04 ינואר 2016

1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 23/11/14 (להלן – הוועדה), אשר קבעה, כי נכותה הרפואית המשוקללת של המערערת הנה בשיעור 15% לפי התוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – התקנות).

העובדות

2. המערערת, ילידת 1987, הגישה בקשה לקביעת שיעור נכותה הרפואית במסגרת בקשה לשיקום מקצועי.

3. רופא מוסמך קבע, כי נכותה הרפואית המשוקללת של המערערת הנה בשיעור 15%. על קביעה זאת הוגש ערר ועניינה של המערערת נדון בפני הוועדה.

4. הוועדה האזינה לתלונות המערערת אשר תועדו בפרוטוקול כדלקמן :

"אני לא שומעת באוזן אחת גם כך יש לי קושי וזה מציק לי ביומיום ויש לי בעיית קשב וריכוז קושי לעקוב אחרי הקצב. ניסיתי ריטלין שהשפיע עלי לא טוב ולא נוטלת טיפול אחר. לי באמת קשה. לומדת מנהל ממשל ומשפט תואר אינטנסיבי חוששת כי לא אצליח לסיים את לימודי. יש לי קושי עצום. מבקשת עזרה".

הוועדה עורכת דיון ומסכמת כך:

"א.א.ג.

ידוע כסובלת מחרשות באוזן אחת הועדה עיינה בבדיקת שמיעה מ -13/5/14 המעיד על שמיעה תקינה מימין וחרשות באוזן שמאל. סף השמיעה מימין 5 דציבל הועדה סבורה כי קיבלה נכות מתאימה.

פסיכיאטר:

מדובר באישה צעירה שסובלת מהפרעת קשב לא מטופלת תרופתית לומדת לימודי תואר אינטנסיבי ועובדת במקביל. הועדה עיינה באבחון דידקטי מ-21/10/13. הוועדה מסתפקת בדחיית הערר. קיבלה נכות מתאימה".

5. לאור זאת, הוועדה קבעה, כי נכותה של המערערת בגין הפרעת קשב וריכוז הנה בשיעור של 15% לפי פריט ליקוי 34(א)(2)-(3) מותאם, ונכותה בין ליקוי שמיעה הנה בשיעור 10% לפי פריט 72(1) י"ד - 1 לתקנות. יצוין, כי פריט הליקוי המתייחס לליקוי השמיעה הנו פריט ליקוי מנופה.

6. החלטתה של הוועדה כאמור הנה מושא הליך זה. עוד אציין, כי הערעור מתייחס לשיעור הנכות שנקבע בגין הפרעת הקשב והריכוז וכן לליקוי נטען של כאבי ראש.

טענות הצדדים בתמצית

טענות המערערת

7. א. הוועדה אינה מתייחסת למסמך מיום 7/8/14 מהמוסד החינוכי בו

לומדת המערערת. הוועדה ציינה, כי עיינה באבחון הדידקטי, אך היא אינה מפרטת מדוע אינה מקבלת את הסיכום וההמלצות שבו.

ב. הוועדה התעלמה מכאבי הראש מהם סובלת המערערת ולא התייחסה למסמך רפואי של ד"ר לוינטון ליובוב מיום 3/8/14.

ג. בוועדה לא נכח נוירולוג וחלק מהבעיות מהן סובלת המערערת שייכות לתחום הנוירולוגי.

טענות המשיב

8. א. המערערת לא הצביעה על טעות משפטית ואין עילה להתערב בהחלטת

הוועדה.

ב. בפרוטוקול הוועדה פורטו המסמכים שעמדו בפניה ורלבנטיים לליקויים מהם סובלת המערערת. הוועדה התייחסה לליקויים ונימקה החלטתה באופן המאפשר להתחקות אחר הלך מחשבתה. הוועדה אינה מחויבת להתייחס לכל מסמך רפואי המוצג בפניה.

ג. לא צוינו תלונות בדבר כאבי ראש בפני הוועדה ואף לא בפני הדרג הראשון. במסמך הרפואי מיום 3/8/14 מציינת רופאת המשפחה כי הופיע כאב ראש לאחר נטילת כדור ריטלין , טיפול אשר הופסק על דעת המערערת עצמה.

