלה אצל המבקשת תשובת ב"כ המועצה בה הוא כופר במעמד המבקשת כבעלת זכות לתקוף את המינוי, וטוען כי מר שיבלי עונה על תנאי הסף ואינו נגוע בחשש לניגוד עניינים, שכן קרבת המשפחה שיש לו עם מי מבעלי התפקיד במועצה איננה מדרגה ראשונה.

ז. בו ביום פנתה המבקשת למועצה, וביקשה פירוט אודות הניסיון המקצועי של מר שיבלי, וכן התייחסות לגופן של הטענות בדבר קרבת המשפחה לבעלי התפקיד במועצה כנטען בפנייתה הראשונה של המבקשת.

פנייה זו לא נענתה.

הבקשה שלפנינו הוגשה בייום 04/01/15.

ח. אין חולק שבמועצה עובדים בעלי התפקיד הבאים שלהם קרבת משפחה עם מר שיבלי -

1. מזכיר המועצה מר שאוכת שיבלי הוא בן דודתו של המבקש.

2. מנהל מחלקת הגבייה ויו"ר ועד העובדים במועצה מר ראיד פאעור הינו בן דודו (מצד אחד) ובן דודתו (מהצד השני) של מר שיבלי.

3. חבר המועצה מר שאדי שיבלי הוא בן דודו של המבקש.

4. מזכירה בבית הספר היסודי במועצה, הגב' סוזן שיבלי, היא אשתו של מנהל מחלקת הגבייה מר ראיד פאעור שהוזכר לעיל. 5. גננת באחד מגני הילדים במועצה, הגב' שועאע שיבלי היא אשתו של מר שיבלי.

6. גננת באחד מגני הילדים במועצה, הגב' לואיזה שיבלי היא אחותו של מר שיבלי.

שתי הגננות הן עובדות של משרד החינוך ולא של המועצה.

ט. מר שיבלי עובד כמורה מזה כ 22 שנים, מחזיק בשורה ארוכה של תארים שונים לרבות תואר שני בניהול מערכות חינוך וגם תואר במשפטים, ומילא תפקידים שונים של ריכוז ואחריות על פרוייקטים במערכת החינוך במועצה ומטעם משרד החינוך במגזר הבדואי .

י. ביום 17/12/14 ניתנה חוות דעתו של היועץ המשפטי של המועצה, עו"ד מרג'יה, לפיה אין פגם בכהונתו של מר שיבלי בתפקיד ולא עלול להיוצר מצב של ניגוד עניינים , שכן הוא כפוף רק לראש המועצה ואין לו יחסי כפיפות עם מי מבין קרובי המשפחה שמכהנים במועצה.

עם קבלת חוות הדעת אצל ראש המועצה, החל מר שיבלי בביצוע התפקיד, לאחר שעוד קודם לכן התפטר מעבודתו במשרד החינוך.

5. להלן תמצית טענותיה של המבקשת כנגד מינויו של מר שיבלי –

א. מנהל מחלקת החינוך ברשות מקומית הינו תפקיד בעל חשיבות רבה.

ב. העסקת מר שיבלי בתפקיד נגועה בניגוד עניינים בוטה וחריף המאיים על מקצועיותו ועצמאות עבודתו.

ג. החשש לניגוד עניינים עולה לא רק מקום בו ישנם יחסי כפיפות אלא גם על רקע קשרי עבודה, כשאלה יבחנו תוך הפעלת מבחן רחב לבדיקת קיומם של כל זיקה ותלות ביחסי העבודה בין שני התפקידים.

ד. קשרי המשפחה של מר שיבלי נופלים בגדר האיסור הקבוע בסעיפים 106 ו – 107 לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים) תשל"ז- 1977 (להלן: "הצו"), ומנוגדים להוראות חוזרי מנכ"ל שונים.

מזכיר המועצה, בן דודתו של מר שיבלי, הינו העובד הבכיר ביותר והממונה על כוח האדם ברשות.

גם למנהל מחלקת הגבייה ויו"ר ועד העובדים יחסי עבודה עם מנהל מחלקת החינוך.

