טוען...

פסק דין שניתנה ע"י ניצה מימון שעשוע

ניצה מימון שעשוע01/03/2016

בפני

כב' השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשם

זהיד חרובי
ע"י ב"כ עו"ד ג'לג'ולי

גזר - דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הסעה שלא כדין, בהתאם למפורט בכתב האישום.

בהתאם לכתב האישום, ביום 13.7.14 הסיע הנאשם בכביש מספר 444, במחלף עם כביש 531, את מחמד חרבי, תושב זר, ברכב מ.ר. 7561009, וזאת מבלי שהיו בידיו אישורי כניסה או שהיה כדין.

ביום 10.3.15 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום והורשע בעבירה של הסעה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א (ג) (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.

נקבע כי הנאשם יישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו וכן לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות.

ראיות לעונש - עברו הפלילי של הנאשם

במסגרת הראיות לעונש הוגש גליון ההרשעות הקודמות של הנאשם.

מגליון ההרשעות עולה כי לחובת הנאשם 4 הרשעות קודמות, אשר 3 מתוכן התיישנו.

ההרשעה האחרונה הינה משנת 2007 בעבירת הסעה שלא כדין, בגינה הוטל על הנאשם מאסר של חודש ויום וכן 8 חודשי מע"ת למשך 3 שנים, קנס ופסילה.

תסקיר שירות המבחן

בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר שירות המבחן מיום 27.8.15.

מהתסקיר עולה כי הנאשם כבן 69, תושב ג'לג'וליה, נשוי ואב ל-11 ילדים בני 27-46.

נמסר כי הנאשם הפסיק לעבוד לפני 17 שנה ומקבל קצבת הבטחת הכנסה, לאור אובדן כושר עבודה.

נמסר כי אשתו של הנאשם ילידת הרשות הפלסטינאית וכי הנאשם ואשתו סובלים מבעיות רפואיות שונות ומטופלים תרופתית.

הנאשם מסר החל לעבוד בגיל צעיר בחקלאות ולאחר מכן עבד בתחומים שונים, כגון בניין ונהיגת רכב כבד.

נסקר עברו הפלילי של הנאשם כמוזכר לעיל.

בנוגע לעבירות נשוא כתב האישום, נמסר כי הנאשם מקבל אחריות חלקית.

הנאשם מסר כי הסכים להסיע שוהה בלתי חוקי, שהינו קרוב משפחה, מתוך תחושת מחויבות ואמון בקרוביו.

הנאשם מסר כי הוא פגש בקרוב המשפחה עומד ליד הכביש והוא ביקש מהנאשם לנסוע עמו לעריכת קניות בכפר קאסם.

הנאשם תאר כי ההליכים שננקטו כנגדו, לרבות חקירתו, וכן החשש מעונש מאסר, גרמו לו לטלטלה והעמידו אותו על חומרת המעשים.

קצינת המבחן העריכה כי הנאשם, המתפקד באופן נורמטיבי, ביצע העבירות לנוכח קושי בהתמודדות עם מצבי לחץ וקושי במתן מענה אסרטיבי.

בהערכת הסיכון נלקחו בחשבון כגורמי סיכון – הישנות העבירות, הטלת אחריות על אחרים והקושי הנזכר לעיל בהתמודדות עם מצבי לחץ ונטייה לרצות.

כגורמי סיכוי לשיקום נלקחו בחשבון קיומה של רשת תמיכה, מחויבותו למשפחתו והבנת חומרת המעשים וכן החרטה שהביע והיות הרשעתו האחרונה לפני כ- 7 שנים.

לאור זאת, ההערכה היתה כי רמת הסיכון להישנות עבירות פחתה בעת הנוכחית.

בהתחשב בגילו המבוגר של הנאשם, המחויב למשפחתו וזוכה לתמיכתה, וכן בהתחשב במצב בריאותו הירוד, בלקיחת אחריות מצדו ובהבנת חומרת המעשים, וכן בהיות ההליכים שננקטו עד כה גורם מרתיע, הומלץ על ענישה בדרך של 250 שעות של"צ, זאת לצד הטלת מע"ת על משמעותי.

גובשה תכנית של"צ בהתאם.

חוות דעת הממונה על עבודות שירות

ביום 11.8.15 התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות שירות לפיה הנאשם הינו כשיר לביצוע עבודות שירות, תוך שצוינו מגבלותיו הרפואיות. הוצע כי הנאשם יוצב בצ'יימס ראש העין.

הטיעונים לעונש

ב"כ המאשימה טענה כי הערך החברתי המוגן שנפגע כתוצאה ממעשיו של הנאשם הינה זכותה של המדינה לפקח על מי שיכנס בשעריה, וכן בטחון הציבור.

נטען כי קיים קושי באיתור שב"חים ששוהים בתחומי המדינה, והעלולים לפגוע בביטחון הצבור.

ב"כ המאשימה טענה כי בהתאם לאמור בפסיקה, תכלית הענישה בעבירות ההסעה הינה הרתעה והענקת הגנה לאזרחי המדינה.

נטען כי מתחם העונש ההולם הינו בין חודש לשישה חודשים שיכול וירוצו בעבודות שרות, ובנוסף, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

נטען כי לחובת הנאשם 4 הרשעות קודמות, ביניהן 2 הרשעות קודמות בגין עבירות זהות.

נטען כי הנאשם הורשע בעברו בעבירה (משנת 2001) הזהה לזו נשוא כתב האישום, והוא אף ריצה בגינה 4 חודשי מאסר בעבודות שרות.

ב"כ המאשימה טענה כי מתסקיר שרות המבחן עולה כי הנאשם לוקח אחריות חלקית בלבד על מעשיו ומביע חרטה.

