<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד מיכל לבנון

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

הנאשם:

לא הגשתי תגובה כי אין לי זמן להתעסק עם זה. אני לא מחנה אף פעם באדום לבן, יש פה התעמרות של עיריית רחובות בי.

<#3#>

החלטה

בהעדר תגובה עניינית של הנאשם, אני מאשרת את תיקון כתב האישום באופן שהעבירה בוצעה ברחוב הרצל 127 ברחובות.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ב סיוון תשע"ה, 09/06/2015 במעמד הנוכחים.

הפקח מקס בן שבת מוזהר כחוק:

ש. אתה צלמת את התמונות שאני מציגה לך?

ת. כן. התמונות מוגשות ומסומנות ת/1.

ש. תסביר מדוע נרשם הדו"ח?

ת. אני כסייר של רחובות של התנועה, עברתי וראיתי את הרכב חונה באדום לבן, כי באופן קבוע יש מערכת קריזה שאני מודיע להזיז את הרכב ומי שלא נענה נרשם לו דו"ח.

ש. מה מהות העבירה?

ת. זה איסור חנייה אדום לבן, חסימת נתיב נסיעה, הפרעה לתנועה.

ש. בדיון הקודם נרשם שצלמת אותו מתוך הרכב והוא לא קיבל את הדו"ח על הרכב?

ת. אני צלמתי את הדו"ח מתוך הרכב, כי לא רציתי להפריע לתנועה, אני מצלם תוך מספר שניות צלמתי והנחתי את הדו"ח על השמשה של הרכב החונה תוך מספר שניות ונסעתי.

ש. עוד טען הנאשם בדיון הקודם שהוא אכל המבורגר עם פקחים ואחר כך הם רדפו אחריו ורשמו לו דו"ח?

ת. אין כזה מצב, אני יודע שאני לא אכלתי המבורגר, כי הייתי בתוך הרכב וצלמתי ולא יכול להיות שישבתי לאכול המבורגר.

ש. אתה מכיר את הנאשם?

ת. לא. אני לא מכיר אותו, גם במקום איפה שהרכב חנה, וגם ללכת לאכול המבורגר הוא צריך לצאת מהרכב להשאיר את הרכב ולחצות את הכביש מרחק מספר דקות כדי לשבת לאכול, אני מכיר את הרחוב כי אני 26 שנה פקח ברחובות.

ש. אמרת שהוא חסם נתיב נסיעה, תסביר לגבי זה?

ת. זה כביש שנוסעים בו הרבה, זה כביש סוער באדום לבן. כל הזמן יש שם תנועה של אוטובוסים ורכבים וזה ממש מסכן, וזה הסתרת שדה ראייה לפנייה ימינה.

ש. כמה נתיבים יש בכביש?

ת. שני נתיבים, אחד לכל כיוון. עכשיו שינו את זה יש שם רמזור.

חקירה נגדית:

ש. למה לא הצמדת את הדו"ח לרכב עצמו?

ת. הצמדתי, שמתי על השמשה כמו שטענתי.

ש. תסביר מדוע אתה בתור נהג הרכב עצרת וצלמת את הדו"ח תוך כדי נסיעה?

ת. זה לא תוך כדי נהיגה, אני עצרתי, לא החניתי את הרכב אלא רק עצרתי, צילמתי וירדתי לשים את הדוח. כאשר יש לי גם את המערכת כריזה שעובדת, והצ'קלקה.

ש. מה קראת בכריזה?

ת. שבעל הרכב מתבקש להזיז את הרכב. לא אמרתי את סוג הרכב כי אני רושם את מס' הרכב ואז זה מודיע לי אוטומט את שם הרכב ואת כל הפרטים.

ש. אתה קראת בשמי?

ת. לא קראתי בשמך. אני אומר בכריזה "בעל הרכב מתבקש להזיז את הרכב", זה מה שאני אומר בכללי.

ש. מה המרחק מהאוטו שלך לרכב?

ת. לא ספרתי את זה.

