בפני בקשה להוספת מוצגים לתיק.

עסקינן בתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר על סך של 2,543 ₪ בגין נזקים אשר נגרמו בתאונה מיום 23/6/13. התובעת טענה כי משאית של הנתבעת פגעה ברכב השייך לתובעת וכי המשאית הייתה נהוגה בידי אדם בשם אחמד ג'אבר. הנתבעת הכחישה את הנטען וטענה כי מעולם לא הועסק על ידה אדם בשם אחמד ג'אבר.

בישיבה המקדמית אשר התקיימה בפני ביום 2/2/16 התברר כי בידי התובעת תמונות וסרטון אשר לא צורפו לכתב התביעה או בכל שלב מאוחר יותר. התקיים דיון לא פורמאלי והצדדים ניהלו משא ומתן אך לא הצליחו להגיע להסכמות. התובעת ביקשה להגיש את בקשתה דנן לצירוף הראיות.

טענות התובעת בבקשתה:

התובעת טענה כי היא קיבלה מהעד מטעמה תמונות מיום האירוע וכן סרטון בו נראה נהג המשאית משוחח עם העד מטעם התובעת. התובעת טענה כי מדובר בראיה אשר תוכיח את תביעתה ויכלה לסיים את המחלקות. התובעת טענה כי היא רצתה להציג את הראיה בבית המשפט ורק עקב סירוב אשר לא נומק נמנעה ממנה הצגת הראיה. עוד טענה התובעת כי לא היה נגרם נזק לנתבעת אם התמונות היו מוצגות בבית המשפט לפיכך אין מקום לחייב את המבקשת בהוצאות.

טענות הנתבעת בתגובתה:

הנתבעת ביקשה לדחות את הבקשה על הסף. הנתבעת טענה כי התובעת הגישה תביעה באופן קלוקל ושהיא מתנהגת באופן המזלזל במערכת השיפוטית. הנתבעת טענה כי יש לדחות את הבקשה שלא נתמכה בתצהיר ולא כללה כל טעם מדוע התובעת לא הגישה את מוצגיה במסגרת הזמן הקבוע בחוק. הנתבעת טענה כי לתובעת עמדה שהות של שנה לאחר הגשת תביעתה להצגת ראיותיה בייחוד שבמהלך שנה זו יצרה ב"כ הנתבעת קשר מספר פעמים עם ב"כ התובעת לשם ניהול מו"מ ולייתר את ההליך אך לא נמסרו לה תמונות כלשהן. עוד טענה הנתבעת כי התובעת נהגה בחוסר תום לב וניסתה לבצע מחטף ולהפר את האיזון במערכת הבאת הראיות ולגרום למבקשת נזק ראייתי ודיוני בצירוף המוצגים במעמד הדיון עצמו.

דיון והכרעה

בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי היה על התובעת לצרף רשימה של המסמכים שברשותה לכתב התביעה( תקנה 214ט). לכתב התביעה, צורף תצהיר אימות בלבד ולא צורפה רשימה של מסמכים אך צורפו מסמכים וחוות הדעת.

ברי כי היה על התובעת לצרף הראיות שהיא מבקשת להוסיף לכתב התביעה או למצער להצהיר על קיומן ברשימת המסמכים. ברם, התובעת לא עשתה כן.

כתת ההגנה הוגש ביום 26/4/15 והתובעת יכלה להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה אך היא לא עשתה כן.

בהתאם לתקנה 214ט היה על התובעת להגיש את תצהיר העד מטעמה 45 ימים לאחר הגשת כתב ההגנה. ברם, התובעת לא ניצלה אפשרות לתיקון מחדלה ולא עשתה כן.

התובעת יכלה לנצל את פרק הזמן שעבר מאז הגשת כתב ההגנה עד לישיבה המקדמית ולבקש להציג את המסמכים; התובעת יכלה להציג את המסמכים לב"כ הנתבעת במסגרת המו"מ שהתנהל ביניהם- איך היא לא עשתה כן.

התובעת התעלמה מתקנות סדר הדין האזרחי לאורך כל ההליך ולמרבה הצער, התובעת התעלמה מהתקנות בבקשה המונחת בפני.

הבקשה הוגשה ללא תצהיר כלל ודי בכך כדי לדחות אותה. יתרה מזו, הבקשה הלא כללה כל התייחסות למחדליה של התובעת פיה תקנות סדר הדין האזרחי או הצבעה על נימוק מיוחד להארכת המועד להגשת הראיות.

דא עקא, הבקשה לא כוללת נימוק מדוע הראיות לא צורפו לכתב התביעה או בכל שלב אחר לפני הישיבה המקדמית. התובעת אף לא טענה למחדל משרדי ולא ביקשה לצרף את המסמכים לפנים משורת הדין.

משלא הונח בפני תצהיר אשר מפרט ולו בדל של נימוק למחדלי התובעת אין בידי לקבל את בקשתה.

למעשה, הבקשה לא כוללת נימוק משפטי כלשהו למעט הטענה שהתמונות והסרטון צולמו ביום התאונה ומוכיחות את טענות התובעת. נשאלת השאלה אם התמונות צולמו ביום התאונה מדוע לא טרחה התובעת להביאם בכתב תביעתה, בכתב תשובה לכתב ההגנה, בתצהיר או במסגרת בקשה להוספתן לפני הישיבה המקדמית? התובעת שותקת בעניין זה ולפיכך, אין לה אלא להלין על עצמה.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה להוספת מוצגים.

התובעת תישא בהוצאות בקשה זו בסך של 2,000 ₪.

הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום אם לא כן, ישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

על המזכירות להמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אדר ב' תשע"ו, 02 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.