1. בתיק זה הוכרז החייב פושט רגל ביום 11.1.17 אך לא נקבעה תכנית פירעון בעניינו.

2. כמפורט בדוח המסכם שהוגש לקראת הדיון, החייב בן 59 נשוי פלוס 4, אחד מהם קטין הסמוך על שולחנו, מתגורר עם אשתו וילדיו בבית פרטי בן 2 קומות המכיל שישה חדרים ושטח בנוי של 180 מ"ר שבגינו הוא אינו משלם דמי שכירות או משכנתא.

3. החייב עובד כשכיר במחלקת הנהלת חשבונות של חברה מסחרית, ומשתכר 7,000 ₪ נטו ואשתו עובדת כמזכירת בית ספר בשכר חודשי של כ-5,000 ₪ נטו.

4. כנגד החייב הוגשו 3 תביעות חוב בסכום של 495,455 ₪ בדין רגיל, לאחר בדיקה אושרו תביעות חוב בסכום כולל של 390,953 ₪.

5. בדוח המסכם המליצה המנהלת המיוחדת על תכנית פירעון במסגרתה ישלם החייב סך של 72,000 ₪ ב-36 תשלומים של 2,000 ₪ כל אחד וכן יתווסף שווי חלקו של החייב בבית המגורים שבו הוא מתגורר אשר הזכויות בו רשומות עדיין על שם אביו המנוח אך החייב מסר בחקירתו כי אביו העניק לו את הזכויות בבית המגורים במתנה עוד בחייו.

6. בדיון שנערך אפשרתי לחייב להגיע להסכמה עם המנהלת המיוחדת בדבר תכנית פירעון והוריתי כי בהעדר הסכמה ימונה על ידי שמאי ומשלא הושגה הסכמה, מיניתי שמאי אשר ביום 17.7.17 הגיש שמאות שבה הוערך שווי בית המגורים בסך של 911,000 ₪ כפנוי, בסך של 790,000 ₪ במכירת כפויה ובסך של 455,000 ₪ כתפוס.

7. בדיון נוסף שהתקיים ביום 14.3.18, הובהר כי הנושה העיקרי בתיק בנק הפועלים, דחה הצעה של החייב להשלים את קופת הכינוס לסך של 106,000 ₪ ובדיון טען החייב כי בפועל בית המגורים שבו הוא מתגורר אינו שלו, אמו עדיין בחיים ויש לו 12 אחים ואחיות.

8. בדיון הסכימה הנאמנת לגילום זכויות החייב בסכום השווה למחצית שוויו של הנכס כתפוס דהיינו סך של 230,000 ₪, אך בהעדר הסכמה גם להצעה זו עלי לקבוע תכנית פירעון.

דיון והכרעה

9. . לאחר שעיינתי בכל טיעוני הצדדים אני נדרש כאמור לקבוע תוכנית הפירעון וזאת בהתאם לסמכותי על פי סעיפים 181 ו- 62(ב) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש )התש"ם 1980 (להלן-" הפקודה")הקובע כי :

"בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לענין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו – רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר."

10. כבר נקבע לא אחת כי בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר לחייב, על בית המשפט לבחון מכלול של שיקולים. בין היתר, יישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות, פוטנציאל הפירעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים. מעל לכל, נדרש בית המשפט לאזן, בין הזכות הקניינית העומדת לנושים לבין זכותו של החייב, כי בתנאים מסוימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו.

[ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197, והחלטת כב' השופטת בטינה טאובר בפש"ר (חי) 611/00 קבלאן נ' הכונ"ר, (פורסם בנבו, 24.6.13) והאסמכתאות המפורטות שם (להלן-"עניין קבלאן"].

