תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 15/10/14.

• 1. לטענת התובע במועד הנקוב , הוא הסיע את רכבו בכביש ראשי לכיוון יציאה מחניון במתחם שרונים בהוד השרון, בשל עומס תנועה הוא היה במצב של עצירה. לטענתו, אגב עמידה כאמור, הגיע רכבו של הנתבע מצדו השמאלי, כאשר הנתבע אינו נותן דעתו לכביש הואיל וראשו רכון לכיוון מטה ואינו מציית לתמרור האט המוצב בכיוונו ופגע ברכבו בצידו השמאלי. בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 ומשכך עליו ועל מבטחת רכבו – הנתבעת 2, לשפותו, ביחד ולחוד, בגין הנזקים אשר אירעו לו כפועל יוצא מהתאונה.
  2. לטענת הנתבעים , במועד הנקוב אמנם הסיע הנתבע 1 את רכבו בכביש משמאל לתובע, לטענתם הנתבע 1 ציית לתמרור המוצב בכיוונו ואולם, יצר קשר עין עם התובע והחל בהשתלבות לכיוון נתיב הנסיעה שלו, אלא שאז התובע האיץ לפתע את נסיעתו הואיל והרכב לפניו החל בנסיעה וכיוון שכך, נגרמה הפגיעה. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי הפגיעה היתה כאשר שני כלי הרכב במהירות אפסית הואיל ובמקום היה עומס תנועה ומשכך, נגרמה לרכבו של התובע פגיעת מעיכה ממוקדת. בנסיבות האמורות , לטענת הנתבעים, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ולכל הפחות יש לחייבו בגין רשלנותו התורמת להיווצרותה ומשכך, יש לדחות את תביעתו.
  3. בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע ואשתו הגברת מזל נעים והנתבע 1 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו .כמו כן הוצגו בפני , תמונות מקום התאונה וכן, תמונות הנזק לרכבו של התובע.

1. התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

1. אין חולק כי במסגרת תביעה אזרחית מוטל על התובע הנטל להוכחת תביעתו בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה".

יחד עם זאת - נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 כי:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

דהיינו , דין התביעה להתקבל באם ירים התובע את הנטל המוטל עליו כדי 51%.

1. מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת התובע, כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 ומשכך, כי דין התביעה להתקבל.

ראשית דבר התובע העיד בפני ובמסגרת עדותו חזר על גרסתו כפי שהוצגה במסגרת כתב תביעתו ובהתאם לה היה במהירות אפסית עת הגיע רכבו של הנתבע ופגע ברכבו עדותו של התובע היתה קוהרנטית, לא נשללה במסגרת החקירה הנגדית ונחזתה בעיני כמהימנה. בניגוד לאמור, גרסתו של הנתבע 1 לא תאמה את הגרסה כפי שהובאה במסגרת כתב ההגנה מטעם הנתבעים, שם נטען כי הנתבע היה במצב של עצירה מוחלטת בשעה שהתובע הגיח לפתע במהירות ובחוסר זהירות ופגע ברכבו וזאת, בשעה שבעדותו בפני, אישר כי רכבו היה זה אשר פגע ברכב התובע לאחר שסבר כי זה מאפשר לו להשתלב בנתיב נסיעתו.

לכך יש להוסיף כי גם תמונות הנזק לרכבו של התובע מאששות את טענתו באשר – הנזק הינו במרכז הרכב והינו נזק של מעיכה – מיקום וסוג נזק התומכים בכך שהתובע היה אמנם במצב של עצירה עת פגע בו רכבו של הנתבע.

אציין כי בחנתי האפשרות לקבוע רשלנות תורמת לתובע הואיל ומדובר בתאונה אשר התרחשה בהצטלבות דרכים ואולם, לאור מיקום הפגיעות בצד רכבו של התובע לא מצאתי להטיל עליו אחריות תורמת הואיל ומיקום הפגיעות מצביע על כך שלא היתה לתובע כל אפשרות למניעת התאונה.

לאור האמור, הנני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 ומשכך, על הנתבעים ביחד ולחוד לשפות התובע בגין הנזקים אשר נגרמו לו.

1. משקבעתי כי האחריות לשיפוי התובע בגין נזקי התאונה מוטלת על הנתבעים ביחד ולחוד, הרי שעלי לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובע. בהקשר זה, טען התובע לנזקים בסך של 701 ₪ בגין ירידת ערך, 1,500 ₪ בגין השתתפות עצמית וסך 50 ₪ בגין ביטוח לרכב חלופי- כל הנזקים האמורים נתמכו על ידי התובע באישור חברת הביטוח מטעמו ומשכך, הנני קובעת כי הוכחו.

באשר לרכיב הפסד הנחת העדר תביעות- הרי שהתובע בהגינותו אישר בעדותו בפני כי הואיל והינו זכאי לביטוח קולקטיבי ממקום עבודתו הרי שבפועל לא נגרם לו נזק כאמור ואולם, יכול כי יגרם לו ככל שלא ימשיך בעבודתו במקום העבודה הנוכחי במשך 3 השנים הקרובות. בנסיבות בהן לא ניתן לפסוק נזק תיאורטי, עתידי אשר אינו וודאי, הנני קובעת כי התובע אינו זכאי לנזק זה בשלב זה. יחד עם זאת, הנני מתירה מפורשות לתובע לפצל סעדיו באופן שיוכל לתבוע נזק זה היה ויתגבש בעתיד.

1. אשר על כן הנני מקבלת את תביעתו של התובע . הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובע סך של 2,254 ₪ וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (5/1/15 ) ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן ישאו הנתבעים ביחד ולחוד בהוצאות התובע בסך של 850 ₪. אציין כי בפסיקת ההוצאות התחשבתי בכך שהתובע נאלץ להגיע פעמיים לדיונים הואיל והנתבע 1 לא הגיע לדיון הראשון אשר נקבע והנתבעת 2 מצידה לא וידאה קודם לדיון זימונו כדין כעד מטעמה. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו בנוסף בהפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ג חשוון תשע"ו, 05 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.