בנסיבות אלה, חייבת היתה המועצה לפנות לועדת מנהל השירות ולקבל אישורה להעסקת מר שיבלי, וללא אישור זה לא היה מקום לאפשר כניסתו לתפקיד.

ה. מר שיבלי אינו עונה על תנאי הסף הקבועים בחוק לתפקיד מנהל מחלקת החינוך, בעיקר בכל הנוגע לניסיון המקצועי, ולמצער לא המציא אסמכתאות לקיומו של הניסיון הנדרש.

ו. בנסיבות העניין כהונתו של מר שיבלי בתפקיד תהווה פגיעה באמון הציבור ומקימה חשש לפגיעה בטוהר המידות.

ז. מחובתו של הממונה על המחוז מטעם משרד הפנים או של ראש מנהל השירות, לדרוש ביטול מיניו של מר שיבלי לתפקיד.

נכון למועד הגשת הבקשה טרם ניתן אישורם של ראש מנהל השירות ושל ועדת מנהל השירות לכהונתו של מר שיבלי, ועל כן לא יכול הוא להיכנס לתפקידו.

ח. מאזן הנוחות נוטה לטובת הקפאת הליכי המינוי אשר לא תפגע במי מהצדדים ותאפשר לבית הדין ליתן סעדים אופרטיביים, למניעת פגיעה פוטנציאלית בשלטו החוק ובאינטרס הציבורי.

6. להלן תמצית טענותיה העיקריות של המועצה בתגובתה לבקשה –

א. למבקשת אין זכות עמידה כתובעת ציבורית.

ב. הבקשה למתן הסעד הזמני הוגשה בשיהוי, שכן מר שיבלי נבחר לתפקיד ביום 30/11/14.

ג. הבקשה הוגשה מבלי שמוצו הליכי הבדיקה מול המועצה.

ד. הוראות הצו עוסקות בקיומם של יחסי כפיפות, ואין מקום להרחיב פרשנותו של מונח זה, גם לא בחוזרי מנכ"ל.

ה. קיימים דברי חקיקה המסדירים פעולת מנהל מחלקת החינוך, והם קובעים מנגנונים שמנטרלים חשש לניגוד עניינים .

בנוסף, במועצה קיימת ועדת חינוך, ומנהל מחלקת החינוך אינו חבר בה.

גם בדיקה פרטנית של מהות התפקיד של כל אחד מקרובי המשפחה של מר שיבלי מביאה למסקנה שלא קיים חשש לניגוד עניינים וזה ניתן לניטרול.

ו. ועדת הבחינה בחרה במר שיבלי כדין.

הנסיון המקצועי של מר שיבלי עונה על דרישות התפקיד.

ז. מאזן הנוחות מצדיק דחיית הבקשה.

לתביעת המבקשת אין סיכויים טובים להתקבל ; מתן הסעד הזמני המבוקש יגרום למערכת החינוך בישוב נזק בלתי הפיך.

גם מר שיבלי עצמו סיים את עבודתו בשירות משרד החינוך ונכנס לתפקיד במועצה, אשר לא היה מאויש 5 שנים, וכבר החל לטפל הנושאים בוערים.

ח. הסעד הזמני המבוקש זהה לסעד העיקרי, וכבר בכך די כדי לדחות את הבקשה.

7. להלן תמצית טענותיה העיקריות של המדינה בתגובתה לבקשה –

א. בהינתן קרבת המשפחה של מר שיבלי לבעלי התפקיד במועצה, חייבת המועצה להפנות את שאלת מינויו לאישורה של ועדת מנהל השירות אשר תבחן באם יש מקום לאשר את העסקתו.

גם בסעיף 7 לפרוטוקול ועדת הבחינה נאמר כי במידה וקימת קרבת משפחה בין המועמד למי מעובדי המועצה על הרשות לפעול בהתאם לחוזר המנכ"ל בעניין זה.

ב. לעמדת משרד הפנים, אשר התקבלה ע"י בית הדין הארצי לעבודה, אין לקבל את הפרשנות הלשונית למונח כפיפות בסעיף 107 לצו, והפרשנות הראויה היא תכליתית ולפיה כפיפות כוללת גם תלותאו זיקה ביחסי העבודה שבין שני התפקידים הנדונים.