ש. בערך?

ת. לא יודע לומר.

ש. כשהתובעת שאלה אותך מה קרה אמרת שאתה עברת עם הרכב.

ת. כן. אני בדרך כלל נוסע על הציר הזה.

ש. אבל בתמונה רואים שאתה מאחורי הרכב.

ת. לא עברתי אלא כשהגעתי מאחוריו אז הודעתי במכשיר, במערכת הכריזה להזיז את הרכב, לא היה מענה ולכן נתתי דוח.

ש. מדוע לא צילמת את פנים הרכב?

ת. לא רציתי להשאיר את הרכב שלי לבד. וצילמתי מתוך הרכב.

ש. אתה עומד באדום לבן.

ת. אין לי אפשרות אחרת. אני חייב לרשום את הדוח ואז להניח אותו על השמשה.

ש. רואים בתמונה שהאוטו עם אורות מצוקה.

ת. זה לא אורות מצוקה זה וינקרים.

ש. לא עלה בדעתך לעבור לצד הרכב לראות מה קורה עם הנהג?

ת. אני לא יכול להשאיר את הרכב שלי לבד. ברגע שהאדם לא נענה לי ולא מתייחס אני רושם את הדוח.

ש. יש גם זמני מצוקה.

ת. אם יש מצוקה אז אתה משאיר פתק, "הרכב שלי תקוע" או שאתה משאיר משולש אזהרה, או מגיש ערעור.

ש. מתי יצאת לשים את הדוח על הרכב

ת. זה למס' שניות. אני רושם את הדוח...

ש. מתי?

ת. למס' שניות. 5-6 שניות. כן השארתי כפי שאמרתי קודם את הרכב מס' שניות באדום לבן בלי נהג כדי להניח את הדוח על השמשה.

ש. אמרת לפני כן שלא השארת.

ת. אמרתי שהשארתי.

ש. למה לא צילמת את הרכב כאשר יצאת? אתה אומר שקודם הדוח הודפס בתוך הרכב וצולם עוד לפני שידעת מה קורה ברכב ורק לאחר מכן יצאת.

ת. אני צילמתי את הרכב מתוך הרכב, הודעתי במערכת כריזה וזה לא נענה ואז רשמתי את הדוח, כדי שאני לא אפריע ואין לי עניין בהפרעה.

ש. לטענתי, בכל מקרה לא הוצמד שום דוח לרכב. וגם הדוח שנשלח אלי לאחר מכן בדואר זה סוג של דוח שמראה שהדוח לא הוצמד לרכב.

ת. לא, זו הודעה שמגיעה בדואר.

ב"כ המאשימה:

זו הודעה שמגיעה בדואר כדי שלא יטענו נהגים שלא הוצמד דוח לרכב. זו הודעה שמגיעה בדואר רשום כדי שלא תיטען טענה כזו.

המשך חקירה:

ש. היית לבד ברכב?

ת. כן.

ש. מי הבחור השני שישב בהמבורגר?

ת. אין לי מושג.

ש. כמה פקחים עובדים כל יום במסלול הרצל?

ת. אני לא יודע מי היה איתך ולא מכיר אותך.

ש. היה לך זקן?

ת. אני אף פעם לא עם זקן, תמיד מגולח.

הנאשם – לאחר שהוזהר כחוק:

