כללי:

1. בפני בקשה לביצוע שטר על סך 7,500 ₪ מיום 30.6.14 (להלן: "השיק").

2. ביום 6.11.17 התנהל דיון הוכחות.

במסגרת זו נשמעה עדותו של נציג התובעת, מר מוחמד אבו דיאב ושל הנתבע.

הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

3. כבר בשלב זה אציין כי מטעמה של התובעת, הוגש תצהיר נוסף של העד מר גדעון יעל. העד לא התייצב לדיון ההוכחות ותצהירו נמחק בהתאם. משהתברר כי מר גדעון יעל לא התייצב לדיון ההוכחות, הנתבע לא ביקש לזמנו מטעמו.

טענות התובעת:

4. התובעת עוסקת באספקה ומכירה של אלומיניום, ברזל ותריסים.

5. לטענת התובעת במהלך חודש אפריל 2014 יצר עמה קשר מר גדעון יעל והודיע לה כי הינו עובד אצל הנתבע והנתבע מבקש להתקשר עמה לצורך רכישת תריסי אור. במעמד זה, דיבר נציג התובעת עם הנתבע שהודיע לו שהינו מעוניין לשלם לו במישרין עבור אספקת הסחורה. סוכם בין הצדדים על תשלום הסך של 15,000 ₪ שישולמו בשני תשלומים והסחורה תסופק לאחר שהתשלום הראשון ייפרע.

6. ביום 28.5.14 התקבלו מהנתבע, באמצעות מר גדעון יעל, שני שיקים על סך של 7,500 ₪ כל אחד. הראשון, מועד פירעונו ליום 30.5.14 (להלן: "השיק הראשון") והשני, מועד פירעונו ליום 30.6.14. (שני השיקים סומנו כנספח ב' לתצהיר התובעת).

7. השיק הראשון נפרע והתובעת סיפקה את הסחורה.

8. השיק נשוא ההליך חזר ביום 1.7.14 מאחר וניתנה הוראת ביטול.

9. ככל שיש לנתבע טענות בנוגע לעבודות שביצע מר גדעון יעל בביתו של הנתבע, על הנתבע למצות טענות אלו אל מול מר גדעון יעל.

טענות הנתבע:

10. לטענת הנתבע מעולם לא התקשר עם התובעת בכל עסקה שהיא וגם לא מסר לה שיקים.

11. ביום 16.2.10 התקשר הנתבע עם מר גדעון יעל בהסכם לביצוע עבודות אלומיניום. הסכם זה צורף כנספח א' לתצהירו של הנתבע.

12. עד סוף שנת 2013 שילם הנתבע למר גדעון יעל סך של 70,500 ₪ ₪ אולם האחרון לא סיים עבודתו ובעבודה שבוצעה היו ליקויים.

13. מאחר ומר גדעון יעל לא השלים את העבודה, ביום 17.4.14 נחתם עמו הסכם נוסף לפיו הוא מתחייב לסיים את העבודה כולל תיקונים עד ליום 12.5.14. במידה ולא ישלים עבודתו עד לתאריך זה, ההמחאה תבוטל (ראה נספח ב' לתצהירו של הנתבע).

14. במעמד החתימה על ההסכם מיום 17.4.14 מסר הנתבע למר גדעון יעל 2 המחאות על סך 15,000 ₪ וכל זאת במקום הסך של 4,500 ₪ שנותרו לו לשלם לפי ההסכם המקורי מיום 16.2.10.

15. במעמד מסירת השיקים והחתימה על ההסכם מיום 17.4.14 ביקש מר גדעון יעל מהנתבע לרשום בשם הנפרע: "אלרחמן בית מסחר לאלומיניום", היות וזהו השם המסחרי של העסק שלו שמוכר על ידי הבנק שלו. מאחר והשיקים היו למוטב בלבד וגם שיקים קודמים נמסרו לפי אותו שם מסחרי, הנתבע לא חשש מהאמור.

16. לטענת הנתבע, הוא לא קיבל כל סחורה בעסקה האמורה. בחודש אפריל 2014 כבר היו מותקנים בביתו תריסי אור ועל כן לא היה כל צורך בהזמנה האמור מאת התובעת.

