בפני בקשה לביטול צו איסור מנהלי על שימוש ברכב אשר הוגשה בהתאם לסעיף 57 ב לפקודת התעבורה.

הרכב הינו בבעלותה של המבקשת.

ביום 12.1.15 נהג בן זוגה של המבקשת ברכבה (להלן: "הנהג"), כאשר היא ישובה לצדו. בכתב האישום אשר הוגש כנגדו, נטען כי בהגיעם למחסום רכבת, המשיך הנהג בנסיעה, לאחר שנעצר, כאשר המחסום נע לקראת פתיחה לאחר שהרכבת חלפה, בניגוד לסעיף 65(א)(2) לפקודת התעבורה ותקנה 56(א) לתקנות התעבורה.

על פי חומר הראיות, באותו המועד ניתנה לנהג הזמנה לדין והוא שוחרר לדרכו. לאחר שהשוטרים הבחינו כי בטעות לא זומן הנהג לשימוע בעניין פסילת רישיון נהיגתו ורישיון הרכב, התקשרו לנהג וביקשוהו לשוב למקום.

בהתאם למזכר של רס"מ אראל מרום, הנהג חזר למקום אך לאחר שהבין כי עלולים לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה ויכול וינתן צו השבתה לרכב, הורה למבקשת לעזוב את המקום.

הנהג סירב לחתום על טופס ההזמנה לשימוע בטענה כי "קר לו בידיים" ותעד את האירוע במצלמת וידאו.

השוטר מציין במזכר כי הודיע לנהג מקום ומועד השימוע.

הנהג לא התייצב לשימוע אליו זומן, ביום 13.1.15, נפסל בהעדרו וניתן צו איסור שימוש ברכב.

בבקשה, טוענת המבקשת כי השימוע בוצע ללא ידיעתה וברגע כשהודיעו לה על החלטת קצין המשטרה היא אחסנה את הרכב. המבקשת מוסיפה כי הרכב דרוש לה לעבודתה, היא יתומה משני הוריה, חיה בגפה ומתחייבת שלא להרשות לאחרים להשתמש ברכבה.

על פי סעיף 57א(א)(2) לפקודת התעבורה: "היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בחלק א' לתוספת השביעית, רשאי הוא לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הרכב... היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים...".

בהתאם להוראות החוק אין חובה לזמן לשימוע את בעל ברכב.

החובה המוטלת על המשטרה קבועה בסעיף 57א(ד) לפקודת התעבורה, כאשר עליה למסור העתק מהודעת איסור השימוש לבעל הרכב.

אף על פי דברי המבקשת, הגיעו אליה השוטרים ומסרו לה את צו ההשבתה והודיעו כי עליה לאחסן את הרכב. המבקשת אסנה את הרכב ביום 26.1.15 במגרשי האחסנה של המשיבה.

לאחר שעיינתי בעברה התעבורתי של המבקשת ובעברו התעבורתי של הנהג, ובהתחשב בחומרת העבירה מצאתי כי ניתן להסתפק בתקופת ההשבתה עד כה.

לפיכך, הנני מורה על החזרת הרכב מ.ר 2076560 לידי המבקשת.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ה, 03 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.