<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

הגענו להסדר טיעון לפיו כתב האישום יתוקן, הנאשמים יודו בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשעו, יושתו על הנאשם העונשים הבאים:

לנאשם 1:

מאסר מותנה לשיקול דעת בית המשפט.

קנס בסך 1,000 ₪.

לנאשם 2:

מאסר מותנה לשיקול דעת בית המשפט.

קנס בסך 2,000 ₪ שיקוזז מהפיקדון בתיק.

ב"כ הנאשמים:

מאשרים דברי ב"כ המאשימה.

הערת בית המשפט:

הובהר לנאשמים שבית המשפט אינו כבול בהסדר טיעון ואינו חייב לכבד את הסדר הטיעון.

הנאשם 1:

קיבלתי והבנתי את הסברי בית המשפט. הסדר הטיעון מקובל עלי ואני שלם עימו. אני מבקש להודות בכתב האישום המתוקן.

הנאשם 2:

קיבלתי והבנתי את הסברי בית המשפט. הסדר הטיעון מקובל עלי ואני שלם עימו. אני מבקש להודות בכתב האישום המתוקן.

ב"כ המאשימה:

מגיש כתב אישום מתוקן.

<#2#>

החלטה

כתב אישום מתוקן התקבל וסומן כא/1 והוא ייסרק על ידי המזכירות לתיק בית המשפט.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"א שבט תשע"ה, 10/02/2015 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשמים:

כתב האישום המתוקן הוקרא לנאשמים והוסבר להם תוכנו וזכויותיהם. הנאשמים מודים בעובדות כתב האישום המתוקן.

הערת בית המשפט:

בית המשפט עובר בעצמו עם הנאשמים על כתב האישום ומוודא הודאתם.

הנאשם 1:

אני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן, לרבות שביום 20.1.15 נכנסנו לאתר של חברת "גילי ויואל עזריה", שיש לנו מספרי חיתוך ברזל, נכנסנו למחסן כדי לגנוב וניסינו לגנוב כבלי נחושת.

הנאשם 2:

אני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן, לרבות שביום 20.1.15 נכנסנו לאתר של חברת "גילי ויואל עזריה", שיש לנו מספרי חיתוך ברזל, נכנסנו למחסן כדי לגנוב וניסינו לגנוב כבלי נחושת.

<#4#>

הכרעת דין

נוכח הודאת הנאשמים בעובדות כתב האישום המתוקן, אני מרשיע אותם (כל אחד מהם בנפרד) בעבירות של הסגת גבול וניסיון גניבה, עבירות לפי סעיפים 447(א) ו – 384 + 25 בחוק העונשין תשל"ז – 1977, בהתאמה.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"א שבט תשע"ה, 10/02/2015 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

לשני הנאשמים קיים רישום ללא הרשעה. קיים קושי ראייתי בתיק, לנאשמים עבר פלילי שאינו מכביד. הנאשמים חסכו בזמן השיפוטי היקר, לכן נבקש לאמץ את ההסדר.

מגיש רישום לגבי כל אחד מהנאשמים (רישום פלילי לנאשם 1 התקבל וסומן– ת/1, לנאשם 2 – ת/2).

ב"כ הנאשם 1 טוען לעונש:

מצטרף לדברי חברי, מבקש לאמץ את ההסדר.

מדובר בנאשם צעיר כבן 22, אשר בהזדמנות הראשונה הודה בכתב האישום המתוקן אשר תוקן בצורה משמעותית והואיל והוא מתאים לראיות הקיימות בתיק, הנאשם לקח אחראיות על מעשיו והבין את טעותו. הנאשם נענש בענישה נוספת אחרת, בדמות פיטוריו ממקום עבודה מסודר במכתשים, בו עבד, ושם עבודתו הופסקה לאור מעצרו. אבקש ליצור הבחנה באורך המאסר המותנה ומשכו, ביחס לנאשם 2, כאשר את ההבחנה שאני מבקש לעשות, הנימוק לה הוא העובדה שהנאשם 2 יש לחובתו הליך פלילי אחר שמתנהל, בעוד הנאשם 1 נמנע מכל הליך כזה ולמעשה רישומו הפלילי כולל אי הרשעה אחת בעבירות רכוש משנת 2008, עת היה הנאשם בן 15.

ב"כ הנאשם 2 טוען לעונש:

מצטרף לדברי חברי, מבקש לאמץ את ההסדר.

