בפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 12.7.15.

המבקש טוען כי בשל טעות, בנסיבות שפורטו בבקשה, סבר כי הדיון אמור להתקיים ביום 13.7.15. כן חזר על נימוקי ההתנגדות לתביעה שהגישה המשיבה.

המשיבה הגיבה לבקשה וטענה כי לא מצאה בבקשה טעם להצדיק את מחדלו של המבקש. כן נתבקש בית המשפט להורות על תשלום ההוצאות שנפסקו, ככל שיבוטל פסק הדין בכל זאת, ועל הפקדת סכום התביעה בקופת בית המשפט – כתנאי לביטול פסק הדין.

בתשובתו לתגובה טען המבקש כי פסק הדין התקבל מבלי שבוצעה מסירה כדין – ובכך שינה את נימוקי בקשתו ואת גרסתו המוקדמת לסיבת מחדלו. את תשובתו זו לא תמך המבקש בתצהיר.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

נוכח נימוקי הבקשה המקורית, שנתמכה בתצהיר ובמסמכים, מודה המבקש כי ידע על מועד הדיון וטוען כי הדבר נשמט מזכרונו בנסיבות המשפחתיות והרפואיות שתוארו בבקשה. משכך, המבקש אינו זכאי לביטול פסק הדין משיקולי צדק.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אכן המבקש חדל במחדל כמתואר לעיל, אולם נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת. התרשמתי כי למבקש טענות הגנה הראויות לברור במסגרת המשפט עצמו.

מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקש באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.

יחד עם זאת, נוכח העולה מתגובת המשיבה ולאור שינוי הגרסה העולה מתשובת המבקש, מצאתי להתנות את ביטול פסק הדין בהפקדה לקופת בית המשפט של מלוא סכום התביעה – וזאת, בתוך 30 יום מהיום. לא תבוצע ההפקדה במועד, יוותר פסק הדין על כנו.

ככל שיבוטל פסק הדין, כאמור, ייקבע מועד לדיון על פי יומן בית המשפט ותכנית העבודה.

שאלת ההוצאות תיבחן בסיום ההליך.

ההחלטה תישלח לצדדים.

ניתנה היום, ז' חשוון תשע"ו, 20 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.