ד. עניין הרכב הוועדה ,אין מקום לכלול בוועדה מומחים בתחום צר וספציפי, מה גם שלא הוגשה חוות דעת נוירולוגית. תלונות המערערת הן באשר ליקוי שמיעה והן לגבי הפרעת קשב וריכוז קיבלו התייחסות מלאה.

דיון והכרעה

המסגרת המשפטית

9. בהתאם לסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק) במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד.

בהליך הביקורת השיפוטית בוחן בית-הדין, האם הוועדה הרפואית לעררים טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים, התעלמה מהוראה המחייבת אותה, סטתה מהוראות החוק והתקנות, או שנפל פגם בסדרי עבודתה (עב"ל 10014/98 הוד נ' המוסד לבטוח לאומי, פד"ע לד 213 ).

10. כן נקבע, כי קביעת שיעור הנכות והתאמת סעיפי הליקוי הרלבנטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה הרפואית ואין בית הדין מוסמך להתערב בהן (עב"ל 217/06 יוסף בן צבי נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 22/6/06).

מן הכלל אל הפרט

11. לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להידחות. להלן אפרט טעמיי לכך.

12. ראשית, החלטת הוועדה וקביעת פריט הליקוי נסמכת על מידע שנמסר על ידי המערערת עצמה – מידע המלמד על מידת תפקודה במישורים השונים, וכן על האבחון הדידקטי שהוצג לוועדה. לאור המידע שמסרה המערערת ותוצאות האבחון התאימה הוועדה סעיף ליקוי מותאם בין הפרעה קלה לבינונית. אמנם הנמקת הוועדה הנה תמציתית, אלא שניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה. ודוק, מידת ההנמקה לה מחויבת הוועדה הנה בזיקה לתלונות ולמסמכים שבפניה. במקרה זה, על פי התלונות כמפורט בפרוטוקול הוועדה, למערערת קושי בתחום הלימודי על רקע הפרעת הקשב וליקוי שמיעה. יחד עם זאת – וכפי שמדגישה הוועדה – חרף הליקויים, המערערת לומדת לימודים אינטנסיביים, עובדת במקביל וכל זאת ללא טיפול תרופתי. לפיכך, החלטת הוועדה להתאים את סעיף הליקוי שמצאה לנכון לקבוע הנה קביעה רפואית מובהקת המצויה בתחום שיקול דעתה הבלעדי.

13. הוועדה היא האמונה על התאמת פריט הליקוי ודרגת הנכות למצבו של המבוטח ובית הדין לא יתערב בשיקול דעתה של הוועדה בהיותו נעדר הידע והכלים לעשות כן. לעניין זה נקבע כי :

"כאשר נראה על פני הדין וחשבון שהוועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערער והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק (באחוזי נכות) שנגרמה על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל, ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים – עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו – אזי אין מקום לטענה כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית דין זה" (דב"ע לג/0 – 40 יוסף דוזלר נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד 407).

14. תקנה 34(א) לתקנות קובעת בין היתר כך:

(א) באפיזודה מאנית; הפרעה אפקטיבית דו-קוטבית; אפיזודה דיכאונית; הפרעה דיכאונית עם מרכיבים פסיכוטיים; הפרעה דיכאונית חוזרת; הפרעות אפקטיביות מתמידות והפרעות אפקטיביות לא מסווגות, ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן:

(1) רמיסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקוד ובלא הגבלה של כושר העבודה 0%

(2) רמיסיה מלאה או קיום סימנים קליניים אפקטיביים שארתיים, הפרעה קלה בתפקוד הנפשי או החברתי, הגבלה קלה עד בינונית של כושר העבודה 10%.

(3) רמיסיה, סימנים קליניים אפקטיביים קלים, קיים צורך בטיפול תרופתי, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה20%".

15. לא מצאתי כל סתירה גלויה על פניה בין המידע שמסרה המערערת בנוגע לתפקודה וכן ממצאי האבחון הדידקטי לבין שיעור הנכות שמצאה לנכון הוועדה לקבוע. זאת בין היתר, שעה שמדו"ח האבחון עולה, כי קיים "תפקוד ממוצע בתחום הבלתי מילולי ופערים בטווח הממוצע בתחום המילולי". כן נרשם בדו"ח האבחון, כי התנהלותה של המערערת איטית על רקע הפרעת הקשב ולקות השמיעה, כאשר אלה משפיעים על תפקודה הלימודי וקצב הלמידה. כך גם נרשם בדו"ח זה שהמערערת סיימה בגרות מלאה בממוצע 86, ושירתה במשטרה במסגרת שירות לאומי.