לעמדת משרד הפנים יש לאסור העסקת קרובי משפחה כאשר היא עלולה להביא ליחסי כפיפות או ליחסי עבודה בין העובד לבין קרובו, וכך עולה מחוזרי המנכ"ל הרלבנטיים.

ג. בחינת קיומו של ניגוד עניינים בנסיבות המקרה דנן מוקדמת, שכן ועדת מנהל השירות טרם החליטה בעניינו של מר שיבלי.

לצד זאת, לגישת משרד הפנים אין לאפשר את כניסתו של מר שיבלי לתפקיד ואין למנותו כל עוד ועדת מנהל השירות לא אישרה את מינויו.

ד. ועדת מנהל השירות, בין שאר שיקוליה, בוחנת את אופן קבלת העובד לעבודה, לרבות את קורות החיים שלו ועמידתו בדרישות התפקיד, וזאת היא עושה לאחר שמונחים בפניה כל המסמכים הדרושים, לרבות חוות דעתו של היועץ המשפטי של הרשות ועמדת המועמד.

לאור האמור עמדת המדינה היא שראוי להמתין לקבלת החלטתה של ועדת מנהל השירות בטרם כניסתו של מר שיבלי לתפקיד.

8. להלן תמצית טענותיו העיקריות של מר שיבלי בתגובתו לבקשה –

מר שיבלי הגיש תגובה מפורטת ונרחבת, למעשה עוד בטרם הוגשה תגובת המועצה, ובה התייחס בהעמקה מרשימה לכל טענות המבקשת, כמו גם לפגמים שיש למצוא, לדידו, בניסוח הבקשה , בתצהיר המצורף לה, ובנושאים צורניים נוספים.

בכל הנוגע לעמידתו בתנאי הסף, טען המשיב בהרחבה רבתי, תוך שהוא סוקר ביסודיות את אופיים ומהותם של התפקידים בהם נשא בעברו המקצועי.

אשר לסוגיית ניגוד העניינים והקרבה המשפחתית הפנה מר שיבלי לטענה לפיה יש לו למעלה מ – 80 בני דודים בכפרו, ובכל משרה אליה יתמנה עלול הוא לעבוד עם אחד או יותר מקרובי משפחתו.

לדבריו, בכפר שיבלי חיים כ – 4500-5000 תושבים שכולם בני עדה אחת ורוב הנישואים הם בתוך העדה, כאשר מדובר בקהילה בדואית שמצוייה הרחק משאר הקהילות הממוקמות בדרום, ושואפת להימנע מהתבוללות.

בנסיבות אלה קרבת המשפחה בין בעלי תפקיד שונים היא בלתי נמנעת, וניתן לראות מקרים רבים של עבודה של קרובי משפחה ביחסי עבודה בניהם, מכורח המציאות.

כורח זה מתחייב גם מהחשיבות של הקהילה לשמר את היחודיות שלה בכך שעובדי המוסדות הציבוריים יהיו בניה, ולא "ייובאו" עובדים חיצוניים שישרתו את הקהילה

בהקשר זה, כך טוען מר שיבלי, קיימת חשיבות רבה, גם למדינה, שההנהגה החינוכית תהיה מבני העדה הבדואית, ועל כן יש להימנע מפגיעה באינטרסים חשובים כאשר קיים חשש זעיר לניגוד עניינים, כשלמעשה אין ולו אחד מבני הכפר שיוכל לכהן כמנהל מחלקת החינוך מבלי שיהיו לו קרובי משפחה בהנהלת המועצה.

מר שיבלי אף טרח והפנה לגישת המשפט העברי שבבואו להגן על הקהילות היהודיות בגלות התיר העסקת קרובי משפחה באותו המוסד.

יתר טיעוניו של מר שיבלי , שכאמור נפרשו באופן יסודי ובהיר, הנם כטענות המועצה, ולכן אין מקום לחזור עליהם.

יצויין רק זאת שמר שיבלי הפנה גם לנזקים האישיים שיגרמו לו ככל שהמשך עבודתו יוקפא עד להחלטת ועדת מנהל השירות בעניינו, שכן הדבר לא רק יגדע את מקור פרנסתו היחיד, אלא גם יפגע במעמדו שלא לצורך ויביך אותו שכן היא תתפס ע"י הקהילה כקביעה שאינו כשיר לתפקיד, והנזק שיגרם לא יהא ניתן לריפוי.

