20 אפריל 2016

בדיון שהתקיים, בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, ביום 19.11.15, נקבע, כי על ב"כ התובע לבחון את כל אחת מהזכויות הנתבעות אל מול התשובה שקיבל מהנתבעת בעניינה, כדי לראות – האומנם נותרה עילת תביעה לתובע, ברכיב מהרכיבים הנזכרים בתביעתו. אפשרנו לתובע, ככל שיסבור שאכן יש לו עילת תביעה, או שנחוץ לו נתון כדי לשקול את תביעתו – להמציא פניה בכתב אל ב"כ הנתבעת, בפקס, תוך שיוודא את קבלתה, על מנת שיושב לו, גם כן בכתב, תוך שבוע ימים.

לאחר כל זאת היה על ב"כ התובע להודיע כיצד הוא מבקש להמשיך בהליך, אם בכלל, והובהר, כי – ככל שיעמדו על המשך התביעה, יהא צורך לתקן את האופן בו מנוסח כתב התביעה; בהחלטה מיום 16.3.16, בעקבות הודעת ב"כ התובע היוצאת כנגד התנהלות הנתבעת ואמירתו, כי "התובע עומד על תביעתו במלואה" – חויב, שוב להגיש כתב תביעה חדש, בו יפורטו עילות התביעה שהוא סבור שיש לו, בהתחשב בהערות בית הדין בדיון האחרון.

לצערי, בנוסח כתב התביעה שהוגש, פעם נוספת, ביום 18.4.16, שכותרתו עדיין "כתב תביעה", ותו לאו, חוזרים מילה במילה על כתב התביעה המקורי – ללא פירוט המקור הנורמטיבי על פיו נדרשים הרכיבים השונים (הסכם אישי, הסכם קיבוצי, צו הרחבה וכד'), ואף מבלי להבהיר - עובדתית - מדוע סבורים, כי "הנתבעים נותרו חייבים וחבים לתובע ביתרת חוב...", את הסכומים הנתבעים [כאמור בסעיף 8 לתביעה].

אציין, כי סכום התביעה נותר כשם שהיה בתביעה המקורית - 251,144 ₪ - למרות שבטבלאות שנערכו במסמך החדש [כאמור, ללא פירוט מכוח מה], הוספו רישומים בקשר לשנת 2012, ללא כל הסבר על יסוד מה הם מבוססים ומדוע נרשמו רק עכשיו ולא קודם לכן.

מאחר שלמרות הערות בדיון המוקדם, וההזדמנות שניתנה לתובע להבהיר את הבסיס על פיו הוא תובע את הסכומים השונים שתבע – לא הוסיף התובע שום תיאור עובדתי, ביחס לתנאי העבודה שסוכמו עימו, לטענתו, או מדוע הוא סבור שהופרו, או כיצד הגיע לסכומי החוב הנטען על ידו – נמחק בזאת כתב התביעה כנוסחו.

הואיל ולא נדרשה תגובה מהצד שכנגד, כל צד ישא בהוצאותיו.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, בירושלים, תוך 30 יום מקבלת פסק-דין זה.

ניתן היום, 20/04/2016 (י"ב ניסן תשע"ו), בהעדר הצדדים וישלח אליהם, בדואר רשום.