<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אלמוג בן חמו

הנאשם בעצמו וב"כ עו"ד שוורצברג

<#3#>

גזר דין

1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעובדות שלושה כתבי האישום, המייחסים לו שלוש עבירות של הסעת תושב זר שלא כדין, עבירה על סעיף 12א (ג)(1) בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה").

2. מעובדות כתב האישום בת.פ. 41710-01-15 עולה כי ביום 19.1.15 בשעה 08:50, או בסמוך לכך, בפינת הרחובות הרצל ופתח תקווה בנתניה, הסיע הנאשם ברכב מסוג אוטובוס זעיר פרטי בעל מ.ר. 98-484-73 את מוחמד חאמד, ת.ז. 942409954, שהינו תושב זר השוהה בישראל שלא כדין.

3. מעובדות כתב האישום בת.פ. 7599-10-14 עולה כי ביום 4.8.14 בשעה 15:43 לערך, בציר 57 מנתניה לכיוון מזרח, הסיע הנאשם ברכבו מסוג מרצדס מ.ר. 98-230-72 (להלן: "הרכב"), את סיף תאיה, ת.ז. 850290198 תושב שכם, שהינו תושב האזור השוהה בישראל שלא כדין.

4. מעובדות כתב האישום ת.פ. 21972-08-14 עולה כי ביום 13.6.14 בשעה 10:24 או בסמוך לכך, ברח' הס בנתניה, הסיע הנאשם ברכב, את חאלד בלאונה, ת.ז. 900740309, שהינו תושב האזור השוהה בישראל שלא כדין.

5. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, במסגרתו הודה הנאשם והורשע בעבירות המיוחסות לו בשלושת כתבי האישום. לעניין העונש הצדדים הסכימו כי בית המשפט ישית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, במידה והנאשם ימצא כשיר לכך ומאסר על תנאי כמו גם חילוט הרכב, עוד הסכימו הצדדים כי באשר לרכיבי הקנס והפסילה הטיעון יהיה פתוח.

6. הנאשם הופנה מספר פעמים, לבקשת ההגנה, לממונה על עבודות השרות לקבלת חוות דעת באם הוא כשיר לבצע עונש מאסר בתנאי עבודות שרות. מחוות הדעת שהתקבלו עולה כי הנאשם אינו כשיר לביצוע עבודות שירות בשל מצבו הבריאותי.

צוין בחוות הדעת כי הנאשם בן 65, לאחר תרחיף של (CVA) שאובחן בCT, מוגבל בתפקודו ובדיבור, סובל מהפרעות בזיכרון ובלבול במיוחד לאחר שינה, כמו כן, סובל מסכרת סוג 2 עם פגיעה בראיה.

7. ב"כ המאשימה, בטיעוניה לעונש, הפנתה לעובדה שהנאשם הורשע בשלושה כתבי אישום בעבירה של הסעת תושב זר שלא כדין ולהסדר הטיעון בין הצדדים. ציינה כי מדובר בבעל 4 הרשעות קודמות בעבירות דומות, האחרונה משנת 2010. הוסיפה כי מתחם העונש ההולם בגין עבירה בה הורשע הנאשם נע בין 2 – 9 חודשי מאסר, ולגישתה, בעניינו של הנאשם, אין מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם, משלא מדובר בנאשם שהשתקם. כמו כן, אין לסטות מהסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים ולהסתפק בהשתת מאסר על תנאי.

ב"כ המאשימה עתרה לכבד את ההסדר ולהשית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, פסילה וחילוט הרכב.

8. ב"כ הנאשם, בטיעוניו לעונש, הפנה להודאת הנאשם במיוחס לו ולחסכון מזמנו של בית משפט. הוסיף כי הנאשם היה נתון במעצר ולאחר מכן שוחרר בתנאי מעצר בית. עוד הפנה הסנגור לגילו המבוגר של הנאשם, למצבו הבריאותי, לאירוע המוחי שעבר ובעקבותיו הוא סובל מבעיות בריאותיות קשות ולעובדה כי הוא אב ל-7 ילדים וסב ל-20 נכדים.