נטען כי שרות המבחן המליץ על 250 שעות של"צ לצד מאסר על תנאי משמעותי ומרתיע.

ב"כ המאשימה טענה כי המאשימה אינה יכולה לקבל המלצה זו.

נטען כי מדובר בנאשם שאין זו מעורבותו הראשונה עם החוק, ואף הורשע בעבירות דומות.

כן נטען כי העבירה בוצעה במודעות מלאה לתוצאות ולמסוכנות הגלומה בעבירות אלה.

ב"כ המאשימה טענה כי המלצת שרות המבחן נסמכת על מצבו הרפואי של הנאשם, אך בתסקיר לא מפורט מצבו הרפואי, למעט לחץ דם גבוה ושומנים בדם, ובמצב זה אין למעשה שום נימוק ממשי המצדיק סטייה לקולא ממתחם העונש ההולם בעבירות אלה.

ב"כ המאשימה כי כשיקולים לקולא יש להתחשב בהודאת הנאשם והחיסכון בזמנו של בית המשפט ולקיחת אחריות.

לאור האמור לעיל, עתרה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם מאסר בפועל ברף העליון של המתחם, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

ב"כ המאשימה הפנתה את בית המשפט לרע"פ 8344-15 עלי מחמוד נ' מד"י.

באותו ענין קבע בית המשפט העליון בעבירה דומה ובתנאים דומים 3 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר על תנאי, כך שהוטלו על נאשם סה"כ 7 וחצי חודשי מאסר, מאסר על תנאי והתחייבות על אף המלצת שרות המבחן על הארכת התנאי.

בגזר דינו של בית משפט השלום (אשר פסיקתו אושרה ע"י בית המשפט העליון) נקבע כי מתחם הענישה ההולם בעבירות אלו הינו בין מאסר על תנאי ל-8 חודשי מאסר בפועל.

ב"כ המאשימה אף הפנתה לגזר הדין שניתן בעניינו של הנאשם בשנת 2002.

טיעוני ב"כ הנאשם

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה בכך שהסיע את בן דודו, מר מוחמד חרובי, תושב האזור.

נטען כי ההסעה לא היתה הסעה בתשלום והמדובר בנאשם שעשה זאת באופן הומניטרי בלבד, מתוך מחויבות משפחתית.

ב"כ הנאשם התייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם.

נטען כי הנאשם הינו אדם מבוגר כבן 70, ובנסיבות אלה עונש של עבודות שירות אינו מתאים ויש מקום לקבל את המלצת שירות המבחן להטלת עונש של"צ.

נטען כי המלצת שירות המבחן לקחה בחשבון את כל השיקולים והנסיבות, ובהם הסיכון להישנות העבירה, הנכונות לשאת בתוצאות המעשים ועוד.

נטען כי בתסקיר מצוין שהנאשם מביע נכונות לשאת בתוצאות מעשיו, וכי הוא מתמודד עם מצב רפואי ירוד. ב"כ הנאשם התייחס לכך שהנאשם עצמו זקוק לסיוע ועזרה במצבו.

נטען כי בעשור האחרון הנאשם מתפקד באופן תקין, ככל שהוא יכול מבחינה בריאותית.

נטען כי הנאשם מתחרט על המעשים וניתק קשר עם אותו בן דוד שהסיע.

כן נטען כי זה כי הנאשם היה במעצר יממה אחת, עד ששוחרר, וגם אותו קרוב משפחה עבר מסננת בטחון ושוחרר במקום, לאור העדר עבר פלילי.

ב"כ הנאשם טען כי יש להבחין בין המקרה שבפנינו לבין מקרים של הסעה בשכר.

נטען כי הנאשם מסיע את אשתו הקשישה לקופת חולים ועוזר בסידורים שונים.

לאור האמור לעיל, עתר ב"כ הנאשם להשתת של"צ כהמלצת שירות המבחן ופסילה על תנאי, ללא פסילה בפועל.

דיון

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, את נסיבות המקרה ואת נסיבותיו האישות של הנאשם, איני יכולה להסתפק בשל"צ בלבד כהמלצת שירות המבחן, וזאת לאור העובדה שלנאשם שתי הרשעות קודמות באותה עבירה וכבר ננקטו כלפיו סנקציות משפטיות ועונשיות שהעמידו אותו על פליליות ההתנהגות ועל העונש לו הוא צפוי בגינה.

אמנם, העובדה כי מדובר בהסעת קרוב משפחה, מסיבות הומניטריות ושלא בשכר, היא נסיבה מקילה, אך אין בה כדי לשלול את הסיכון הבטחוני הגלום במעשים מסוג זה.

עברו הפלילי של הנאשם הינו ישן ברובו, וההרשעה האחרונה היא על עבירה מלפני עשר שנים.

כמו כן, מדובר בנאשם נורמטיבי, מבוגר (70 שנה) וסובל מבעיות רפואיות.

בנסיבות אלה, אני גוזרת על הנאשם 30 ימי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות לפי חוות דעת הממונה, בצ'יימס ראש העין. הממונה יקבע לנאשם תאריך חדש לתחילת ריצוי עבודות השירות.

כמו כן, 6 חודשי מע"ת למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל.

קנס בסך 1,000 ₪ או שבוע מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד יום 1.4.16.

3 חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה בה הורשע.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"א אדר א' תשע"ו, 01 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
29/10/2015 החלטה על הודעה לבימ"ש בהתאם להחלטה מ-27.10.15 ניצה מימון שעשוע צפייה
01/03/2016 פסק דין שניתנה ע"י ניצה מימון שעשוע ניצה מימון שעשוע צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מאשימה 1 מדינת ישראל מור שקים מתן
נאשם 1 זהיד חרובי איהב ג'לג'ולי