כאמור, הוועדה הדגישה כחלק מנימוקיה, כי המערערת לומדת לימודים אינטנסיביים ועובדת במקביל. לדעת הוועדה מצב תפקודי זה ספק אם מצדיק את הנכות שניתנה, לא כל שכן נכות גבוהה יותר. זאת ניתן ללמוד מכך שהוועדה ציינה, כי היא "מסתפקת" בדחיית הערר.

16. טענת המערערת, כי היה על הוועדה להסביר, מדוע היא אינה מקבלת את המסקנות בסיכום האבחון הדידקטי, אף היא דינה להידחות. בסיכום האבחון הדידקטי קיימת שורה של המלצות בנוגע להתאמות והקלות במבחנים וכן המלצה להוראה מותאמת. קביעת הוועדה מתייחסת לשיעור הנכות בהתאם למבחנים בתקנות, כאשר לצורך כך על הוועדה להתייחס למכלול נתונים. העובדה, כי הוועדה קבעה נכות בשיעור של 15% אין פירושה, כי היא אינה מקבלת את הקביעה שהמערערת זקוקה להקלות במבחנים, אלא שהיא מעריכה את מצבה הכולל של המערערת ככזה המצדיק קביעת נכות בשיעור כפי שנקבע. לפיכך, אין כל סתירה הדורשת הבהרה או הסבר. העובדה, כי בפועל ונוכח שיעור הנכות שנקבע, המערערת אינה זכאית לשיקום מקצועי, אין בה לשנות ממסקנתי האמורה. תפקיד הוועדה להתאים את שיעור הנכות על פי קריטריונים רפואיים, וזאת מבלי לקחת בחשבון את השאלה האם קביעתה יש בה להקנות הטבה כספית כלשהי במסגרת שיקום מקצועי.

17. אשר לטענה, כי היה על הוועדה להתייחס למסמך מהמוסד החינוכי, בו לומדת המערערת, מסמך כאמור לא צורף לסיכומי המערערת, אלא צורף סיכום האבחון הדידקטי, ולמסמך זה התייחסה הוועדה.

18. כך גם אין בידי לקבל את הטענה, כי היה על הוועדה לדון בתלונה בדבר כאבי ראש מהם נטען שהמערערת סובלת. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה, כי המערערת לא טענה דבר לגבי כאבי ראש. בהעדר תלונה בעניין לא נפלה כל טעות משפטית בעובדה, כי הוועדה לא ערכה דיון בנושא.

יתר על כן, המסמך הרפואי מיום 3/8/14 אליו הפנתה המערערת מעלה, כי כאב ראש הופיע לאחר נטילת כדור ריטלין, וכך נרשם : " לדבריה לאחר נטילת ריטלין הרגישה לא טוב, הופיעו סחרחורת וכאבי ראש, אי נוחות בעיניים". במסמך הנוירולוג מיום 18/8/14 אשר צוין ברשימת המסמכים, אשר עמדו בפני הוועדה (וצורף לסיכומי המערערת) נרשם כך: "ניסתה כדור אחד שגרם לתופעות ומאז אינה מוכנה להתנסות יותר בנטילת כדור...". מהאמור עולה, כי לא זאת בלבד שאין מדובר במסמכים מהותיים בכל הנוגע לכאבי ראש, אלא שלא עולה מהם קיומו של ליקוי של "כאבי ראש", אלא תלונה בדבר כאב שהופיע לאחר נטילת טיפול תרופתי חד פעמי.

19. טענת המערערת, כי היה על הוועדה לכלול בהרכבה נוירולוג אף היא דינה להידחות, שכן ליקוי מסוג של הפרעת קשב וריכוז מצוי גם בתחום מומחיותו של פסיכיאטר שנכח בוועדה.

20. הערעור נדחה.

כמקובל בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"ו, (04 ינואר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.