<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד שמואלי גושן

הנאשם – נוכח

הסניגור – עו"ד עאדל דבאח

פרוטוקול

ב"כ הצדדים:

התיק קבוע למתן גזר דין.

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירה של הסעת תושב זר השוהה במדינה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, וכן בעבירה של העסקת תושב זר שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א(ב) לחוק הנ"ל.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 10.1.2015 נהג הנאשם ברכב מסוג פיאט פונטו מס' רישוי
92-860-35 בכפר בענה כשהוא מסיע ברכב תושב שטחי הרשות הפלשתינאית ושכניסתו ארצה טעונה היתר, מבלי שהיה ברשותו אישור כניסה ושהיה כדין (להלן: "השב"ח").

בנוסף לכך, במהלך ארבעה ימים עובר לכך, העסיק הנאשם את השב"ח בעבודת צבעות ושילם לו
200 ש"ח עבור יום עבודה, שלא כדין.

תסקיר שירות המבחן:

מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי מדובר בנאשם כבן 45 שנים, נשוי ואב לשלושה ילדים.

שירות המבחן ציין בתסקיר, כי הנאשם קיבל אחריות וביטא חרטה וצער רב על מעשיו. לטענתו, הוא לא היה מודע לחומרת העבירות, אך כיום הוא מבין את חומרת מעשיו ואת השלכותיהם על חייו וחיי משפחתו. קצינת המבחן ציינה, כי הנאשם חש בושה עמוקה מעצם התנהגותו עוברת החוק וממעורבותו בפלילים.

קצינת המבחן ציינה, כי מדובר באדם אחראי המנהל אורח חיים נורמטיבי, ללא עבר פלילי, ועפ"י התרשמותה אין לנאשם מאפינים עברייניים באישיותו. לדבריה, הסיכון העתידי הנשקף מהנאשם נמוך, והוא הפיק את הלקחים המתבקשים.

לפיכך המליצה קצינת המבחן להטיל על הנאשם עונש מאסר מותנה וקנס.

טיעוני הצדדים לעונש:

המאשימה הגישה טיעונים בכתב ועתרה בפניי להשית על הנאשם מאסר של ממש לתקופה ארוכה, מאסר על תנאי, קנס כספי והתחייבות כספית בסכומים גבוהים.

ב"כ המאשימה הפנה לערכים החברתיים שנפגעו ממעשיו של הנאשם ולחומרה שיש בהסעת, הלנת והעסקת תושב ששוהה כאן שלא כדין, המתבטאים בעיקר בצורך להגן על בטחון הציבור.

ב"כ המאשימה הוסיף, כי בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה, מתחם העונש ההולם נע בין 2 חודשי מאסר בפועל לבין 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

לבסוף טען ב"כ המאשימה כי לנוכח העובדה כי הנאשם הסיע את השב"ח וגם העסיקו מספר ימים, הרי שהעונש המתאים עומד על הרף הגבוה של מתחם העונש ההולם.

לעומת זאת, הסנגור ביקש להפנות לאמור בתסקיר שירות המבחן ולאמץ את המלצותיו. הסנגור הוסיף, כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה והביע חרטה על מעשיו.

עוד נטען, כי לנאשם אין עבר פלילי, וכי המדובר באדם נורמטיבי שעובד בעבודות מזדמנות בשיפוצים, וזאת היא הסתבכותו הראשונה עם החוק.

לסיום טען הסנגור, כי מעצר הבית בו היה נתון הנאשם משך תקופה פגע בו חברתית וכלכלית באופן ממשי.

דברי הנאשם:

הנאשם ציין כי הוא כבר שנה וחצי במעצר בית מלא, ומבחינתו זאת היא מעידתו הראשונה והאחרונה.

דיון:

הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם מתבטאים בפגיעה בריבונות המדינה ובמאמציה לסגירת הגבולות מפני שוהים בלתי חוקיים, כמו גם פוטנציאל של סיכון לביטחון המדינה ותושביה, שכן מי שמעסיק שוהה בלתי חוקי אינו יודע בדרך כלל אם פניו באמת לעבודה לצורכי פרנסה או שמא לביצוע פיגועים בישראל.

