1. לפניי בקשה לביטול פסק הדין מיום 28.7.2015, שניתן כנגד הנתבעים משלא התייצבו לדיון שנקבע לאותו מועד ומשלא הוגש על ידם כתב הגנה, אף שכתב התביעה וההזמנה לדין הומצאו לנתבע 2 כדין.
2. הנתבע עותר עתה לביטול פסק הדין מהטעם שמספר ימים לפני הדיון עבר תאונת דרכים אשר מנעה ממנו להתייצב לדיון. כמו כן, ציין הנתבע בבקשתו, כי מועדי הדיון שונו מספר פעמים וכי הודעות המזכירות בעניין "בלבלו" אותו, כלשונו.
3. יחד עם זאת, טען הנתבע כי יש בידי הנתבעים טענות הגנה טובות, אשר לו תישמענה יהיה בהן להביא לדחיית התביעה.
4. בד בבד עם הגשת הבקשה לביטול פסק הדין, הגיש הנתבע כתב הגנה מטעמו.
5. התובע הגיש תגובה לבקשה לביטול פסק הדין, במסגרתה טען כי יש לדחות את הבקשה ולהותיר את פסק הדין על כנו. התובע ציין, כי פעם אחר פעם עשה הנתבע דין לעצמו: החל מהגשת הבקשה לביטול פסק הדין שלא במועד ומבלי שבקש, וממילא מבלי שניתנה לו, ארכה להגשת הבקשה, דרך אי המצאת כל אסמכתא רפואית לעניין תאונת הדרכים שעבר, לטענתו, וכלה בהגשת כתב ההגנה זמן רב לאחר המועד הקבוע בדין ומבלי שביקש, וממילא - מבלי שניתנה לו - ארכה להגשת כתב ההגנה כאמור.
6. מהאמור לעיל עולה, כי הנתבע ידע גם ידע אודות מועד הדיון שהיה קבוע בתיק ונמנע מלהתייצב אליו על דעת עצמו. לפיכך, אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.
7. כמו כן, צודק התובע, כי הנתבע עשה דין לעצמו בהגשת כתב ההגנה ובקשתו לביטול פסק הדין באיחור ניכר, מבלי לקבל רשות מבית המשפט לעשות כן.
8. אכן, זהו מקרה שייתכן שהיה ראוי בו שלא להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין לאור התנהלות הנתבע.
9. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, על מנת ליתן לנתבע את יומו בבית המשפט והואיל וניתן לרפא את מחדליו של הנתבע בפסיקת הוצאות, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 28.7.2015, וכן כי הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות בסך של 3,000 ₪ בתוך 30 יום בלא קשר לתוצאות התביעה.
10. המזכירות תקבע את התיק לפני שופט תביעות קטנות, לפי סדר העבודה הרגיל.

ניתנה היום, ד' טבת תשע"ו, 16 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.