11. עוד יצויין כי בפסיקה הובעה לא אחת העמדה שלפיה בעקבות תיקון מס' 3 לפקודה משנת תשנ"ו, ונוכח הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל המונהגת על ידי משרדי ב"כ הכונ"ר, המגמה הנוהגת כיום בפסיקה בתחום פשיטת הרגל היא מתן דגש רב יותר מבעבר על התכלית השנייה של ההליך,דהיינו שיקומו של החייב. ראה פסק דינה של כב' השופטת עפרה אטיאס בפש"ר 14911-07-12 ג.ח.י. נ' הכונ"ר (פורסם בנבו 22.1.15) בפסקאות 35 ו -36] וכן פש"ר 103-07-12 פארי ביטר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי(פורסם בנבו.30.6.16 )

12. עוד יש לציין כי שיקולים נוספים שיש לקחת בחשבון בבחינת בקשת הפטר, הם התועלת הצפויה שתצמח לנושים מהימשכות ההליך (שלמה לוין ואשר גרוניס "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, 2010, בעמ' 199 (להלן: לוין וגרונידס, פשיטת רגל) ונסיבותיו האישיות של החייב [ראו לדוג' רע"א 295/16 לוי טוני נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 25.1.16)].

כמו כן, על בית המשפט לאשר סכום תכנית פירעון המשלב ומאזן כראוי בין הצורך בקביעת תשלום הולם לטובת נושי החייב, ובין שמירה על רמת הכנסה הנדרשת לצורך קיום צרכי מחייה בסיסיים של החייב. הכל בשים לב להכנסתו הנוכחית של החייב ופוטנציאל השתכרותו. בעניין זה אפנה לדברים שרשמתי בהתייחס לבקשה להפחתת צו תשלומים חודשיים בפש"ר 53511-07-15 חלבי נ' הכונ"ר מחוז חיפה, (פורסם בנבו, 26.1.17) ולאסמכתאות שהבאתי שם (להלן-"עניין חלבי"), והם יפים גם לענייננו.

13. על רקע האמור ובתוך המסגרת הנורמטיבית שהבאתי לעיל יש לבחון את טענות הצדדים.

14. באשר לתכנית הפירעון, קיימת מחלוקת בין הצדדים ובדיון האחרון טען ב"כ החייב כי החייב עבר ניתוח קשה להשתלת כלייה ואולם בפועל התברר כי אין בטענה זו כל אחיזה במציאות, אך עם זאת נטען כי החייב פוטר מעבודתו.

15. בשים לב לגילו של החייב המקשה מאוד על השתלבותו מחדש בשוק העבודה, אך כנגד זה בשים לב לניסיונו של החייב, יכולת השתכרותו המוכחת בעבר, והכנסות אשתו אל מול הוצאות "התא המשפחתי" אשר אינו נדרש לשלם משכנתא או שכירות, ואשר כולל שלושה ילדים בגירים אשר אין כל מניעה כי יתקיימו קיום עצמאי ואף ישתתפו בהוצאות הבית אני סבור שיש בכל זאת מקום להפחתה מינורית בסכום תכנית הפירעון ובפריסה התשלומים ולפיכך אני קובע כי תכנית הפירעון הכוללת תעמוד על סך של 60,000 ₪ אשר ישולמו ב-12 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך של 1,250 ₪ (סך הכול 15,000 ₪) וזאת בכדי לאפשר לחייב להשתלב מחדש בשוק העבודה ולאחר מכן ישלם החייב 30 תשלומים חודשיים שווים ורצופים נוספים בסך של 1,500 ₪ כל אחד (סך הכול 45,000 ₪).

16. באשר לגילום זכויות החייב בבית המגורים, אין מחלוקת על כך שבהתאם לסעיף 42 לפקודה , עם הכרזתו כפושט רגל , הוקנו כל זכויותיו בנכסי מקרקעין לקופת פשיטת הרגל בכפוף להגנות המוקנות בחוק לחייב , ולזכותו של החייב לסיפוק צרכי החייב המינימליים שלו ושל משפחתו התלוייה בו.

17. בנסיבות אלו האפשרות הראשונה הקיימת היא השארת תוכנית הפירעון שנקבעה על ידי, בתוספת הקביעה שכל זכויות החייב בנכסי מקרקעין מוקנות לקופת הפש"ר , וכי הנאמנת תהיה רשאית לנקוט בכל הליך כפי שידרש לצורך מימושן.

18. דרך שנייה אפשרית היא קביעת סכום כספי שיהווה גילום סביר של זכויות החייב בבית המגורים, וסכום זה יתווסף לתוכנית הפירעון.

