בעניין: בקשה לקביעת ערובה להוצאות המבקשת

המבקשת עתרה לחיוה המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות הממבקשת במקרה ותידחה תביעתה.

הבקשה נומקה בכך שהתובעת הגישה בעבר תביעה באותה עילה, התביעה נמחקה והתובעת חוייבה בהוצאות משפט בסך 2,500 ₪ אך לא שילמה אותן. עוד נטען כי המשיבה אינה פעילה, ולה חובות רבים, שאינה פורעת. הבקשה נתמכה בתצהיר. לבקשה צורף נסח מרשם החברות, המעיד על אי תשלום אגרה משנת 2009 ועד היום, כתבי טענות בת.א. 10237-06-14, תדפיס מתקדין אודות ההליכים המשפטיים, בהם מעורב מנהלה, מר טל גאומן, שכרת את הסכם השכירות נשוא התביעה, והעביר את זכויותיו לתובעת.

המשיבה הגישה תגובה רצופה בעובדות, אך לא צירפה לה תצהיר. לתגובה צורף רק מכתב סתמי של רואה חשבון, שלא נתן תצהיר ולא הזדהה בשמו. המכתב גם אינו מעיד על סולבנטיות החברה, אלא רק כי היא פעילה "מדווחת ומשלמת את המוטל עליה כנדרש בחוק". למכתב אין כל משקל, שכן היות החברה פעילה הינו מצב הרישום ברשם החברות, אך ניתן לראות כבר כעת כי האישור אינו מדוייק למצער בשל אי תשלום אגרה לרשם החברות, המהווה עבירה על החוק (סעיף 44(6) ו-362א(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ותקנות החברות (אגרות), תשס"א-2001).

מכאן שהמשיבה לא הרימה את הנטל המוטל עליה, לסתור את החזקה, הקבועה בפסיקה ובסעיף 353א' לחוק החברות לפיה יש לחייב חברה בערבון מוגבל בהפקדת ערובה להוצאות, אלא במקרים חריגים כאשר: "נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

"תנאי הכרחי יחיד לחיובה של החברה במתן ערובה, והוא - חוסר יכולתה לשלם את ההוצאות, אם הנתבע יזכה בדין. בעוד ששערי בית המשפט פתוחים לרווחה לפני תובע יחיד שהוא בשר ודם, אין המחוקק רואה בעין יפה הגשת תובענה ללא ערובה, שבה תובעת, שהיא חברה חסרת יכולת כספית, מסתתרת, כביכול, מאחורי האישיות המשפטית שלה כדי להימנע מתשלום הוצאות" (רע"א 544/89 אויקל נ' נילי, פ"ד מד(1) 647, 650 (1990)).

העובדה שהמשיבה לא שילמה הוצאות בסכום נמוך יחסית, שנפסק כבר בחודש ספטמבר 2014, ועד היום לא מסרה הודעת קיזוז כדין, מצטרפת לאי תשלום אגרה שנתית בסכום של אלפים בודדים, במשך שנים, לאי הגשת תצהיר או מסמכים מחייבים בעניין יכולת הפרעון של המשיבה, להגשת המסמך חסר הנפקות, הסתמי והלא מדוייק של רואה החשבון, ולהליכים המשפטיים הרבים, בהם מעורב מנהלה. כל אלה מחזקים את טענות המבקשת, שנתמכו בתצהיר מר אייזנר לפיה המשיבה אינה פעילה במשך שנים והינה חדלת פרעון.

אם המשיבה איתנה כלכלית, כנטען על ידה, לא ייגרם לה נזק מחיובה להפקיד ערובה להוצאות המבקשת, ומאידך המבקשת הביאה די ראיות לכך שהמשיבה לא תוכל לפרוע את הוצאות המשפט, אם תידחה התביעה.

אני מחייבת את התובעת להפקיד בקופת בית המשפט, כתנאי לתחילת ההליך, ערבות בנקאית בסך 20,000 ₪ ערוכה לטובת המבקשת, צמודה למדד ולא מוגבלת בזמן, וזאת לא יאוחר מיום 2/4/15.

המשיבה תשלם למבקשת הוצאות הבקשה ושכ"ט עוד בסך 1,500 ₪, ללא תלות בתוצאות פסק הדין.

ניתנה היום, י"ב אדר תשע"ה, 03 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.