לגישת הסנגור, נוכח מצבו הרפואי של הנאשם לא נמצא לו מקום לביצוע עבודות שירות אף לא במקום עבודה קל.

הסנגור הוסיף וטען כי ההגנה עמדה בשאר תנאי ההסדר, והסכימה לחילוט רכב שערכו כ- 100,000 ₪, על כן, עתר לסטות מההסדר בשל הנסיבות המיוחדות של הנאשם, ולהסתפק בהשתת עונש מאסר על תנאי ממושך, ברף תחתון של 6 חודשים.

9. הנאשם, בחר לא להוסיף על דברי סנגורו.

דיון

10. כמצוות המחוקק בסעיף 40 ג' (א) בחוק, בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה שביצע הנאשם, בהתאם לעיקרון המנחה הקבוע בסעיף 40 ב' בחוק, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

הערך החברתי שנפגע

11. במעשיו פגע הנאשם בערכים חברתיים בדמות זכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה, עת הסיע ברכביו בשלוש הזדמנויות שונות 3 תושבים זרים שלא כדין.

מדיניות הענישה הנהוגה ומתחם העונש ההולם

12. מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה בה הורשע הנאשם, מתחשבת בצורך בפיקוח המדינה על שעריה.

13. כאשר בית המשפט גוזר את דינו של נאשם, שלא במסגרת הסדר כלשהו, עליו לפעול במסגרת תיקון 113 בחוק, באשר לעקרונות ולשיקולים המנחים בענישה ובטכניקה ובמתווה המפורטים בתיקון.

שונים הם פני הדברים באותן מקרים בהם גזירת הדין נעשית במסגרת הסדר טיעון לעניין העונש, בין אם מדובר בהסדר סגור, הסדר טווח או רף עליון. במקרים אלה חובה על בית המשפט הגוזר את הדין, גם על פי פסיקת בית המשפט העליון, ליתן משקל משמעותי למספר שיקולים ואינטרסים שאינם בהכרח חלק מאותם עקרונות המפורטים בתיקון 113 בחוק כגון: האינטרס בעידוד הסדרי טיעון, מכלול השיקולים שעמדו ביסוד ההסדר ואינטרס הציפייה של הנאשם כי ההסדר יכובד. ראה בעניין זה ע"פ 1958/98 פלוני נ' מ"י, פ"ד נז (2002) 577 (1) בעמ' 607-608, כך גם קבעו בתי המשפט לאחר חקיקת תיקון 113 בחוק: ת.פ. (מחוזי, י-ם) 27505-06-12 מ"י נ' אבו חארתיה (מיום 27.12.12) ות.פ. (מחוזי, ב"ש) 5093-02-10 מ"י נ' גיאמי (מיום 18.2.12), (מחוזי ת"א) 10571-02-15 מ"י נ' ממן (מיום 8.9.15), ת.פ. (מחוזי ת"א) 18826-03-14 מ"י נ' חנקישייב (מיום 31.5.15).

יש לזכור כי ברקע האינטרס בכיבוד הסדרי טיעון עומדת הנחת העבודה כי התביעה, כמי שמופקדת על אינטרס הציבור, פועלת בתום לב ומשיקולים ענייניים והסדרי הטיעון אותם מגבשת מתיישבים עם העקרונות והשיקולים המנחים בענישה שנקבעו במסגרת תיקון 113 בחוק.

במקרה זה, סבורה אני כי הסדר הטיעון שהוצע הוא כזה המשקף את מתחם העונש ההולם.

14. השאלה העולה לדיון בענייננו היא, האם יש מקום לסטות מהסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, בשל נסיבותיו של הנאשם כפי שעלו מחוות הדעת של הממונה על עבודות השירות.