9. המסגרת הנורמטיבית –

הפרק התשיעי לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים) תשל"ז 1977 (להלן: "הצו"), שכותרתו "סייגים להעסקה מטעמים של קרבה משפחתית", קובע כהאי לישנא -

"106. בפרק זה –

הגדרות

"עובד" - לרבות עובד הרשות המקומית במעמד ארעי או על פי חוזה מיוחד;

"קרוב משפחה" - בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, בן- אח, בת-אח, בן-אחות, בת-אחות, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד, נכדה, לרבות חורג או מאומץ ולרבות בני זוגם, צאצאיהם ובני הזוג של הצאצאים;מיום 17.2.2008

צו תשס"ח-2008

ק"ת תשס"ח מס' 6648 מיום 17.2.2008 עמ' 521

"קרוב משפחה" - בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, בן-אח, בת-אח, בן-אחות, בת-אחות, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד, נכדה, לרבות חורג או מאומץ ולרבות בני זוגם, צאצאיהם ובני הזוג של הצאצאים;

"ממונה" - ראש הרשות המקומית, סגניו, חבר המועצה או עובד באותה רשות מקומית הממונים על יחידה מינהלית ברשות המקומית.

107. (א) לא יתקבל אדם לעבודה ברשות מקומית ולא יועבר עובד למשרה שעליה ממונה קרוב משפחה שלו.

סייגים

(ב) לא יועסק ולא יתמנה ממונה ביחידה של הרשות המקומית שבה עובד קרוב משפחה שלו ובתנאי שלא תהיה ביניהם כפיפות.

108. על אף האמור בסעיף 107 רשאית ועדת מינהל השירות, לפי בקשת ראש הרשות המקומית, להתיר העסקת עובד אף אם לא מתקיימות הוראות הסעיף האמור".

היתר

צו המועצות המקומיות (שירות עובדים ) תשכ"ב 1962 קובע בסעיף 3 כי:

"השר ימנה ועדה של תשעה לוועדת מינהל שירות העובדים ברשויות המקומיות (להלן – הוועדה), בהם ראש מינהל השירות וחמישה נציגי רשויות מקומיות, וימנה אחד מהם להיות יושב-ראש הוועדה; הודעה על מינוי הוועדה והרכבה תפורסם ברשומות".

סעיף 25 לצו האמור מסמיך את ועדת מינהל השירות לקבוע סייגים למינויו של אדם כשקיימת קרבה משפחתית לעובד אחר ברשות המקומית, בזו הלשון: "הועדה תקבע סייגים למינויו של אדם למשרה ביחידה מינהלית שברשות מקומית, כשקיימים יחסי קירבה משפחתית קרובה בינו לבין עובד באותה יחידה, והוא הדין לגבי מינויו של עובד למשרה ברשות מקומית, כשקיימים יחסי קירבה כאמור בינו לבין עובד באותה רשות מקומית והמינוי עשוי להביא ליחסי כפיפות ביניהם, או כשקיימים יחסי קירבה כאמור בינו לבין חבר המועצה של אותה רשות מקומית; את מידת הקירבה המשפחתית תקבע הועדה בכללים"

מסעיף זה עולה כי מדובר בקביעת סייגים למינויו של אדם לתפקיד ברשות בשלושה סוגי מקרים: יחסי קרבה משפחתית קרובה בין עובדים באותה יחידה; יחסי קירבה העשויים להביא ל"יחסי כפיפות" ביניהם; יחסי קירבה בין עובד ובין חבר מועצה.

יש להפנות גם לחוזר מנכ"ל 3/2011 (מיום 11.5.2011), אשר נועד לפרש ולפרט את מקרי ההעסקה הבעייתיים מבחינה קרבה משפחתית בין שני עובדי רשות,

ו קובע, בין היתר כך:

"חוזר זה נועד לסייע בהבהרת הוראות החוק והגדרה ברורה של המצבים בהתאם לחוק בהם נדרש אישור הוועדות האמורות לעיל... יובהר כי אין להעסיק עובד קרוב משפחה ברשות המקומית, ללא אישור הוועדה האמורות לעיל אם:

1. ההעסקה עלולה להביא ליחסי כפיפות, או לקשרי עבודה בינו לבין קרוב המשפחה שלו ברשות המקומית.

