החלטת רשם ההוצל"פ בלשכת כפר סבא מיום 26/1/2015 (אשר פתחה את ההתדיינות בתיק בימ"ש זה) קבעה, כי ההתנגדות הוגשה באיחור יחד עם בקשה להארכת מועד.

בקשת החייב כללה גם טענה בעניין הסמכות המקומית של בימ"ש זה וליתר דיוק טענתו הייתה, כי הסמכות מסורה לבימ"ש במחוז הצפון.

נוכח זאת ניתנה החלטה על ידי ביום 3/2/2015 המזמינה את תשובת הזוכה לטענת הסמכות וכן מאפשרת לחייב לשכלל עיכוב הליכים נקוטים כנגד הפקדת עירבון בשיעור מלוא יתרת החוב, בתיק ההוצל"פ.

חלף הכרעה בסוגיית הסמכות המקומית עבר המשך הדיון בתיק זה לעבר סוגיית ההוצאות שיש להשית על הזוכה על פי בקשת החייב, אם בכלל.

כך למעשה חזר בו המבקש מטענתו להעדר סמכות מקומית לבימ"ש זה, מעצם העיסוק בעניין האחד והיחיד שנותר על כנו מעת שמצאה לנכון הזוכה לפעול לסגירת תיק ההוצל"פ.

על כן, מסורה הסמכות המקומית לבימ"ש זה.

ביום 9/2/2015 (בקשה מס' 4) הגיש החייב בקשה לקבל את התנגדותו ולחייב הזוכה בהוצאות.

למחרת, ניתנה על ידי החלטה המזמינה את תשובת הזוכה בתוך 10 ימים.

ביום 12/2/2015 הוגשה תגובת הזוכה המציינת, כי היא מוגשת בהתאם להחלטה הנ"ל מיום 10/2/2015.

התגובה פותחת באמירה, כי תיק ההוצל"פ טופל תחילה ע"י עו"ד אשר מסיבות בריאותיות העביר את תיקיו לטיפול משרד ב"כ הזוכה, דהיום.

לכן, אין לזוכה מידע עובדתי ביחס להשתלשלות המאורעות בתיק אל מול משרד ב"כ הזוכה הקודם ואף לא ניתן לקבל עמדתו.

בסתירה מסוימת לאמור לעיל ממשיכה התשובה ומציינת, כי מיד עם העברת ההתנגדות נערכו בדיקות יסודיות ומקיפות אל מול הזוכה (ע"י מינהל הגבייה הממשלתי) והוברר, כי יש בהם ממש.

משכך היה, בוטלו כל ההליכים באופן מידי כנגד החייב ובתוך פחות משבוע, ממועד ההתנגדות, תיק ההוצל"פ נסגר.

ביחס לטענות החייב להשתת הוצאותיו על הזוכה מציינת התגובה "...נשגב מבינת הזוכה מדוע לא הגיש החייב את השגותיו במסגרת טענת ההתנגדות לרשם ההוצל"פ ככל שלדבריו, טענותיו נפלו על אוזניים ערלות אצל הזוכה לאורח חיי תיק ההוצל"פ...".

התגובה נחתמת בקביעה, כי סכום ההוצאות המבוקש ע"י החייב אינו משקף נאמנה את התנהלותו בתיק ההוצל"פ וכי נוכח נמרצות הטיפול שהוליך לסגירת התיק סבורה הזוכה, כי אין להשית עליה הוצאות כלל.

תשובת המבקש לתגובת הזוכה משתרעת על 11 עמודים, מתעמתת עם כל אחת משורות התגובה ומצרפת סימוכין לתוצרי הליכי הוצל"פ שננקטו כנגד החייב.

זה המקום להדגיש, כי טענת החייב בהתנגדות עצמה הייתה, כי החוב נפרע לפני שנים והזוכה מאשרת זאת, בתגובתה.

יאמר למעלה מן הדרוש, כי מעת שהתנגדות הועברה לדיון בבימ"ש מנוע זוכה מלפעול בתיק ההוצל"פ לסגירתו.

ממילא מנועה לשכת ההוצל"פ מלקבל בקשה שכזו מעת שהתיק הועבר לבימ"ש.

