בהמשך לדיון היום, לאחר שעיינתי בחומר הרלבנטי ושקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה.

אשר לתביעה נגד נתבעות 1 ו-2, אכן אין חולק כי רכב הנתבעת 1 פגע מאחור ברכב התובע. יחד עם זאת, נתבעת 1 העידה, כי רכבה נהדף על רכב התובע, על ידי רכב אחר שפגע ברכבה מאחור, ואילו התובע העיד, בהגינותו, כי הוא אינו יודע לומר האם כך הדבר, ואף הוסיף, כי חש במכה אחת בלבד ברכבו. בנסיבות אלה (שבהן חש התובע במכה אחת בלבד), סביר יותר כי רכב הנתבעת 1 אכן נהדף על רכב התובע כתוצאה מפגיעה שפגע בו רכב אחר שנסע מאחוריו, מאשר שרכב הנתבעת 1 פגע תחילה ברכב התובע, ורק לאחר מכן נפגע מאחור על ידי רכב אחר. לפיכך, יש לדחות את התביעה נגד נתבעות 1 ו-2.

אשר לתביעה נגד נתבעים 3 ו-4, נתבעת 3 העידה כי הצטרפה לתאונת שרשרת קיימת, שכללה את רכב התובע, את רכב הנתבעת 1 שנסע מאחוריו, ושני כלי רכב נוספים שנסעו בזה אחר זה מאחורי רכב הנתבעת 1. לדבריה, היא פגעה קלות, בעת שהייתה בנסיעה איטית, ברכב האחרון מבין כלי הרכב האמורים, לא גרמה לו כל נזק, וממילא לא יכולה הייתה להדפו (ולא הדפה אותו) על כלי הרכב שלפניו באופן שהיה בו כדי לגרום לתאונת שרשרת. התובע מצדו לא ידע, כאמור, לומר, מדוע פגע רכב הנתבעת 1 ברכבו, וממילא לא ידע לומר האם רכב הנתבעת 3 הוא שאחראי לכך, או שמא אחד משני כלי הרכב הנוספים באותה "שיירה". בנסיבות אלה, לא הרים התובע את הנטל להראות כי דווקא נתבעת 3, ולא מי מבין אותם שני כלי רכב נוספים (שלא צורפו על ידי מי מהצדדים כצדדים להליך), היא האחראית לתאונה. מסקנה זו אינה משתנה נוכח דברי נתבעת 1, שלפיהם נתבעת 3 היא האחראית לתאונה, וזאת בשים לב לכך שדברים אלה התבססו על דברים ששמעה מהנהגים המעורבים האחרים בלבד (שלא העידו בהליך).

נוכח האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

במאמר מוסגר יצוין כי גם אם הייתה מתקבלת התביעה, לא היה מקום לפסוק לטובת התובע סך של 10,000 ₪ כפי שנתבקש בתביעה, כי אם, לכל היותר, את סך ההשתתפות העצמית ששולם על ידו (כ-900 ש"ח), בצירוף הוצאות מסוימות שנגרמו לו.

יחד עם זאת, ראיתי לנכון להקל עם התובע ולא לחייבו בהוצאות, וזאת, בשים לב לכך שברי כי האחריות לתאונה אינה מוטלת על כתפיו (רכב התובע כאמור נפגע מאחור), ולכך שמחדלו מסתכם באי הגשת התביעה נגד כל המעורבים בתאונה (שאחד מהם הוא, מטבע הדברים, זה שאחראי לה).

סיכומו של דבר, התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ד תשרי תשע"ו, 07 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.