17. הקבלה ותעודת המשלוח אינה קשורה לנתבע.

18. יתרה מכך, בביתו מותקנים 20 תריסי גלילה ולא היה צורך ב-25 מנועים כנקוב בתעודת המשלוח. זאת ועוד, מידות התריסים אינן תואמות למידות התריסים בביתו. באותה עת היו חסרים חלונות ולא תריסים.

19. הנתבע השלים את העבודות בביתו לאחר ששכר את שירותיה של "כתר תריס" ושילם לה הסך של 20,000 ₪ (חשבונית מס/קבלה סומנה כנספח ג' לתצהירו של הנתבע).

20. למרות שמר גדעון יעל רשום כערב על גבי השיק, לא נפתחו כנגדו הליכי ההוצל"פ. אמנם מר גדעון יעל נמצא בהליכי פש"ר, אך צו הכינוס ניתן בחודש ינואר 2014 בעוד שהשיק ניתן למועד מאוחר יותר.

21. לטענת הנתבע מדובר בכישלון תמורה מלא.

דיון והכרעה:

שם המוטב בשיק:

22. לטענת הנתבע אין כל יריבות בינו לבין התובעת שכן פרטי המוטב בשיק אינם הפרטים של התובעת בתיק דנא.

23. ובמה דברים אמורים, בשיק נרשם כמוטב "אלרחמן בית מסחר לאלומיניום". שמה של התובעת ברשם החברות הינו ר.ח.מ.ן. למסחר אלומיניום בע"מ.

24. למרות האמור, השיק הראשון נפרע בחשבונה של התובעת ואף לשיטתו של הנתבע שיקים קודמים שניתנו על אותו השם נפרעו בעבר.

25. סע' 6 (א) לפקודת השטרות קובע:

"שטר שאיננו בר – פרעון למוכ"ז צריך שהנפרע יהא נקוב בו בבהירות סבירה, אם בשמו ואם בדרך אחרת".

26. השיק, בו נרשם למוטב בלבד, הופקד בחשבונה של התובעת והבנק הכיר בשם זה כשמה של התובעת.

27. משכך, הרישום בשיק משקף בבהירות סבירה את פרטי התובעת ועל כן איני מקבל את טענתו זו של הנתבע להיעדר יריבות.

טענת כישלון תמורה:

28. לטענת הנתבע מעולם לא התקשר עם התובעת בכל עסקה שהיא וגם לא מסר לה שיקים. כמו כן, לא קיבל כל סחורה ממנה.

29. בע"מ 2126/09 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו), נקבע לעניין נטל ההוכחה:

אכן, על פי סעיף 29(א) לפקודת השטרות נטל ההוכחה הינו על הנתבע הטוען להעדר תמורה או לכישלונה, והתובע על פי העילה השטרית אינו נדרש להזכיר בכתב התביעה את עסקת היסוד ואת מתן התמורה (ראו: שלום לרנר דיני שטרות 222 (מהדורה שנייה, 2007) (להלן: לרנר); זוסמן, לעיל, בעמ' 120-119). ואולם, אם התובע הזכיר בתביעתו כי השטרות ניתנו בעבור עסקה פלונית, מקל הוא על הנתבע אשר כל שעליו לעשות הוא להוכיח כי במסגרת אותה עסקה נפגמה התמורה או שלא היתה קיימת מלכתחילה (ראו: לרנר, שם). לעניין זה יפים הדברים שנאמרו על ידי כבוד השופט [כתוארו אז] י' זוסמן:

"משהתנדבה המשיבה, כביכול, והקדימה רפואה למכה וגילתה קבל עם ועדה בכתב-התביעה מה תמורה נתנה לנתבע בעד השיקים, ואילו הנתבע מוכיח כי תמורה זו לא קיבל בעד השיקים, מה חייב השופט לעשות? על- כרחך אתה אומר, שעליו לדחות את התביעה".