19. ויודגש כי בבית המגורים בו מתגורר החייב, היקף זכויות החייב ושווין ידוע, ואוכל לתת החלטה בה אורה לנאמנת לפעול למימוש זכויות החייב בדירת המגורים, ואולם לאור מגורי החייב ואשתו בפועל בדירה, והעובדה שלטובת החייב לא רשומות זכויות כלשהן בבית המגורים או בקרקע עליה בנוי בית המגורים, רצוי להימנע מהליך מימוש זכויות החייב, לא רק בגלל תוצאותיו ביחס לחייב שעלול להידרש לפנות את ביתו, אלא גם בשל ארכו הצפוי ומורכבותו של הליך מימוש זכויות החייב , אשר מצדיק גם מבחינת הנושים, אישור של תוכנית פירעון בה יעשה גילום גם לזכויות אלו.

20. באשר לשווי הזכויות, בהתאם לשמאות מדובר בבית מגורים בן שתי קומות מחופה אבן ששטחו הבנוי כ-200 מ"ר, ואינני מקבל את טענות החייב לפיהן אין לו זכויות בבית המגורים וזאת בין היתר נוכח טענות החייב בחקירתו שלפיהן לאף אחד מאחיו אין טענות כלשהן באשר לזכויותיו המלאות בבית המגורים.

21. מאידך, יש לקחת בחשבון , את הקושי המעשי הקיים במימוש זכויות החייב בבית המגורים, וזאת מאחר והזכויות רשומות עדיין על שם אביו המנוח, יידרש הליך של הוצאת צו ירושה, וייתכן שגם יידרש הליך של פירוק שיתוף בחלקה בה מצוי בית המגורים, וזאת עוד בטרם נלקחו בחשבון הסיכויים המעשיים לאיתור קונה אשר יסכים לרכוש את בית המגורים בנסיבות בהן המכירה כרוכה בפינוי החייב ובני משפחתו מביתם, לאחר מתן דיור חלוף בהתאם לסעיף 86 א' לפקודה.

22. לאור מכלול הנסיבות, והקשיים הצפויים במימוש הזכויות, אני סבור כי על אף שבאופן פורמלי אין החייב בגדר "דייר מוגן", שווי זכויות החייב בנכס כ"תפוס" תואם יותר את שוויים הריאלי של זכויות החייב, ובשים לב לקושי המיוחד שיהיה במימוש הזכויות לאור מכלול הנסיבות שפורטו לעיל, אני סבור כי חיוב החייב בתשלום נוסף בשווי של 75% משווי זכויותיו בנכס כ"תפוס" יהווה גילום ראוי של זכויותיו.

על פי החישוב שערכתי מדובר בסך של 170,625 ₪ (455,000:2 * 75%).

23. סיכומו של דבר, ניתנת בזאת האפשרות לחייב להודיע עד ליום 30.6.18 האם קיימת הסכמה מצדו להוסיף לסכום תכנית הפירעון שקבעתי בסעיף 15 לעיל, סך נוסף של 170,625 ₪ שאותו יהיה החייב רשאי לשלם ב-60 תשלומים בסך של 2,843 ₪ כל אחד, אשר יתווספו לתשלומי תכנית הפירעון ובמקרה כזה, לא יינקטו על ידי הנאמנת הליכים למימוש זכויות החייב בבית המגורים.

24. ככל שהחייב לא ייתן הסכמתו, אתיר לנאמנת לנקוט בהליכים למימוש זכויות החייב.

25. להשלמת התמונה אציין, כי בשים לב לסך של 26,800 ₪ שצבור כיום בקופת הכינוס, סך הכול הסכום שיתקבל מהחייב יעמוד על סך של 257,425 ₪, סכום המאפשר דיבידנד בשיעור של כ-55% נטו לנושי החייב, ולעמדתי מדובר באיזון ראוי בין זכויות החייב לנושיו.

26. אמתין לקבלת הודעת החייב ובכל מקרה אני מורה לנאמנת להמציא את העתק החלטתי לנושי החייב, ונושים אלה יהיו רשאים להגיש התנגדות להחלטתי בתוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה לידיהם.

ניתנה היום, ט"ו סיוון תשע"ח, 29 מאי 2018, בהעדר הצדדים.