29 ספטמבר 2016

פרוטוקול

ב"כ המערער: חוזר על דברי השופטת רוזנפלד בישיבת קדם הערעור, שהקביעה של בית הדין קמא היתה שהמערער לא עובד. בפסק הדין לא היה אזכור לכך שהוא עצמאי אלא התמקד בהיבט העובדתי אם עבד או לא עבד וקבעה שלא עבד, כאשר כל התשתית העובדתית הראתה שהוא עבד.

יש מצבים רבים שמישהו מקים עסק ומישהו אחר מנהל אותו.

אני לא מסכים שהמחלוקת היא עובדתית. לא נחה דעתי כאשר בית הדין קמא אומר שאי הבאת העד של האב ניתן לו הסבר, לא מקובלת שתהיה התנהגות כזאת מקובלת מטעם המשיב. אני מייצג את המערער ומביא את כל העדים שלי והמוסד מגיש בקשה להזמנת עדים, וכאשר מסתיים הדיון הם באים ואומרים שמושכים את הבקשה.

שאלת בית הדין אם העסק השקיע אותו הבן ועבד או שזה עסק של האב והבן עבד בו אני אומר שהם היו צריכים להזמין את העד. הם גבו הודעה ואני לא אוכל להזמין אותו כאשר יש לו הודעה והם הזמינו אותו. אני באתי לדיון והיתה הזמנה מטעמם. כאשר התסיים הם אמרו שלא מעידים אותו. ואני מה יכול לעשות? זה המוסד לביטוח לאומי והתנהגותם היתה צריכה להיות הכי תקינה והכי ישרה שיש, כך אני מצפה. האבא הוא בעל העסק מבחינתי הוא הכי רלוונטי.

ב"כ המוסד: חוזר על האמור בסיכומים. בית הדין קמא קבע את העובדות לפיהן מדובר בעסק של הבן, זה עסק של הבן שהאב רק מימן את רכישתו בשל קשיים פיננסיים שהוטלו על המערער. אין חולק כי בנסיבות שתוארו בפני בית הדין קמא לא התקיימו יחסי עובד מעסיק.

באשר לטענת חברי כי לא היה על המוסד למשוך את ההודעה מטעמו של אבי המערער, הרי שראשית יכול היה המערער שהוא ראשון להגשת ראיותיו להגיש תצהיר מטעמו של אבי המערער וכך לא עשה. בנוסף, גם אם הסתמך על כך שהמוסד הוא זה שזימן את אבי המערער הרי שניתנה לו הזדמנות, וזה עולה מפרוטוקול מיום 16.9.14 לחקור את האב והוא ויתר על כך בתנאי שהודעתו של האב תוצא מהתיק.

ב"כ המערער: אם חברי מושך איך אני יכול להשאיר את ההודעה?

ב"כ המוסד: מפנה לדברי חברי בפרוטוקול. חברי טען בלהט שהוא רוצה לחקור את האב ואמר שיוותר אם ההודעה תוצא וההודעה הוצאה. ב"כ המוסד סבר שהראיות שבית הדין קמא נחשף אליהן עד אותו שלב מספקות את גרסת המוסד.

ב"כ המערער: ברור שאבקש משיכת ההודעה כאשר אני לא יכול לחקור את האב.

אני עומד על הערעור.

<#3#>

החלטה

פסק הדין יינתן בנפרד.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ו אלול תשע"ו, 29/09/2016 במעמד הנוכחים.