18 פברואר 2016

1. בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 26/11/14 שקבעה למערער 5% נכות רפואית יציבה מיום 13/5/13.

העובדות

2. המערער, יליד 1964, בעל חנות בגדים, נפגע בגב ביום 12/02/12 עת דנפל מסולם במסגרת עבודתו. האירוע הוכר כתאונת עבודה. הוא עמד בפני ועדה מדרג ראשון שקבעה 0% (אפס אחוז) נכות יציבה. ביום 6/8/14 התכנסה הוועדה לדון בערר שהגיש המערער. הוועדה האזינה לתלונות המערער ובאת כוחו שתועדו בפרוטוקול כך :

"בסעיף 3 לערר – שבר בחוליות מותניות 2L - 1L

סעיף 4 - מוסיפים בסוף הפסקה מדובר במס' רישומים בגין כאבי גב שחלפו.

היום המצב יש הגבלת תנועה וכאבים עקב שברים בחוליות.

בסעיף 8 – להפעיל ת' 15 במלואה. סגר את העסק – חנות בגדים, עבודה הדורשת הרמת משאות, טיפוס על סולם, תקופה לא עבד.

כרגע עובד במקום זמני: בחנות בגדים עובד מול שולחן עבודה/מחשב.

מצורפת חוו"ד של דר' שרים.

הקרנת כאב לרגליים, בעיקר לרגל ימין, ירידה בתחושה ברגליים".

3. הוועדה בדקה את המערער ותיעדה את ממצאיה כדלקמן:

"גובה 185, משקל 110 קילו. אין הגבלה בתנועות ע"ש מותני בכל הכיוונים. כוח גס טונוס והחזרים תקינים בגפיים התחתונות.

מוסר על ירידה בתחושה באספקט הקידמי של ירך ימין. לסג הפוך וישיר שלילי דו"צ. בישיבה על המיטה ברגליים ישרות מגיע בקצות אצבעות ידיו עד אל הקרסוליים.

מתהפך על ביטנו בזריזות ללא עיוות או פיתול בעמוד השדרה. מבחן מתיחה פמורלי שלילי. מתח הסובכים תקין, כפות רגליים שטוחות.

מתהלך בגלילים רגל מלאה ובקצב אחיד".

4. הוועדה דרשה מהמערער להמציא מסמכים נוספים, וכך כתבה:

"על מנת לסכם ולהתייחס גם לחוות דעתו של דר' שרים הוועדה מבקשת להמציא לה:

1) צילומי ע"ש מותני מביה"ח וולפסון מיום התאונה.

2) CT מתאריך 12.2.13.

צילום עדכני בעמידה של ע"ש מותני ואגן.

הוועדה תסכם ללא נוכחות".

5. ביום 26/11/14 התכנסה הוועדה בשנית ותיארה את ממצאי בדיקות ההדמיה כדלקמן:

"הועדה עיינה בצילומי רנטגן מיום התאונה: כף רגל ימין: ב.מ.פ.

אגן חלל מפרקי הירכיים, מפרק מדומה בין זיז רוחבי 5L משמאל, עצם העצה, טבעת האגן שמורה. מפרקי ירכיים שמורים, מפרקים סקרואיליאקיים שינויים ניווניים מעטים.

עמ"ש מותני 5 – 4 L ב.מ.פ.

ע"ש מותני לורדוזיס שמורה, רושם על שבר דחיסה עצם דחוסה בלוחית עליונה, של גוף חוליה L2, זיזים קדמיים ונזק דיסק ישן בין גופי חוליות 4 – 3 L עם רסרוליסטיזיס קל ביותר. לורדוזיס שמורה.

ע"ש מותני קדמי – אין מה להוסיף.

קרסול – לא ניתן לצפות.

C.T. (מ-12.2.13) ... מותני : שבר דחיסה בלוחית עליונה של 2L.

נזק דיסק ישן 3-4L, אפופיסיס ב-4L.

תעלה מרכזית תקינה, בלט דיסק מזערי: 4-5L ללא לחץ על השק ללא הצרות התעלה.

