בפניי תביעה שעניינה פגיעה בזכות לפרטיות לפי סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981, (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") וסעיף 2 (7) לחוק, בשל אי ביצוע חסימת מספר טלפון על-ידי הנתבעת בפני צד ג'.

תמצית טענות הצדדים:

התובע הינו בעל שני קווי טלפון ניידים (להלן: "התובע").

הנתבעת הינה חברת תקשורת העוסקת בין היתר, בשיווק, מכירה, התקנה ומתן שירותי רדיו וטלפון נייד ללקוחותיה.(להלן: "הנתבעת").

במהלך חודש יולי 2013, התובע ביצע ניוד של שני קווי טלפון מחברת סלולר אחת אל הנתבעת.

במעמד ביצוע הניוד ביקש התובע שמספרי הטלפון שלו יהיו חסויים לציבור הרחב, כך שלא יהיה ניתן לאתר אותם באמצעות מדריכי הטלפון.

בהתאם לנטען בכתב התביעה, במהלך חודש יולי 2014 התובע פנה אל נציגי הנתבעת והודיע להם כי מספרי הטלפון שלו לא חסומים לשירותי תוכן של בזק 144. התובע ביקש במועד זה שתבוצע חסימה. החסימה בוצעה רק בחודש אוגוסט 2014 ולאחר פניות חוזרות ונשנות אל הנתבעת.

אי ביצוע פעולת החסימה גרמה לכך שגופים מסחריים שונים איתרו את מספר הטלפון שלו ושולחים לו תוכן פרסומי מידי יום באמצעות הודעות טקסט ושיחות קוליות, כאשר את התוכן הוא נאלץ לחסום בעצמו, דבר הפוגע בפרטיותו ובשגרת חייו.

לטענת התובע, נזק זה לא היה נגרם אילו הנתבעת הייתה חוסמת את מספר הטלפון במועד בקשתו ולא הייתה משתהה במהלך הטיפול בפנייתו.

התובע סירב לקבל את ההטבה שהוצעה לו על-ידי הנתבעת הואיל ולטענתו ההטבה מעידה על כך שהנתבעת לא הפנימה את הנזק החמור והפגיעה הקשה שנגרמה לו בשל הפגיעה בפרטיותו ובשגרת חייו.

נזקי התובע הוערכו על-ידו בסך של 33,000 ₪; 25 אלף ₪ בגין פגיעה בפרטיות, 6 אלף ₪ בגין עגמת נפש ואלפיים ₪ פיצוי עונשי שייתרם לעמותה בהתאם לשיקול דעתו של התובע.

לטענת הנתבעת, לאחר בדיקה שבוצעה על ידה במערכות המידע שלה התברר לה בדיעבד, כי הקבצים הכוללים את פניותיה לחברת בזק לא התקבלו ולכן המנויים של התובע לא נחסמו והבעיה נפתרה במהלך חודש אוגוסט. הנתבעת טענה, כי היא פעלה באופן מידי על מנת לטפל בבעיה ולהסיר את מספר הטלפון של התובע משירותי בזק 144 ולא נפל כל דופי בהתנהלותה, כפי שמנסה התובע להוכיח.

פניות התובע אל הנתבעת נעשו במועדים סמוכים על פני פרק זמן של כחודש וחצי, כאשר ביום 10.08.14 נחסמו המנויים, מדובר בפרק זמן שהינו סביר הואיל ועל-פי הנחיות משרד התקשורת הזמן הסביר למענה הינו 30 יום.

לטענת הנתבעת, לא עלה בידי התובע להוכיח את הקשר בין אי החסימה בשירותי התוכן של בזק 144 לבין הפרסומים אשר נשלחו אליו ממאגרי תוכן פרסומיים.

התנהגות התובע, חוסר סבלנותו וסכום הפיצוי המבוקש אשר ממילא לא הוכח, מעידים על כך שהתובע החליט לצאת למסע דייג בתביעה זו.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות וצרופותיהם ושמעתי את הצדדים נחה דעתי, כי דין התביעה להידחות ואפרט:

אפתח ואציין, כי אינני מוצאת טעם להכריע בשאלה האם אמנם חסמה הנתבעת את מספר הטלפון של התובע בבזק אם לאו וזאת, הואיל והנני סבורה, שממילא כשל התובע להוכיח, כי במחדלה כאמור, הובילה הנתבעת לכדי פגיעה בפרטיותו של התובע.

במה דברים אמורים?

לטענת התובע, המפרסמים אשר פנו אליו הגיעו למספר הטלפון שלו, דרך פנייה לחברת בזק 144.

את האמור תומך התובע בשניים- ראשית, לטענתו עת פנו אליו המפרסמים הוא שאל אותם מהיכן קיבלו את מספר הטלפון ואלו השיבו לו : מ"בזק". טענה זו של התובע מהווה עדות מפי השמועה שכן, התובע אינו יודע מ"כלי ראשון" שאמנם המספרים נמסרו על ידי בזק כפי שנאמר לו.

טענתו השנייה של התובע הינה כי האפשרויות להשיג את מספר הטלפון שלו הינן – מפייסבוק – ואולם אין לו דף בפייסבוק, מאגר אגרון – שבהקשר אליו אין לתובע כל טענה ומועדוני לקוחות- שהתובע טוען כי אינו מנוי עליהם ואינו מוסר את מספרו.

דא עקא, שאין אלו האפשרויות היחידות להשגת מספר טלפון – כך, כל אדם אשר קיבל את מספר הטלפון של התובע ובכלל זה כלל מכריו ומרעיו יכול למסור את המספר לאחרים. זאת ועוד, הואיל והתובע אינו טוען, כי הפנייה הייתה אליו שמית, הרי שיכול שההודעות נשלחו אליו באקראי, בטעות או תוך הקשת מספרו באופן רנדומלי בלבד. זאת אף זאת, התובע לא התייחס למאגר אגרון אשר יכול שהיו בו מספרי הטלפון שלו.

מן האמור נובע, כי גם לו התובע היה מוכיח שהנתבעת פעלה שלא כדין עת לא פעלה במועד לחסום את מספרי הטלפון שלו בבזק, בניגוד לבקשתו, הרי שלא הוכיח, כי בפועל נפגעה פרטיותו כפועל יוצא ממחדלה זה של הנתבעת.

משלא הוכיח התובע קשר סיבתי בין המחדל לבין הנזק הנטען על ידו- דהיינו הפגיעה בפרטיות- הרי דין תביעתו של התובע להידחות וכך הנני מורה.

בהינתן שהנתבעת הודתה, כי לא פעלה בהתאם לבקשתו לחסום את שני הקווים במועד שביקש ובשים לב שהתביעה נדחתה בשל העדר הוכחת קשר סיבתי בין המחדל לבין הנזקים הנטענים, אינני עושה צו להוצאות.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

מזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום + א.מ.

ניתן היום, י"ב אב תשע"ה, 28 יולי 2015, בהעדר הצדדים.