אני רוצה לומר שאני אף פעם לא מחנה באדום לבן והעבודה שלי זה להפיץ סחורה ואני אף פעם לא מחנה באדום לבן. אני אזרח שומר חוק. אני משרת במילואים ומסכן נפשי למען המדינה. אני בעל עסק ובמקום לסגור פגישות ולמכור אני צריך לבוא ולהתעסק עם עירית רחובות והתעמרות הפקחים שלה שמאיזו שהיא סיבה החליטו להדביק לי דוח לא חוקי על חנייה שלא היתה, זו היתה עצירה לכמה שניות כשאני בתוך הרכב עם אותות מצוקה. זה שהכתובת השתנתה מהדוח המקורי מ- 125 ל- 127 רק מוכיח שהסיפור שלי היה נכון. ישבתי בהמבורגר בכתובת שב- 125 והכתובת שונתה ל- 127. זה במרחק הליכה של חצי דקה מהכתובת שמצוינת. זה מוכיח שלא המצאתי את הסיפור. שישבתי שם ואכלתי, וראיתי את שני הפקחים אותו ואת עוד איזה בחור, וכנראה משום מה לא באתי להם טוב בעין ורואים בן אדם שעובד קשה ומחליטים לתת לו דוח, ואז החליטו לשלוח לי דוח בדואר על איזו תמונה שהצליחו לגנוב מאיזה 2 שניות כפי שנטען בחקירה. הדוח לא הוצמד לרכב, רואים שהרכב עם אותות מצוקה.

חקירה נגדית:

ש. במה אתה עוסק?

ת יבוא ושיווק צעצועים.

ש. אז אתה מפיץ סחורה.

ת. כן.

ש. ואתה טוען שעצרת שם לצורך פריקת סחורה?

ת .לא, עצרתי ב- 125, החניתי בכחול לבן שם כדי לאכול המבורגר.

ש. אז איך הגעת לאדום לבן?

ת. אני לא זוכר. זו היתה עצירה של לא יותר מ- 5 שניות.

ש. לצורך מה?

ת. לצורך לא יודע, דיבור בטלפון, נפל לי משהו מהמושב.

ש. זה מה שהיה?

ת. אני לא זוכר. אני מנסה לחשוב למה עצרתי ל- 5 שניות באדום לבן.

ש. בערעור שהגשת לעיריה כתבת שלא יצאת מהרכב והעצירה נעשתה מסיבות בריאותיות. אם זה היה כך היית זוכר, אבל עכשיו אתה לא זוכר. זה מראה כמה הגרסה לא אמינה לאורך כל הדרך.

מגישה לבית המשפט.

הערעור מוגש ומסומן ת/2.

ת. אז את מסכימה שאני הייתי בתוך הרכב?

ש. לצורך מה היתה העצירה?

ת. זאת אומרת את יוצאת מנקודת הנחה שאני בתוך הרכב או לא?

ב"כ המאשימה מסכמת:

אבקש לקבל את עדות הפקח שהיתה מהימנה ללא סתירות, עקבית, אחידה, מסודרת וברורה. בתמונות שצילם הפקח רואים בבירור הפרעה בנתיב ראשי, רחוב הרצל, מרכז העיר, רחוב שיש בו הרבה תנועה, לפני צומת, כל התנועה מתנקזת לתוך הציר הזה וכל עצירה על הציר הראשי מהווה הפרעה ממשית לתנועה. בנוסף, הרכב שם מסתיר שדה הראיה לפניה ימינה, יש שם מעבר חצייה להולכי רגל והרכב מסתיר במקום שהוא עצר.

אבקש לא לקבל עדוות הנאשם שהיתה לא אמינה, גם נסתרה על ידי הוכחות באמצעות הערעור שהגיש בסמוך לקבלת הדואר רשום. בגלל טענות של אנשים שלא קיבלו את הדוח על חלון הרכב וחושבים שזו סיבה לבטל דוח, המחוקק קבע שזה לא חובה להצמיד את הדוח. הרבה אנשים לוקחים את הדוחות מרכבים שקיבלו כדי שהם לא יקבלו, ולכן חובת הרשות לשלוח תוך שנה מיום ביצוע העבירה את הדוח בדואר רשום. ובמקרה זה מילאה חובתה על פי חוק.

בנסיבות אלה אבקש להרשיע את הנאשם.

הנאשם מסכם:

עדות הפקח לא היתה אמינה, הוא סתר עצמו 3 פעמים לפחות. הדוח לא הוצמד לרכב. לפי עדות התביעה ניתן לראות שאכן היא בעצמה לא בטוחה אם הדוח הוצמד או לא. לא החניתי באדום לבן, אני לא מחנה אף פעם באדום לבן, זו העבודה שלי, ואלו טענותיי.