ובהמשך:

"...משגילתה לנו המשיבה את גירסתה, הרי היא נתפסת עליה וחזקת התמורה מצטמצמת עכשיו; אם יוכיח המערער שלא נתן לה את השיקים בעד אותה עיסקה שהיא טענה לה, ייצא פטור". [ע"א 164/62 שפירא נ' רבינוביץ, פ"ד יז(1) 341, 348 (1963); זוסמן, לעיל, בעמ' 120); והשוו רע"א 2157/07 אדאטו נ' רנתיסי ([פורסם בנבו], 2.8.2007)].

30. לטענת התובעת נהג מטעמה סיפק את הסחורה כאמור בקבלה מס' 5256 למר גדעון יעל בביתו של הנתבע (ראה עמ' 10, שורה 4 לפרוטוקול).

31. במסגרת תצהירו טוען הנתבע כי בביתו 20 תריסי גלילה בלבד. בעדותו טוען כי בביתו 22 חלונות, בעוד שבהתאם לתעודת המשלוח סופקו 25 מנועים. דהיינו, מספר המנועים שסופקו אינו תואם למספר החלונות ותריסי הגלילה שבביתו.

32. הנתבע חוזר ומציין כי המנועים שנטען שסופקו בתעודת המשלוח הינם מסוג גולי, בעוד שהמנועים שהותקנו בביתו הינם מסוג פלמט (ראה לדוגמא עמ' 15, שורה 6 לפרוטוקול).

33. נטל ההוכחה נופל לפתחו של הנתבע ועליו להוכיח כי לא קיבל לידיו את הסחורה.

34. למרות שהנתבע יכול היה בנקל להביא ראיות אשר יהיה בהן כדי לתמוך בטענותיו אלו, חוות דעת, תצהיר בעל מקצוע, תמונות וכד', הנתבע נמנע מלעשות כן.

הלכה היא שהימנעות מהבאת ראיה תעמוד לרעת הצד אש נמנע מלהביאה.

35. לא זו אף זו, הנתבע העיד כי העבודות בביתו הושלמו ולצורך כך שכר את שירותיה של "כתר תריס" ואף שילם לה הסך של 20,000 ₪. הנתבע העיד כדלהלן:

"תריסי כתר סיימו בסוף את העבודה, שילמתי עוד 20,000 ₪ לכתר. אחרי שנתתי שיקים אמר לי אין לי כסף, לא נותנים לי חומר עד שהשיקים שלך לא יפרעו. זה היה אחרי ההסכם, נתתי לו עוד שבועיים, לא יודע מה, פרע את השיק, לא ראיתי אותו, בא סיים עוד חלק, יש לו עוד חלונות בבית. לא יודע מאיפה הסחורה. אני לא עוקב אחריו מה הוא עושה. הוא לא סיים את החלונות שבבית. חלק מהחלונות לא סיים. בכל חלון השאיר לי משהו, יש לי רישום שהבאתי חברה שבדקה את העבודה וכל מה שהיה חסר לי." (ר' עמ' 12 ש' 31 ואילך לפרוטוקול)

36. דא עקא, מעיון בחשבונית מס קבלה של "כתר תריס" מיום 28.8.14 עולה שעבור הסך של 20,000 ₪ עשתה עבודות תיקונים, פינישים פירוק והרכבה (שאינן קשורות לאספקת סחורה אלא לאיכות עבודה שאינה קשורה לתובעת) וכן ייצרה חלונות. דהיינו, החשבונית מתייחסת לחלונות בעוד שהתובעת סיפקה תריסי גלילה ומנועים (מוצרים שונים). הנתבע לא הביא כל ראיה כי לצורך השלמת העבודה רכש ממקור אחר תריסים ומנועים.

זאת ועוד, הנתבע חוזר ומתייחס לחוסרים וליקויים בחלונות ואינו מתייחס לתריסי גלילה ומנועים.

37. בעניין זה הנתבע העיד תחילה שרכש תריסים מ"כתר תריס" (ר' עמ' 13 ש' 22-23 לפרוטוקול). רק שהופנתה תשומת לבו לכך שהתובעת סיפקה תריסים ומנועים בעוד ש"כתר תריס" סיפקה חלונות, השיב כי בשלב זה כבר היו מותקנים בביתו תריסי הגלילה והמנועים (ר' עמ' 13 ש' 26 לפרוטוקול). גם בעניין זה הנתבע לא הביא כל ראיה.