לעניין זה קשרי עבודה יכולים להיות כל אחד מאלה:

1.1קרוב המשפחה ממלא תפקיד סטאטוטורי ברשות המקומית.

1.2עבודה משותפת לצורך קבלת החלטות, מתן המלצות וקביעת נהלים.

1.3קרוב המשפחה ממלא תפקיד בלשכה המשפטית, יחידת כ"א ומשאבי אנוש, יחידת הכספים, יחידת הביקורת הפנימית או כל יחידה אחרת אשר יש לה קשר והשפעה על מרבית מהיחידות ברשות המקומית.

1.4קרוב משפחה המכהן כחבר בוועד העובדים של הרשות המקומית.

1.5כל קשר אחר אשר לדעת יועמ"ש הרשות המקומית, ולאחר קבלת חוות הדעת של מנכ"ל /מזכיר הרשות המקומית, עלול מפאת מהותו ונסיבותיו להשפיע על יחסי העבודה.

2. ההעסקה עלולה להביא לניגוד עניינים בשל קרבת משפחה לעובד אחר ברשות המקומית.

3. מדובר בקרוב משפחה של אחד מנבחרי הציבור ברשות המקומית".

חוזר מנכ"ל 4/2011 (מיום 21.8.2011) מוסיף הבהרות לחוזר הקודם וקובע בין היתר כהאי לישנא:

"9. קרובי משפחה ברשויות המקומיות – הבהרות לחוזר המנכ"ל 3/2011בעקבות שאלות רבות שנשאלו מאז פרסום חוזר זה, אבקש להבהיר כי:1

1. חוזר המנכ"ל 3/2011 העוסק במינוי קרובי משפחה ברשויות המקומיות, חל אף על עובדים שהחלו לכהן ברשות המקומית עוד לפני פרסומו של חוזר זה. יש להסדיר העסקת עובדים כאלה בהתאם לאמור בחוזר.

2. סעיף 1.3 לחוזר אינו מתייחס בהכרח לכל תפקיד ביחידה זו. אלא רק לתפקידים שיש להם השפעה על כלל עובדי הרשות המקומית. בכל מקרה אחר. נדרש רק אישור היועץ המשפטי של הרשות, בהתאם לאמור בחוזר. בחוות דעתו יתייחס היועץ המשפטי של הרשות, בין היתר, הן להליך בחירתו של המועמד ו/או קידומו ברשות המקומית והן ליכולתו לבצע את עבודתו ברשות המקומית באופן תקין וראוי, למרות קרבת המשפחה. היעוץ המשפטי של הרשות יתייחס בחוות דעתו אף להחלטות השונות של ועדת השירות, כפי שהן מתפרסמות על ידי המשרד ולהשפעתן על המקרה המוצג בפניו....".

חוזרי המנכ"ל האמורים מביאים לידי ביטוי את השאיפה למניעה מראש של האפשרות להיווצרות של ניגוד עניינים, ובלשונו של פסק הדין בעניין סיעת הליכוד (כהגדרתו להלן) - "למנוע את הרע בטרם יארע, למנוע פיתוי מאדם ישר והגון , בחינת אל תביאונו לידי ניסיון. על כן, אין צורך להוכיח בפועל קיומו של ניגוד עניינים‏. די בכך שקיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים".

לא מכבר עמד בית דין זה על עקרונותיו של הכלל בדבר איסור ניגוד עניינים.