<#5#>

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין חנייה באיסור חנייה.

הנאשם טוען, כי לא החנה באדום לבן אלא עצר שם למס' שניות כאשר הוא בתוך הרכב.

גרסתו של הפקח אשר אין לו אינטרס אישי בתיק זה, היתה גרסה עניינית, מהימנה, עקבית ואחידה לפיה, הוא כהרגלו הכריז בכריזה כי הרכב מתבקש לזוז מהמקום, לאחר מכן ומשלא הוזז הרכב, צילם את הרכב כאשר הוא בתוך האוטו ויצא להדביק את הדוח על שמשת הרכב.

גרסת הנאשם לעומת זאת, לא היתה מהימנה. הנאשם חוזר וטוען במשך מס' פעמים כי אף פעם לא מחנה באדום לבן, אם כי לא ניתנה כל הבהרה מדוע בתמונה המוצגת ת/1 הוא נראה עומד באדום לבן.

לטענתו בחקירתו הוא עצר למס' שניות, לדבריו 5-6 שניות, כאשר מת/2 הערעור שהגיש עולה, כי הוא עצר לחצי דקה.

עוד טען, כי הוא לא זוכר מדוע עצר, אבל משום מה כן זוכר שדקות קודם לפני קבלת הדוח הוא עצר בכחול לבן על מנת לאכול המבורגר בסמוך.

תמוה עוד יותר שבערעור שהגיש סמוך לאחר ביצוע העבירה, טען כי עצר בשל סיבות בריאותיות אותן לא זכר היום בעדותו.

בנסיבות אלה, מצאתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ב סיוון תשע"ה, 09/06/2015 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מדובר בדיון מיותר, בזבוז הליכי סרק עד כדי מתן עדות שקר בפני בית המשפט. בנסיבות אלה אבקש להטיל את הקנס המירבי שלא יפחת מ- 1500 ₪ למרות שניתן לדרוש יותר.

הנאשם טוען לעונש:

אני לא יודע מה להגיד, אני מנסה לכלכל עצמי בזכות ולא בחסד, להגיע לעבוד ברחובות נהיה סיוט. אני עושה מילואים, אני מסכן עצמי למען המדינה, מנסה לקדם עצמי מבחינה אישית ולפתוח עסק במדינה הזו זה קשה מאוד, אי אפשר לעשות את זה. לא רק בגלל שיש כל מיני מיסים שונים שהמדינה מטילה על היבוא עצמו וכל מיני תווי תקן שצריך להוציא וזה חשוב מאוד אבל צריך גם על זה לשלם כסף, ואז בנוסף לכל זה אתה מגיע לעבוד בעיר, רואה אותך איזה פקח מחליט שאתה יפה מידי, חוצן מידי, שאתה לא שחור מספיק, ונותן לך איזה דוח או משהו כזה. אני מבין שאת החלטת שאני עבריין, מקובל עלי, זה מה שהחלטת, אני עבריין לא אזרח טוב, אני מהבעייתיים במדינה הזו, אני מבקש להתחשב במתן העונש ולא להכפיל את הקנס, להשאירו כמו שהוא, שישאר הדוח כמו שצריך ולא להכפיל את העוול פה על מה שנעשה.

<#7#>

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בגין חנייה באיסור חנייה. טענתו של הנאשם בעניין הסיבה בגינה ניתן הדוח אשר כביכול היתה סיבה לא עניינית, נדחתה. למרות זאת, מטיעוניו עולה, כי עדיין אינו מקבל את האחריות למעשיו.

יחד עם זאת ובהתחשב במצב הכלכלי שנטען, אני גוזרת על הנאשם קנס בסך 750 ₪ או 8 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם תוך 30 יום מהיום.

זכות ערעור כחוק.

<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"ב סיוון תשע"ה, 09/06/2015 במעמד הנוכחים.

קלדנית: שרה, איילת