מונחת בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 28.8.14, בשעה 10:45 באזור גן העיר בתל-אביב, בין רכב פרטי מסוג מונית בו נהג התובע ובין אוטובוס הנתבעים, בו נהג הנתבע 1 (להלן: "התאונה"). לאחר שמיעת העדויות, הסמיכו אותי הצדדים להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך.

לאחר ששמעתי את עדותם של התובע והנתבע 1, ולאחר שעיינתי במכלול המסמכים שהוגשו, לרבות בתמונות הנזק בצבע ברכב התובע (ת/2), החלטתי לקבל את התביעה ברובה. ראיתי לקבל כמהימנה את עדותו של התובע, ולהעדיף אותה על עדותו של הנתבע 1. עדותו של התובע הייתה סדורה ורציפה ותאמה את הדיווח בטופס ההודעה על התאונה, כפי שזה נמסר לחברת הביטוח של התובע (ת/1). עדות זו מתיישבת טוב יותר, לטעמי, אף אם מוקד הנזק ברכב התובע (בצד ימין, בשליש האחרון של הרכב). מנגד, גרסתו של הנתבע 1 הייתה מקוטעת, ונשענה על סברות, השערות והנחות לגבי מה שאירע ולא על תרחיש התאונה כפי שקרה בפועל. גרסתו של הנתבע 1 לא נתמכה בתמונות של האוטובוס המעורב או בעדות של מי מנוסעי האוטובוס בקו 289, אשר היה מעורב בתאונה. על יסוד מכלול הראיות, מסתבר, הגיוני ומתקבל יותר על דעתי לקבוע, כי התאונה אירעה כפי גרסת התובע.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ברובה (בשים לב למהות הנזק, אני מאשרת יום עמידה אחד למונית בסכום של 250 ₪), ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע, סכום של 4,344 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.1.15 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את אגרת בית משפט, כפי ששולמה, ושכר טרחת עו"ד בסכום של 1,500 ₪. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.הנתבעת תישא בשכר העד מטעמה בגין הדיונים מיום 13.10.15 ומיום 17.12.15.

ניתן היום, ה' טבת תשע"ו, 17 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.