על מהותו של הכלל הרחב האוסר על ניגוד עניינים, ואשר מטיל איסור על עובד או נבחר ציבור להימצא במצב של ניגוד עניינים בין אינטרסים נוגדים, עמד מקדמת דנא השופט ברק (כתוארו אז) בבג"ץ 531/79 סיעת הליכוד בעיריית פתח תקווה - מועצת עיריית פתח תקווה, פ"ד לד(2) 566, (להלן:" עניין סיעת הליכוד"), באומרו:

"כלל יסוד הוא בשיטתנו המשפטית כי אסור לו לעובד הציבור להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים‏ (conflict of interest). לכלל זה מקורות מספר, אשר החשובים שבהם הם כללי הצדק הטבעי מזה וכללי האמון מזה. על-פי כללי הצדק הטבעי אסור לו לעובד הציבור להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של משוא פנים או דעה משוחדת (בג"ץ 174/54 ישראל שימל נ' רשות מוסמכת [פורסם בנבו] (י' שרייבום)....תחום פעולתו העיקרי של כלל זה הוא לעניין עובד ציבור המבצע תפקיד שיפוטי או כעין שיפוטי. אך אין הכלל מוגבל למצבים אלה בלבד. כל גוף ציבורי, יהא תפקידו אשר יהיה, חייב לבצע את תפקידו ללא דעה קדומה ומשוחדת, ללא פניות וללא משוא פנים..... מכוחו של כלל זה נגזר העיקרון כי עובד ציבור אסור לו להעמיד עצמו במצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים‏ בין האינטרס עליו הוא מופקד לבין אינטרס אחר כלשהו - רכושי או אישי שלו עצמו או אינטרס אחר שעליו הוא מופקד. אפשרות ממשית של ניגוד עניינים‏ אינה עולה בקנה אחד עם חובת האמון, שכן חובה זו גורסת הינתקות מכל אינטרס נוגד.

...

זאת ועוד: האיסור אינו רק על שיקול הדעת עצמו בביצוע הפעולה או התפקיד. האיסור הוא על הימצאות במצב בו עלול להיות ניגוד עניינים‏. מטרת הכלל היא למנוע את הרע בטרם יארע. הכלל צופה פני העתיד. אין זה מעלה ואין זה מוריד אם בפועל שיקול הדעת הוא ראוי. מטרת הכלל היא למנוע פיתוי מאדם ישר והגון, בחינת אל תביאונו לידי ניסיון. על כן, אין צורך להוכיח בפועל קיומו של ניגוד עניינים‏. די בכך שקיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים (ב"ש 48/75 רחמים ידיד נ' מדינת ישראל , פ"ד כ"ט(2)‏, 375). אפשרות ממשית זו נמדדת באמות מידה אובייקטיביות, ולא על-פי חששותיו הסובייקטיביים של צד זה או אחר (בג"ץ 332/61 פרל ה. איזנר ו-3 אח' נ' שושנה פינקלשטיין ו-7 אח', פ"ד ט"ז 1841).

והסבירה השופטת שטרסברג-כהן בע"א 6983/94 פחימה נ' פרץ, פ"ד נא(5) 879, 835:

"התכלית שביסוד העיקרון בדבר איסור ניגוד עניינים היא, להבטיח מילוי התפקיד הציבורי מתוך שיקולים ענייניים של טובת הציבור בלבד וללא השפעות ושיקולים זרים ולהבטיח שאמון הציבור ברשות הציבורית לא ייפגע כתוצאה מכך שפעולותיה עלולות להיראות כמושפעות משיקולים זרים".

לעניין היקפו של הכלל נפסק כי עיקרון היסוד בדבר איסור ניגוד עניינים משתרע על כל תחומי המשפט. הוא חל בתחומי המשפט הפרטי והמשפט הציבורי גם יחד (ראו, בג"ץ 595/89 משה שמעון ואח' נ' שלום דנינו, הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים ואח', פ"ד מ"ד (1) 409, בעמ' 413; (להלן: "פסק דין משה שמעון")).

(ראו סע (נצ) 50781-03-12 התנועה למען איכות השלטון בישראל ע"ר - מועצה מקומית עילוט [פורסם בנבו], 15.07.2013, ערעור שהוגש לבית הדין הארצי נמחק).