בתי המשפט הכירו בחומרתן של עבירות אלו, ולא בכדי החמיר המחוקק לאחרונה בעונש המסיעים והמעסיקים, אשר במעשיהם מעודדים כניסת תושבי שטחים ללא אישור לתחומי המדינה.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מלמדת כי בתי המשפט גזרו על מי שהורשע בעבירות מסוג זה עונשים שונים, החל ממאסר על תנאי, המשך במאסר בעבודות שירות וכלה בעונשי מאסר מאחורי סורג ובריח, בהתאם לנסיבות העושה והמעשה – כמפורט להלן:

• רע"פ 756/10 מרעי נ' מדינת ישראל (מיום 31.1.2010) – הנאשם הורשע בהעסקה בצוותא למשך חודש עד למספר חודשים של 4 שב"חים. הנאשם נעדר עבר פלילי ונגזרו עליו 5 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה בקשת רשות הערעור מטעם הנאשם ואישר את העונש שנגזר עליו.
• ת"פ (שלום כ"ס) 7879-12-14 מדינת ישראל נ' סרסור (מיום 21.3.2016) – הנאשם הורשע בשתי עבירות של העסקת שב"ח ובשתי עבירות של הרשאה לשב"ח לנהוג ברכב שלא כדין. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם שבין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות לצד עונשים נלווים.
• ת"פ (שלום פ"ת) 6565-10-13 מדינת ישראל נ' שתיווי (מיום 29.3.2016) – הנאשם הורשע בעבירה של הלנת והעסקת שב"ח. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם שבין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 5 חודשי מאסר בפועל. לנאשם היה עבר פלילי באותן עבירות, ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות לצד עונשים נלווים.
• ת"פ (שלום י-ם) 47-11-14 מדינת ישראל נ' סוקניק (מיום 17.2.2016) – הנאשם הורשע בעבירה של העסקת 3 שב"חים. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם שבין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות. לנאשם הרשעה קודמת בעבירה דומה ונגזרו עליו 3 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות לצד עונשים נלווים.
• רע"פ 5861/11 דניאל נ' מדינת ישראל (מיום 18.8.2011) – הנאשם הורשע בהעסקת שב"ח משך מספר חודשים. הנאשם נעדר עבר פלילי ובית משפט השלום נמנע מהרשעתו והטיל עליו של"צ. בית המשפט המחוזי הרשיע את הנאשם אך הותיר את העונש על כנו. בית המשפט העליון אישר את קביעת בית המשפט המחוזי.
• ת"פ (שלום פ"ת) 15853-01-13 מדינת ישראל נ' טאהא (מיום 30.3.2014) – הנאשמת הורשעה בעבירה של העסקת שב"ח. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם שבין מאסר על תנאי ועד ל-7 חודשי מאסר בפועל. הנאשמת נעדרת עבר פלילי ונגזרו עליה מאסר על תנאי, צו של"צ וקנס.
• ת"פ (שלום פ"ת) 34745-12-10 מדינת ישראל נ' עאמר (מיום 15.12.2011) – הנאשם הורשע בעבירה של העסקת שב"ח, ונגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס.
• ע"פ 2789/13 מדינת ישראל נ' חמדי (מיום 4.8.2013) – באותו מקרה מדובר היה בנאשם שהסיע 25 שוהים בלתי חוקיים ברכב שהתאים להסעת 12 נוסעים והתנהל כנגדו מרדף משטרתי. בית המשפט העליון קבע, כי מתחם העונש ההולם בשל עבירת ההסעה בנסיבות התיק, להבדיל ממתחם העונש בעבירה של סיכון אדם בנתיב תחבורה, נע בין 5 ל-15 חודשי מאסר. בית המשפט העליון הדגיש את החומרה שבעבירת הסעת שוהים בלתי חוקיים, בוודאי כאשר מדובר במספר רב של שוהים בלתי חוקיים וכאשר הדבר נעשה בתמורה לבצע כסף.
• רע"פ 2742/13 עיסא נ' מדינת ישראל (מיום 28.4.2013) - בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של נאשם בעל עבר פלילי מכביד (אך לא בעבירה לפי חוק הכניסה לישראל) אשר הורשע בהסעת 14 שב"חים ונידון ל-6 חודשי מאסר בפועל.
• עפ"ג (מח' ירושלים) 42794-06-13 שבאנה נ' מדינת ישראל (מיום 25/11/13) – בית המשפט המחוזי קבע כי עונש של 5 חודשי מאסר הוא עונש המשקף את רמת הענישה בעבירה של הסעת 12 שוהים בלתי חוקיים תמורת שכר תוך ביצוע עבירת תעבורה נוספת (שכן הרכב התאים להסעת 10 נוסעים בלבד). באותו מקרה הטיל בית המשפט עונש מאסר של 5 חודשים שהומר לריצוי בעבודות שירות בשל נסיבות אישיות של הנאשם.
• עפ"ג (מח' ירושלים) 32073-10-10 מדינת ישראל נ' מוגרבי (מיום 2.11.2010) – בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו של נאשם שהורשע בשני מקרים של הסעת שב"חים והכשלת שוטר, והטיל עליו עונש של 8 חודשי מאסר בפועל ופסילה מהחזקת רישיון נהיגה למשך שנה.
• עפ"ג (מח' ירושלים) 23069-05-11 מדינת ישראל נ' טחאן (מיום 30.5.2011) – בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו של מסיע שב"ח מ-35 ימי מאסר בפועל ל-95 ימי מאסר בפועל.
• עפ"ג (מח' ירושלים) 31978-05-13 אבו אלחלאווה נ' מדינת ישראל (מיום 25.6.2013)– בית המשפט המחוזי אישר עונש מאסר של 4 חודשים בגין הסעת 10 שב"חים ברכב שהורד מהכביש ואשר התאים להסעת 8 נוסעים בלבד.
• עפ"ג (מח' ירושלים) 17636-04-14 דוויק נ' מדינת ישראל (מיום 18.9.2014), בבית משפט השלום הורשע נאשם בהסעת 20 שב"חים ברכב שמיועד לשמונה אנשים ונידון ל-10 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש נע בין שלושה חודשי מאסר ל-18 חודשי מאסר, והקל בעונשו של הנאשם והשית עליו 7 חודשי מאסר בפועל.
• עפ"ג (מח' מרכז-לוד) 2721-09-14 מריסי נ' מדינת ישראל (מיום 7.12.14) - בית המשפט המחוזי קיבל ערעורו של נאשם אשר הורשע בהסעת 11 שב"חים ונידון ל-8 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו והעמידו על 5 וחצי חודשי מאסר בפועל.
• ת"פ (פ"ת) 41171-07-12 מדינת ישראל נ' חלאק (מיום 9.1.2014) – באותו מקרה הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בהסעת 20 שב"חים ובביצוע עבירות נלוות. מדובר היה בנאשם ללא עבר פלילי, ובית המשפט השית עליו 6 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו.
• ת"פ (רח') 60312-01-13 מדינת ישראל נ' אבו סבית (מיום 9.3.2015) – באותו מקרה הנאשם הורשע בשני מקרים של הסעת שב"חים. במקרה אחד הסיע הנאשם 3 שב"חים, ובמקרה השני הסיע 4 שב"חים. על הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.
• ת"פ (ק"ג) 4471-06-13 מדינת ישראל נ' אבו זעילה (מיום 12.11.2013) – באותו מקרה הנאשם הורשע בהסעת 5 שב"חים ונדון במסגרת הסדר טיעון ל-3 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