לאחר ששקלתי את מלוא הנסיבות, שוכנעתי כי אין מקום לסטות מהסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, הן בשל הנסיבות כמפורט בסעיף 13 לעיל והן בשל העובדה כי נסיבותיו הרפואיות של הנאשם היו ידועות להגנה טרם כריתת ההסדר עם המאשימה. בהתאם לרשום בחוות דעת הממונה על עבודות השירות, מצבו הרפואי של הנאשם נגרם בעקבות אירוע מוחי משנת 2011, טרם ביצוע העבירות נשוא התיקים דנן. מצבו הרפואי של הנאשם לא מנע ממנו לבצע עבירה של הסעת תושבים זרים בשלוש הזדמנויות שונות, ומשכך, אין במצב רפואי זה על מנת להביאני לסטייה מהסדר הטיעון ולהסתפק בהשתת ענישה צופה פני עתיד. מעבר לכך, לא מדובר במי שהשתקם או הצביע על כל הליך שיקומי, על אף שבעברו 4 הרשעות קודמות מתוכן 3 בעבירות על חוק הכניסה לישראל, מהשנים 2010, 2004 ו-2002, נוסף לעבירות של התחזות והפרעה לשוטר משנת 2009.

15. לאור האמור לעיל הנני משיתה על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל למשך 6 חודשים בניכוי ימי מעצרו כרישומי שב"ס.
2. מאסר על תנאי למשך 6 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירה על חוק הכניסה לישראל.

1. בהתחשב בתקופת המאסר שנגזרה עליו ובחילוט הרכב, משיתה על הנאשם קנס כספי מתון בסך 1,500 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם מתוך הפקדון ע"ס 1,500 ₪ בתיק מ"ת 41731-01-15 (לאחר התייצבות הנאשם למאסר).

1. פוסלת הנאשם מקבל ומהחזיק רישיון נהיגה למשך 6 חודשים פסילה בפועל.

הנאשם יפקיד את רישיונו או תצהיר חלף הרישיון במזכירות בית המשפט עד ליום 6.9.16.

1. פוסלת הנאשם מקבל ומהחזיק רישיון נהיגה למשך 10 חודשים פסילה על תנאי והנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירה על חוק הכניסה או נהיגה בזמן פסילה.
2. מורה על חילוט רכב מ.ר. 98-230-72 לטובת אוצר המדינה.

מוצגים – יוחזרו לבעלים ובהעדרם יחולטו או יושמדו לפי החלטת קצין ממונה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום

המזכירות תסרוק לתיק הודעה לאפוטרופוס על החילוט.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ב' סיוון תשע"ו, 08/06/2016 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

מבקש לעכב את תחילת ריצוי עונש המאסר. מבקש כי הערבויות ששימשו להבטחת התייצבותו לדיונים ישמשו להבטחת התייצבותו לריצוי עונש המאסר.

ב"כ המאשימה:

אין התנגדות, מבקש לעבות את הערבויות בתיק.

<#5#>

החלטה

הנני מעכבת את ריצוי המאסר בפועל עד יום 24.7.16 שעה 10:00 , ובמועד זה על הנאשם להתייצב בבית סוהר "הדרים" לריצוי עונשו או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו ת.ז או דרכון.

על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 9787377 - 08, 9787336 – 08.

עיכוב הביצוע הינו בכפוף לתנאים כדלקמן:

א) ערבון בסך 1500 ₪ ממ"ת 41731-01-15 ישמש להבטחת ההתייצבות למאסר.

ב) שתי ערבויות צד ג' בטוחות, כל אחת ע"ס 5000 ₪.

ניתנת ארכה לחתימה על ערבויות צד ג' עד ליום 13.6.16 שעה 12:00.

ג) הנני מורה על עיכוב יציאה מן הארץ, ובאם הנאשם מחזיק בדרכון עליו להפקידו בתחנת משטרת נתניה.

אם אין ברשות הנאשם דרכון עליו להפקיד תצהיר חלף דרכון.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ב' סיוון תשע"ו, 08/06/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי יפה אטלן