עוד יש להפנות לפסק דין שניתן ע"י בית הדין הארצי לפני פחות משנה, וגם הוא עסק בהרחבה בסוגיית ניגוד העניינים בתחומי המשפט הציבורי, ובו נאמרו, בין היתר, הדברים הבאים -

"לדעתנו הפרשנות הנכונה של סעיף 107 לצו צריכה להיות פרשנות תכליתית, דהיינו המושג "כפיפות" במובן הרחב, צריך להתפרש גם ככולל זיקה או תלות ביחסי עבודה בין שני התפקידים הנדונים. דרך פרשנות זו תואמת את הכללים החלים על עובדי מדינה, כפי שצוטטו לעיל, ומשיגה הרמוניה חקיקתית בנושא חשוב זה של איסור ניגוד עניינים, בהתייחס לכלל המגזר הציבורי. אין הבדל רלוונטי העשוי להצדיק החלת כללים שונים בדבר איסור ניגוד עניינים בהעסקת קרובים בין עובד ציבור במדינה, לבין חברו, עובד ציבור ברשות המקומית. אלו ואלו נציגי ציבור, וככאלה מחויבים הם לאותה שמירה על טוהר המידות. אומנם הניסוח שונה במידה מסוימת, אך המטרה צריכה להיות אחת - שמירה על טוהר המידות".

(ראו, עע (ארצי) 4477-05-12 מדינת ישראל - אנואר עבד אלחמיד מטר, פורסם בנבו, 18.03.2014).

בית הדין הארצי חזר ויישם את הגישה שהוגדרה בפסק הדין בעניין מטר לעיל, והפנה לאותו פסק דין, וזאת בדחותו ערעור על החלטה של בית הדין האזורי בנצרת, שאסר על המשך כהונתו של ממלא מקום הגזבר, אשר מונה חרף קרבת משפחה לחשב השכר במועצה (לצד מעורבות משרדו של הגזבר בענייניה הכספיים של הרשות), תוך שאמר, גם את הדברים הבאים –

"גם בהיבט של מאזן הנוחות לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטתו של בית הדין האזורי, שכן משמעות קבלת טענתה של המועצה היא לאפשר, לכאורה, המשך הפרת הוראות צו המועצות המקומיות, בעוד שהמועצה לא נקטה בצעדים הדרושים על פי דין למנוע מצב זה – הגשת בקשה לועדת מינהל השירות או הגשת ערעור על החלטתו של מר מעתוק. מעבר לכך, נוכח מועד מתן החלטת בית הדין האזורי ועיכוב ביצוע למעשה של החלטת בית הדין האזורי עד היום, היה למועצה פרק זמן לאתר ממלא מקום אחר לגזבר המועצה".

(ראו, ברע (ארצי) 47550-11-14 המועצה המקומית מג'אר - עורכי דין לקידום מינהל תקין (פורסם בנבו, 03.12.2014).

10. מן הכלל אל הפרט –

סבורני כי אין מקום למחלוקת שעסקינן במקרה של "העסקת קרובי משפחה",

עוד מוצאת אני, כי לפחות לכאורה יש מקום לראות זיקה בין תפקידו של מנהל מחלקת החינוך לתפקידו של מזכיר המועצה, ובמידה מסוימת גם לתפקיד מנהל מחלקת הגבייה.

די בקיומן של נסיבות אלה, ולו לכאורה, כדי להקים דרישה למתן אישורה של ועדת מנהל השירות למינוי, ואישור זה הוא בבחינת תנאי מתלה לעצם כניסתו לתוקף של המינוי.

משלא מתקיים התנאי המתלה – עסקינן, לכאורה, במינוי שלא בשל לכדי מינוי תקין ותקף.

המסקנה המתחיבת מהאמור לעיל היא שמר שיבלי טרם מונה כדין לתפקיד מנהל מחלקת החינוך, וזאת עד לאישורו של המינוי, בין בכלל ובין בסייגים, של ועדת מנהל השירות.

ואכן – כפי שפורט לעיל, המועצה ומר שיבלי טענו בהרחבה כי מניתוח תפקידיהם של קרובי משפחתו של מר שיבלי כמו מבדיקת תפקידי מנהל מחלקת החינוך - לא עולה כי קיימים יחסי כפיפות או זיקה פסולה אחרת, ולחילופין ניתן לנטרל בנסיבות העניין ניגוד עניינים שכזה.

גם אם ניתן למצוא טעם במי מבין טענותיהם, הרי שהגורם המוסמך לבדוק וללבן אותן הוא ועדת מנהל השירות, ובית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של אותה וועדה, ודאי שלא בטרם זכתה להתכנס ולדון בעניין המינוי מושא דיוננו.