38. הנתבע גם לא צירף את המפרט ממנו ניתן היה ללמוד האם יש התאמה או העדר התאמה לתריסים המפורטים בתעודת המשלוח.

מפרט כאמור הינו נספח להסכם בינו לבין מר גדעון יעל.

39. אם לא די בכך שהנתבע נמנע מלהביא ראיות מהותיות שיכול היה להביא בנקל, אזי מצאתי סתירות, תהיות ואף התחמקות בעדותו, שאינן נותנות מענה לכך שהשלמת העבודה בסיוע "כתר תריס" אינה מתייחסת לסחורה אותה סיפקה התובעת וכן שלאחר מתן שני השיקים בוצעו עובדות וסופקה סחורה.

40. מהאמור לעיל עולה כי הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה שנופל לפתחו להוכיח כישלון תמורה מלא.

41. במאמר מוסגר אציין כי הנתבע אישר בעדותו כי לאחר מתן שני השיקים בוצעו עבודות נוספות ע"י מר גדעון יעל וסופקה סחורה שהוא אינו יודע את מקורה (ר' עמ' 13 ש' 1-2 ועמ' 13 ש' 16-17 לפרוטוקול). הנתבע לא נתן כל אומדן לגבי עבודות אלו והסחורה שסופקה. דהיינו, ייתכן גם כי מדובר בכישלון תמורה חלקי בלתי קצוב אשר אינו יכול להוות טענת הגנה כנגד השיק.

42. במצב דברים זה ובהיעדר כל טענה אחרת בעניין אחיזה כשורה, אין נפקא מינה אם התובעת והנתבע הינם בגדר צדדים קרובים או צדדים רחוקים. בכל מקרה לא עומדת לנתבע טענת הגנה של כישלון תמורה.

43. לא נעלמו מעיני הכשלים באופן הבאת הראיות מטעמה של התובעת. זו ויתרה על עדותו של מר גדעון יעל במעמד דיון ההוכחות. הקבלה ניתנה לתריסי יעל וכפי שעולה מעדותו של נציג התובעת, מספר תעודת הזהות שמופיע בקבלה הינו מספר של בנו של מר גדעון יעל (ראה עמ' 8, שורה 1 לפרוטוקול).

44. כפי שתורגם במעמד הדיון על ידי ב"כ התובעת, הקבלה הינה חלק מחשבונית מספר 6440. דא עקא, חשבונית זו לא הוצגה בפני בימ"ש.

45. מתעודת המשלוח ניתן ללמוד כי ביום 2.6.14 סיפקה התובעת באמצעות רכב שלה את הפריטים שמפורטים בה לתריסי יעל בתלפיות ולא בבית הנתבע. הנהג לא זומן למתן עדות מטעם התובעת.

46. אין התאמה בין הסכום ששולם (15,000 ₪) לבין הסכום שמופיע בתעודת המשלוח (15,591 ₪).

47. למרות הכשלים שנפלו באופן שבו התובעת הביאה את ראיותיה, לאור מסקנתי כי הנתבע לא עמד בנטל שמוטל לפתחו להוכיח כישלון תמורה, אין בכשלים אלו של התובעת כדי להעביר את נטל ההוכחה לפתחה ולשנות את התוצאה אליה הגעתי.

סיכום:

48. לסיכומם של דברים, התביעה מתקבלת במלואה. התנגדות הנתבע נדחית והליכי ההוצאה לפועל משופעלים בזאת.

49. נוסף בזאת, הנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך של 574 ₪ אגרת בימ"ש (הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום לבית המשפט ועד ליום התשלום המלא בפועל) וכן בשכר טרחת עורך דין בסך של 4,500 ₪ (הסכום ישולם תוך 30 ימים ובמידה ולא ישולם יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל).

ככל שניתן סכומים אלו יתווספו לחוב בתיק ההוצל"פ.

50. המזכירות תחזיר את השיק המקורי שסומן כת' 1 לתובעת באמצעות ב"כ במסירה אישית ותסרוק בת' 1 במקום העתק השיק על שני צדדיו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז – לוד תוך 45 ימים.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט חשוון תשע"ח, 08 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.