20 דצמבר 2015

לפני: כב' הרשמת דניה דרורי

החלטה

לפני בקשת הנתבעת (להלן – המעסיקה) לאפשר לה להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה באיחור.

1. עניינו של הליך זה בזכאותו של התובע (להלן- העובד) לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת ופיצוי בגין אי עריכת שימוע. העובד טען כי יש לראות בהתנהלות המעסיקה ובאי שיבוצו של התובע לעבודה באבטחת מוסדות חינוך כפיטורים, ולחילופין יש לקבוע כי נסיבות העסקתו מצדיקות התפטרות בדין פיטורים.

מנגד, טענה המעסיקה כי העובד התפטר מעבודתו ומכל מקום אין בנסיבות העסקתו וסיומה כדי להצדיק פסיקת פיצויי פיטורים.

2. ביום 17.5.15 התקיים דיון מוקדם בנוכחות הצדדים וב"כ, וניתן צו לתצהירים.

על-פי האמור בסעיף 3 להחלטה מאותו מועד, היה על המעסיקה להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה תוך 30 ימים מיום קבלת תצהירי העובד. כן נקבע בסעיף 4 לאותה ההחלטה כי "לא הוגשו תצהירי הנתבעת במועדם, יראה הדבר כאילו אין בדעת הנתבעת להביא ראיות".

3. תצהיר העובד הוגש לתיק בית הדין ביום 14.7.15.

ביום 16.12.15 ניתנה החלטת בית הדין לפיה עיון בתיק מעלה כי לא הוגשו תצהירים מטעם המעסיקה, ולפיכך הובהר כי לא תוכל להציג ראיות מטעמה.

באותו יום הוגשה בקשת המעסיקה לאפשר לה לצרף תצהיר מטעמה, שנחתם לטענתה עוד בחודש 9/15 ולא הוגש לתיק בית הדין מחמת טעות משרדית.

העובד מתנגד לבקשה וטוען כי אין לאפשר הגשת תצהיר המעסיקה באיחור תוך התעלמות מהחלטות קודמות של בית הדין על דרך של מתן פרס למעסיקה על מחדליה, כי אין מדובר בטעות בתום לב, וכי אין להצדיק מצב בו ניתנת לב"כ העובד שהות קצרה בת 3 ימים על מנת להיערך לחקירה נגדית על התצהיר שהוגש באיחור.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש להיעתר לבקשה להגשת התצהיר באיחור, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן:

4. מבנה ההליך המשפט וקביעת השלבים הדיוניים שבו, לרבות לעניין הגשת התצהירים ומועד הגשתם טרם מועד דיון ההוכחות - נועד לאפשר את חשיפת האמת בצורה הוגנת, תוך חשיפת טענות הצדדים והעובדות המרכזיות.

תקנה 124 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – תקנות סדרי הדין) מאפשרת תיקון כל פגם או טעות בהליך משיקולים של צדק ועל מנת לפסוק בשאלות השנויות במחלוקת. תקנה 125 לתקנות סדרי הדין המאפשרת להאריך מועד שנקבעו בהחלטות בית הדין. מכאן שלבית הדין סמכות להאריך את המועד להגשת תצהירים מטעם מי מהצדדים, בהתקיים נסיבות מסוימות.

בהחלטה מסוג זה על בית הדין להתחשב בין השאר בשיקולים הבאים: מידת האיחור בהגשת הבקשה, האם יש בהגשת אותו תצהיר או אותה ראיה כדי לסייע בעשיית צדק או ייעול ההליך תוך הצגת מלוא התמונה העובדתית בפני בית הדין, והאם התנהלות הצד המבקש אינה נגועה בחוסר תום לב (בר"ע (ארצי) 46164-07-12 אפרון - אוקיאנה תעשיות מתקדמות בע"מ ואח', החלטה מיום 16.10.12, בר"ע (ארצי) 38542-07-14, חיים נעים – סוגת תעשיות בע"מ, החלטה מיום 7.10.14), וכן בר"ע (ארצי) 31251-08-14 תאיר סעיד – קיבוץ קליה, החלטה מיום 5.1.15).

כעולה מההחלטות הנ"ל, הרי שעל בתי הדין לנקוט במדיניות מקלה בעניינים כגון אלה ולא להחמיר בכללי פרוצדורה, שעה שהנזק ניתן לפיצוי כספי.

5. בנסיבות העניין לא מצאתי כי אי הגשת תצהיר המעסיקה באיחור מלמד על התנהלות שלא בתום לב מצד המעסיקה, שעה שעולה מהתצהיר כי זה נחתם עוד בחודש 9/15, וב"כ המעסיקה תלתה את התקלה המשרדית בהיעדרותה בשל חופשת לידה.

על מנת לייעל את ההליך ולפסוק בשלמות בשאלות השנויות במחלוקת – לא ראוי למנוע מהנתבעת להציג את ראיותיה ולהשמיע את העד מטעמה, מה גם שהנזק שהעובד מצביע עליו בתגובתו ניתן לפיצוי כספי.

לאור האמור – יש לאפשר את הגשת תצהיר המעסיקה בכפוף לתנאים שיפורטו להלן.

6. מכיוון שתצהיר המעסיקה הוגש רק כשבוע לפני המועד שנקבע לדיון הוכחות, ונמסר לב"כ העובד רק היום (שלושה ימים לפני הדיון), וכדי למנוע פגיעה בזכויותיו הדיוניות של העובד - יש לאפשר לב"כ העובד פרק זמן נוסף על מנת להיערך לחקירה נגדית על תצהיר העד מטעם המעסיקה. כן יש לחייב את המעסיקה בהוצאות העובד בגין הצורך להידרש לבקשה להגשת תצהיר המעסיקה באיחור ובגין התמשכות ההליך.

המזכירות תעביר את תצהיר הנתבעת שהוגש כנספח לבקשה מיום 16.12.15 לתיקיית התצהירים.

7. לפיכך, דיון ההוכחות שנקבע ליום 23.12.15 יידחה ויתקיים ביום 9.3.16 בשעה 12:30.

הנתבעת תישא בהוצאות התובע בגין הצורך להידרש לבקשה ובגין התמשכות ההליך בסך 1,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאםלא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ו, (20 דצמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.