יוער כי בהינתן העובדה שועדת מנהל השירות מוסמכת גם לבחון את שאלת עמידתו של מר שיבלי בתנאי הסף הנדרשים לתפקיד ולתת דעתה לסוגיית נסיונו המקצועי השנויה במחלוקת בענייננו, כמו גם העובדה שחזקה שהועדה האמורה תדון בעניינו של מר שיבלי ולו משום כך שהמועצה פנתה אליה בבקשה לאשר את מינויו (אלא שזאת, למרבית הצער, באיחור ולאחר מעשה) הרי שאין מקום לכך שבית הדין יידרש בשלב זה למחלוקות האמורות.

11. אשר למאזן הנוחות –

המועצה, מצידה, טענה כי ייגרם לה נזק שאיננו ניתן לתיקון ככל שתופסק עבודתו החשובה של מנהל מחלקת החינוך, שכן תחום זה סובל מהזנחה קשה בת שנים במהלכן לא כיהן בתפקיד זה איש.

בהינתן העובדה שעסקינן בעיכוב המשך כהונה של מי שלטענת המועצה הספיק להתחיל בתפקיד לפני לא יותר משבועות ספורים וזאת לאחר שהתפקיד לא היה מאויש שנים, יקשה לקבל את הטענה לפיה יגרם נזק שאיננו ניתן לתיקון , וזאת בין בכלל ובין נוכח אינטרס חשוב אחר שעל הרשות המקומית לשים לנגד עיניה, והוא אמון הציבור ברשות הציבורית.

זאת ועוד – המועצה היא זו שלא טרחה לפנות מלכתחילה ובטרם יתחיל מר שיבלי בכהונתו, לועדת מנהל השירות, ועל כן אין לה שתלין, בהקשר זה, אלא על עצמה.

אשר למר שיבלי – אין ספק שתגרם לו פגיעה ככל שמינויו יוקפא, אולם איננו נוטים לקבל טענתו לפיה הנזק שייגרם לו, במידה ומינויו יאושר כדין בסופו של יום, לא יהיה ניתן לתיקון.

לפיכך אין אנו מוצאים שיש במאזן הנוחות כדי להצדיק את דחיית הבקשה או מתן החלטה שיש בה כדי להכשיר מינוי שלכאורה איננו תקף.

לצד זאת, וכדי למזער את נזקי המועצה ומר שיבלי, מוצא בית הדין לנכון לנכון להורות למדינה להעמיד את מינויו של מר שיבלי בפני ועדת מנהל השירות בכינוסה הקרוב ביותר, אשר על פי דברי ב"כ המדינה אמור להיות בראשית חודש מרס הקרוב, ובכל מקרה בתוך לא יותר מ – 21 יום מהיום.

בית הדין מביע תקוותו שבפני ועדת מנהל השירות תיפרס מלוא התמונה הדרושה, והיא תתייחס למכלול השיקולים הטעונים התייחסות, לרבות טיעוניו של מר שיבלי הנוגעים לא רק אליו באופן אישי אלא גם לאינטרסים כבדי המשקל שהוצגו על ידיו של הקהילה הבדואית בצפון, ונסיבותיה המיוחדות בגינן , כך לפחות נטען, נוצר מצב שכמעט כל מועמד אפשרי לכל תפקיד שהוא שמקורו או מקום מושבו בכפר שיבלי – יהא קרוב משפחה בדרגת קרבה שהצו במתייחס אליה, לבעלי תפקיד בכירים במועצה.

12. נוכח האמור לעיל, הבקשה מתקבלת במובן זה שבית הדין מורה למועצה להקפיא את מינויו של מר שיבלי למנהל מחלקת החינוך במועצה, ואת כהונתו בתפקיד עד למתן החלטת ועדת מינהל השירות, אשר בית הדין הורה על העמדת העניין בפניה בכל הדחיפות האפשרית וכאמור בסעיף 11 לעיל.

המדינה תודיע עד ליום 20/03/15 האם התקבלה החלטת ועדת מנהל השירות בעניין המינוי מושא הדיון, ומה היה תוכנה.

לעיון ביום 21/03/15.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ה, (23 פברואר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.