בגדר הנסיבות שקשורות לביצוע העבירה, אבקש להפנות לנסיבות הבאות: הנאשם הסיע שב"ח אחד והעסיקו למשך ארבעה ימים בלבד. בנסיבות אלו, ובשים לב לפסיקה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, אפנה לעובדה כי הנאשם בן 45 שנים, נעדר כל עבר פלילי וזאת היא הסתבכותו הראשונה עם החוק. כמו כן, מאז ביצוע העבירה לא נפתחו נגד הנאשם תיקים נוספים.

הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ובכך חסך זמן שיפוטי יקר, הביע חרטה וקיבל אחריות על מעשיו, כמפורט בהרחבה בתסקיר מטעם שירות המבחן.

לכל אלה יש להוסיף, כי הנאשם היה עצור ליומיים ולאחר מכן שוחרר למעצר בית מלא. הנאשם היה במעצר בית מלא כאמור מיום 12.1.2015 ועד ליום 11.4.2016, היינו, לתקופה של שנה ושלושה חודשים.

נוכח כך, ראיתי לנכון להתחשב בתקופה הארוכה בה היה הנאשם במעצר בית מלא, כשיקול המצדיק הטלת קנס נמוך יחסית.

בשים לב למכלול הנתונים שפורטו לעיל, אני בדעה כי העונש המתאים עומד על הרף התחתון של העונש ההולם, ובהתאם לכך אני מאמצת את המלצת שירות המבחן בנדון.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יבצע בתקופה זו עבירה לפי סעיף 12א לחוק הכניסה לישראל, ויורשע עליה בדין.

ב. קנס בסך של 1,000 ש"ח או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 90 ימים מהיום.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תשע"ו, 14/07/2016 במעמד הנוכחים.