ב-5-6L בלט כללי ללא לחץ שורשי. ללא הצרות תעלה מרכזית".

6. הוועדה סיכמה וקבעה כך:

"בהמשך לישיבה מיום 6.8.14 הוועדה עינה בחוו"ד ד"ר שרים מ: 8.6.14, מסכימה עם אבחנתו של שבר בחוליה 2L, אינה מקבלת שקיימת הגבלה בתנועות ע"ש מותני.

בדיקתה מ-6.8.14 שוללת כל מגבלה תפקודית למרות עודף משקל ניכר.

נכותו 5% לפי ס' 37(8)(א)".

עוד קבעה הוועדה שאין להפעיל תקנה 15 שכן המערער מסוגל לחזור לכל עבודה בהיקף מלא.

7. בדיון הערכה מוקדמת שהתקיים ביום 28/6/15 בפני חברתי כבר הרשמת מירב חבקין, הסכימו הצדדים שיש מקום להשיב את העניין לוועדה על מנת שתתייחס לצילומים מחודש 8/2014, שבוצעו לבקשתה, ותשקול מסקנותיה בהתאם. עם זאת, בין הצדדים נותרו מספר מחלוקות כפי שיפורט להלן.

טענות הצדדים

8. לטענת המערער, טעתה הוועדה כשלא פירטה את טווח התנועות שנמצא אלא הסתפקה בציון העובדה שלא נמצאו הגבלות. עוד נטען, שהוועדה לא התייחסה כראוי לממצאי בדיקות ההדמיה ושלא התייחסה באופן ענייני ומנומק דיו לחוות דעת ד"ר שרים. בנוסף, נטען שהוועדה קבעה שאין להפעיל את תקנה 15 ללא הנמקה ובאופן סתמי.

המשיב טען מנגד, שהמערער לא הפנה לטעות משפטית וכל טענותיו הינן במישור הרפואי. כן נטען שהוועדה ציינה באופן ברור שבבדיקה לא נמצאה כל הגבלה ודי בקביעה זאת. כמו כן, לשיטתו, לאור השוני בממצאים ברור מדוע לא קיבלה הוועדה את חוות דעתו של ד"ר שרים.

דיון והכרעה

9. לאחר שעיינתי במסמכם שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות בכל הנוגע לנושאים שנותרו שנויים במחלוקת. להלן אפרוס את טעמיי לכך.

10. על פי התרשמותי מעיון בפרוטוקול, הוועדה האזינה לתלונות המערער ורשמה אותן בפירוט. כן היא ביצעה הוועדה בדיקה קלינית, תיארה את ממצאי הבדיקה וכן התייחסה באופן מפורט לבדיקות הדמיה שהוצגו בפניה (להוציא צילומי רנטגן עדכניים שהומצאו לאחר הישיבה הראשונה). בסופו של דבר היא קבעה , שבהעדר הגבלות תנועה ובהינתן ממצאים תקינים במבחנים שביצעה , וכן בשים לב לכך שבבדיקת הדמיה קיים ממצא של שבר בחוליה, היא מקבלת את הערר בחלקו ומעניקה נכות לפי פריט ליקוי שעניינו "שבר של גוף חוליה שהתרפא" בהתייחס למצב שהנו "בלי תזוזה ניכרת ובלי הגבלת התנועה של עמוד השדרה בקרבת החולה הזו". ניכר בבירור שמסקנתה של הוועדה מבוססת על ממצאי בדיקתה ופענוח הבדיקות, דהיינו מסקנה שהיא פרי הפעלת שיקול דעת רפואי.

אדגיש בקשר לכך, כי השאלה האם יש בממצאים רפואיים מסוימים כדי להקנות נכות ובאיזה שיעור כמו גם התאמת פריט הליקוי הינן סוגיות רפואיות מובהקות, המצויות בתחום שיקול דעתה הבלעדי של הוועדה ואין לבית הדין הכלים או הידע להתערב בהן.