ההסדר שהגענו אליו נבע בעיקר משיקולים ראייתיים בתיק, היה קושי רב להוכיח את המיוחס להם בכתב האישום המקורי. מדובר בנאשם בעל נסיבות חיים קשות מאוד, אביו נהרג לפני כשלוש שנים בתאונת דרכים ואחיו הבכור, לאחר מות האב, היה בדיכאון קשה ביותר ופנה לקבלת טיפול רפואי, ומערכות בריאות הנפש החליטו שהוא לא זקוק לטיפול, ואיך שהוא חזר לביתו הוא קפץ ממרפסת ביתם והוא נותר משותק. הנאשם הוא המטפל בו, עוזר לו בחיי היומיום לרבות מקלחות, במתן שתן. מעבר ללקיחת האחריות של הנאשם בהזדמנות הראשונה, הוא החל הליך טיפולי במרכז לנוער. עלה מתיק החקירה שהוא עשה שימוש ב"נייס גאי" ולכן החליט לקחת את עצמו בידיים, בליווי בני המשפחה, פנה למרכז קשב בימים אלו ממש אמור להיקלט ולהתחיל טיפול בשימוש בסמים.

לכן, אני מבקש מבית המשפט לאמץ את הסדר הטיעון . אני חושב שההסדר הוא סביר. אשר לקנס, יש פיקדון בתיק, נבקש שהקנס יועבר מהפיקדון. לגבי המאסר המתונה, אני מבקש שיהיה מתון.

הנאשם 1:

אני מצטער על מה שעשיתי וזה לא יחזור על עצמו.

הנאשם 2:

אני מצטער. אני מבקש שיתרת הפיקדון תושב לבא כוחי.

ב"כ הנאשמים:

מוסכם כי מספרי הברזל יוחזרו לאתר הבנייה.

<#6#>

גזר דין

1. הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם בעבירות של הסגת גבול וניסיון גניבה, עבירות לפי סעיפים 447(א) ו – 384 + 25 בחוק העונשין תשל"ז – 1977, בהתאמה.
2. נסיבות המקרה הן שביום 12.1.15 הסיגו בנאשמים גבול במחסן באתר בנייה בבאר שבע וניסו לגנוב כשהם מצוידים במספריים לחיתוך ברזל וניסו לגנוב מהמחסן כבלי נחושת שאותם חתכו בעזרת המספריים.
3. הצדדים הגיעו להסדר טיעון ועתרו במשותף להשית על הנאשמים עונש צופה פני עתיד וקנס מוסכם.
4. שני הנאשמים בני 22 וחצי, לחובתם רישומים ללא הרשעה מבית משפט לנוער, כאשר לחובת הנאשם 1 רישום ארוך יותר ובעבירות רכוש, ואילו לנאשם 2 הרישום קצר ואינו בעבירות רכוש.
5. בשים לב לתיקון המשמעותי שבוצע בכתב האישום, נמצא ההסדר העונשי במתחם העונש ההולם. בהקשר זה, אציין כי לכל אחד מהנאשמים טעמים אישיים להקלה בעונשו ואני סבור כי יש מקום להשוות את העונשים בין הנאשמים כך שעונשו של אחד לא יהיה חמור מעונשו של האחר. אני מביא בחשבון את העובדה שהנאשמים חסכו בזמן השיפוטי ואני מביא בחשבון את טיעוניהם של הסניגורים לעונש.
6. נוכח האמור, אני דן את הנאשמים לעונשים הבאים:

לנאשם 1

1. 3 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שנתיים מהיום שלא יעבור עבירת רכוש כלשהי, למעט עבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב.
2. קנס כספי בסך 1,000 ש"ח או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 2 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.4.15 ובמשך כל 1 לחודש שלאחריו. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד כל היתרה לפירעון מיידי ויתווספו תוספות פיגור כחוק, וזאת מעבר לזכותה של המאשימה לבקש הפעלת מאסר חלף הקנס.

לנאשם 2

1. 3 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שנתיים מהיום שלא יעבור עבירת רכוש כלשהי, למעט עבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב.
2. קנס כספי בסך 2,000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בדרך של קיזוז מהפיקדון בתיק מ"ת 25038-01-15 אשר יבוצע בתוך 45 יום והיתרה תושב לנאשם באמצעות בא כוחו, ככל שאין עיקול על הכספים.

מספרי הברזל וכבלי הנחושת יוחזרו לחברת הבנייה "גילי ויואל עזריה".

התנאים המגבילים בתיק מ"ת 25083-01-15 – מבוטלים.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"א שבט תשע"ה, 10/02/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי עדי דבדה