עם זאת, סגירת התיק מיוזמת הזוכה כמוה וכעולה מן התגובה נבעה מהסכמה עם כל טענות ההתנגדות שתמציתן בפירעון החוב זה מכבר.

הוראות תקנה 511 בתקנות סדר הדין האזרחי – תשמ"ד 1984, קובעות: "בתום הדיון בכל הליך יחליט ביהמ"ש או הרשם בעניין שבפניו אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט...לטובת בעל דין אחר אם לאו".

סגירת תיק ההוצל"פ ע"י הזוכה בטרם ניתנה החלטה זו דומה במהותה למחיקת הליך שיזם בעל דין.

באנלוגיה להוראות תקנה 154 א' וב' בתקסד"א, הרי שלא מוקנית לבעל דין זכות לחזור בו מתביעתו בכל זמן נתון בהתעלם מסוגיית ההוצאות של הצד שכנגד.

עצם ההתדיינות בלשכת ההוצל"פ אשר התמשכה גם לאחר שנפרע החוב שנים לפני העברת ההתדיינות לביהמ"ש (עפ"י תצהיר המבקש וצרופות הבקשה היה זה עוד בראשית שנת 2002) מוליכה לעבר הידיעה המיוחסת לזוכה, כי עלולה התנהלותו לגרום להוצאות החייב.

אדם מן השורה הפונה לעו"ד על מנת שייצגו מבזבז זמן ומחויב לשאת בשכ"ט בא כוחו ובהוצאות ככל שישנן.

התנהלות הזוכה על פניה נראית תמוהה ביותר בכך שמטילה היא את האחריות למצב שבו הכירה בסופו של יום על כתפיו של בא כוח הקודם, שעה שמציינת היא עצמה, כי בשל מצב בריאותו לא ניתן לדעת את עמדתו.

מן המקובץ הוא, כי יש לפסוק את הוצאות החייב לשכ"ט עו"ד והוצאות אחרות.

באשר לשיעור הסכום שיש להשית על הזוכה:

במקרה שבפני הגיש המבקש סימוכין נאותים לשכה"ט בו התחייב כלפי בא-כוחו (בדמות הסכם שכר טרחה מיום 1/1/2015 אשר צורף כנספח ב' לבקשתו מיום 9/2/2015).

מנספח ב' הנ"ל עולה, כי שכר הטרחה המוסכם בין המבקש לבין בא-כוחו נקבע ע"ס 10,000₪ בצירוף מע"מ והוא אינו כולל הוצאות אלו או אחרות.

נספח ג' של אותה בקשה הוא תדפיס החלטה של רשם ההוצל"פ בלשכת כפר סבא מיום 19/1/2015 הקובעת, כי בקשת החייב בטענת פרעתי נדחית שכן עפ"י הדין היה עליו להגיש התנגדות לביצוע שטר ולא בקשה בטענת פרעתי נוכח טענתו, כי שילם את החוב לאחר שקיבל את האזהרה לחייב בתיק ההוצל"פ.

ההחלטה ניתנה בבקשת החייב מיום 18/1/2015.

ניכר איפה, כי הסכם שכר הטרחה כיוון לעבר הליך אשר בדיעבד הסתבר כשגוי. איני סבור, כי יש להשית את מלוא העלות מהתקשרות החייב עם בא-כוחו, על הזוכה.

בנסיבות העניין ובהתאם לסמכות המסורה לי בתקנה 511(א) בתקסד"א, וממילא לאחר שניתנה לצדדים ההזדמנות להשמיע טענותם בדבר סכום ההוצאות ושיעורן לפני מתן החלטה זו, אקבע, כי הזוכה תישא בהוצאות החייב לשכ"ט עו"ד בסך 5,900₪ (כולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

מאליו מובן וכך גם מתחייב מסגירת תיק ההוצל"פ ע"י הזוכה, כי כל ההליכים שננקטו בתיק ההוצל"פ, מבוטלים.

הזוכה תמציא החלטה זו לתיק ההוצל"פ שבכותרת בתוך 7 ימים.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ה, 23 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.