הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך. לאחר ששמעתי את עדי התובעת ה"ה מנשה ואתי בורנשטיין ואת הנתבע 1, עיינתי בהודעות הנהגים, בתמונות הנזק לרכבים המעורבים וביתר הראיות, אני סבורה כי יש לחלק את האחריות לגרם התאונה בין שני הנהגים המעורבים באופן הבא: הנתבע 1 יישא ב 65% מהאחריות לתאונה ונהג התובעת יישא ב 35% מהאחריות לתאונה.

לטענת נהג התובעת, דלת הנהג ברכבו הייתה פתוחה מעט, עת הגיע רכב הנתבע 1 למסלול התדלוק כשמטרתו הייתה לחלוף על פניו, אך בשל חוסר זהירותו, מהירות הנסיעה הגבוהה בה נסע ומסלול הנסיעה הצר פגע ברכב התובעת וגרם לנזק בצדו השמאלי. מנגד, טוען הנתבע 1 כי עת נסע ישר בנתיב הנסיעה הצר, מימין לרכב התובעת, פתח נהג התובעת את דלת הנהג ברכב ופגע ברכב הנתבע 1.

מן הראיות עולה, כי הנתבע 1 הגיע אל תחנת הדלק, במטרה לעקוף ולקצר את הדרך ולצורך כך הוסע רכבו משמאל לרכב התובעת, אשר עמד בצמוד למשאבת הדלק לצורך תדלוק רכבו. אני סבורה כי הנתבע 1 נהג בחוסר זהירות עת נסע במהירות גבוהה לנוכח מקום התאונה (תחנת דלק) ומסלול הנסיעה (מסלול נסיעה צר שמצדו האחד משאבות דלק ורכבים מתדלקים ומצדו האחר גדר זמנית ובור בכביש, עקב שיפוצים שנעשו בתחנת הדלק), זאת בניגוד לתקנה 51, לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961, הקובעת כי " לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב" וכן בניגוד לתקנה 21 (ג) הקובעת כי "לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך". מכאן, אחריותו העיקרית לקרות התאונה.

יחד עם זאת, אני סבורה כי יש לייחס לנהג התובעת אחריות לגרם התאונה בשיעור של 35%, זאת משום שהשאיר את דלת הרכב פתוחה ובכך יצר סיכון בדרך ופעל בחוסר זהירות ובניגוד לתקנה 80 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961, הקובעת כי "לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך".

פועל יוצא מן האמור הוא כי אני מקבלת את התביעות ההדדיות בחלקן, בהתאם לחלוקת האחריות דלעיל.

אשר לתביעה העיקרית: אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סכום של 12,031₪ (65% מתוך 18,510 ₪), בתוספת הפרשי הצמדה כחוק מיום 28.1.15 ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן יישאו הנתבעים באגרת בית משפט ( חלק יחסי 65%), שכר עדי התביעה כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עורך דין בשיעור של 17.55%.

אשר לתביעה שכנגד: אני מחייבת את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעים שכנגד סכום של 3,828 ₪ (35% מתוך 10,937 ₪ ) בתוספת הפרשי הצמדה כחוק מיום 21.4.15 ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן תישא התובעת באגרת בית משפט (חלק יחסי 35%) ושכ"ט עורך דין בסך של 1,500 ₪.

הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"א כסלו תשע"ו, 23 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.