11. אין בידי לקבל את טענת המערער, שהוועדה קבעה באופן סתמי שלא נמצאו הגבלות תנועה. עיון בפרוטוקול מעלה, כי הוועדה התייחסה למבחן לסג, למבחן מתיחה, פירטה ממצאים שונים לגבי הירכיים והשוקיים, וכן ציינה, כי בישיבה ברגליים ישרות המערער מגיע בקצות האצבעות עד הקרסוליים. אופן הבדיקה הינו עניין הנתון לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה.

אשר לטענה, שהוועדה לא התייחסה כראוי לממצאי בדיקות ההדמיה, התיאור שהובא מעלה מלמד, שהוועדה פירטה בהרחבה את ממצאי הבדיקות, ועל יסוד אלה העניקה בסופו של יום נכות בגין שבר בגוף החוליה. לפיכך, דין הטענה להידחות. למעלה מהדרוש, אציין, שהלכה פסוקה היא, כי לממצאי בדיקתה הקלינית של הוועדה עדיפות על ממצאי בדיקות ההדמיה (בר"ע 46484/12/10 אדרי נ' המוסד לביטוח לאומי (15/3/11).

אשר לטענת המערער בנוגע להתייחסות בלתי מנומקת לחוות דעת ד"ר שרים – הוועדה נתנה דעתה לחוות הדעת , אך קיבלה אותה חלקית בלבד. הוועדה הסבירה, כי מקובל עליה הממצא של שבר בחוליה, אך היא אינה מקבלת את המסקנות הנוגעות להגבלות התנועה. מדובר אמנם בהסבר תמציתי אך ממצה בהחלט בנסיבות העניין. כך בפרט כאשר עיון בחוות הדעת מעלה בבירור, כי קיימים הבדלים בין הממצאים המתוארים בה לבין ממצאי בדיקת הוועדה. במתן ההסבר לגבי שוני בממצאים יצאה הוועדה כדי חובת ההנמקה, שהרי הלכה היא כי "השוני בממצאים, דיו כדי לעמוד בחובת ההנמקה העניינית" (דב"ע נד/01 – 21 המוסד לביטוח לאומי נ' דוד כהן, פד"ע כז 54).

אשר להפעלת תקנה 15, גם לעניין זה לא מצאתי ממש בטענת המערער. כאמור, הוועדה מצאה, כי לא קיימות כל הגבלות תנועה. משכך, ברור לחלוטין מדוע היא סבורה שמצבו של המערער מאפשר לו לשוב לעבודתו בהיקף מלא. אמנם נקבעה למערער נכות אלא שנכות זאת הינה בגין ממצא בבדיקת ההדמיה, ומבלי שלממצא זה קיימת השפעה תפקודית כלשהי. אוסיף, כי קביעתה של הוועדה הנה חלק ממכלול החלטתה ולאור מסקנותיה בנוגע להיעדר הגבלות ניתן בנקל לעמוד אחר הלך מחשבתה גם בנוגע לאי הפעלת תקנה 15.

מאליו מובן כי ככל שהוועדה תשנה מקביעתה בנוגע לשיעור הנכות לאחר שהתיק יוחזר אליה, על פי הסכמת הצדדים, יהא עליה לשקול הפעלת תקנה 15 מחדש.

סוף דבר

12. בהתאם להסכמת הצדדים, מוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתתייחס לצילומי רנטגן עדכניים שהומצאו לה על פי דרישתה בדיון מיום 6/8/14, ותשקול האם יש בהם לשנות ממסקנותיה. ככל שהוועדה תשנה את קביעתה בנוגע לשיעור הנכות של המערער תדון בהתאם בשאלת הפעלת תקנה 15 ותנמק קביעתה. המערער ובאת כוחו יוזמנו לדיון ויוכלו לטעון בפניה.

בשים לב לעובדה כי ניתנה הסכמת המשיב להשיב את התיק לוועדה וכן משנדחו יתר טענות המערער – אין צו להוצאות.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו.

ניתן היום, ט' אדר א' תשע"ו, (18 פברואר 2016), בהעדר הצדדים.