28 יוני 2015

1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים שסיכמה דיוניה ביום 14.1.15 (להלן - הוועדה).

הוועדה קבעה כי בעקבות הפגיעה בעבודה מיום 3.10.12, במהלכה נפגע המערער בברך שמאל, נותרו למערער 10% נכות לפי פריט ליקוי 48(2)זI לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן- תקנות הנכות).

2. לטענת המערער החלטת הוועדה אינה מנומקת כנדרש, ונעדרת ממנה התייחסות לטענות המערער בדבר נעילת הברך כמו גם לטענותיו באשר להפעלת תקנה 15. לעניין נעילת הברך טען המערער כי אין להסתפק רק בממצאי הועדה ביום בדיקתה אלא היה על הוועדה להתחשב במסמכים הרפואיים השונים. לעניין הפעלת תקנה 15 טען המערער כי הוועדה לא התחשבה בגילו, בהשכלתו ובסוג הפגיעה שהיא פגיעה תפקודית.

3. עמדת המשיב היא, כי מסקנת הוועדה במישור הרפואי נסמכת על ממצאי בדיקתה, ולפיכך מדובר בהחלטה מבוססת.

באשר לתקנה 15, טען המשיב כי אין מקום להתייחס במנומק לשאלת הגיל שעה שהוועדה קובעת כי אין מניעה כי המערער יחזור לעבודתו כבעל חנות בגדים.

4. הוועדה קיימה מספר ישיבות בעניינו של המערער:

א. ביום 10.9.14 התכנסה הוועדה לישיבתה הראשונה. המערער הלין בפני הוועדה כי הוא סובל מכאבים בברך שמאל המלווים בנעילות בתדירות גבוהה של פעמיים או יותר בחודש, באופן שאף הצריך טיפול רפואי, ועל כך שלא חזר לעבודתו בשל גילו ובשל העבודה הפיזית שביצע.

הוועדה ציינה בין ממצאיה כי המערער "מתהלך ללא צליעה, עולה על ספת הבדיקה בכוחות עצמו. יישור ברכיים מלא, כיפוף °130 דו-צדדי, אין נוזל תוך מפרקי, מבחן מגירה קידמי-אחורי שלילי, מבחני יציבות צידית תקינים. מבחן מקלרי חיובי בספק. מדידה השוואתית 10 ס,מ מעל הקוטר העליון של הפיקה 51 ס"מ דו צדדי".

הוועדה עצרה בשלב זה את הדיון כדי לקבל ממצאי MRI, וציינה כי לאחר קבלתם תתייחס לחוות-דעתו של ד"ר פלאח ולשאלת הפעלת תקנה 15.

ב. בישיבתה מיום 3.12.14 ציינה הוועדה כי הונחו בפניה ממצאי MRI מיום 22.11.12 המצביעים על רקע רוחבי של הקרן האחורית במיניסקוס המדיאלי הנמשך גם אל גוף המיניסקוס, אך לא נראה קרע במיניסקוס הלטרלי. באשר למכתבו של ד"ר פלאח מיום 17.1.14 קבעה הוועדה כי "הוועדה לא מצאה הגבלה ביישור הברך, המבחנים המיניסיקליים נמצאו חיוביים וכן נמצא העדר דלדול שרירים במידה השוואתית של הירכיים. הוועדה דוחה את הערר ומותירה החלטת הוועדה מדרג I".

בשלב זה עצרה הוועדה את הדיון כי להיוועץ בוועדת הרשות לעניין תקנה 15 בהתחשב בטענת המערער כי אינו עובד, ובהתייחס לנכות בשיעור 10% לפי סעיף 48(2)(ז)I החל מיום 1.5.14.

ג. ביום 24.12.14 התכנסה ועדת הרשות לעניין תקנה 15 וציינה כי החל מיום 1.1.08 המערער הוא בעלים ומנהל של חנות בגדים והצהיר בפניה כי יש עסק נוסף השייך לחברה, וכי העסק נסגר, החברה חדלה מלהתקיים, והמערער רואה עצמו מוגבל ומובטל כתוצאה מהפגיעה. עוד ציינה הוועדה כי המסמכים שבידי המשיב הועסקו עובדים באותו עסק עד לחודש 11/13 (כשנה לאחר הפגיעה). הוועדה סיכמה המלצתה לפיה אין בממצאי הבדיקה הרפואית כדי "לגרום לתובע לאי מסוגלות לעבוד כבעלים ומנהל של חנות בגדים. לפיכך ומשאין השפעה לגילו, ממליצה ועדת הרשות שלא להפעיל תקנה 15".

ד. בישיבתה המסכמת מיום 14.1.15 ציינה הוועדה כי עיינה בחוות-הדעת של ועדת הרשות וכן במכתב ההשגות של ב"כ המערער, וכן כי "התובע הינו בעל חנות בגדים, אופי פציעתו והנזק שנגרם אין בהם בכדי למנוע ממנו להמשיך ולעסוק במקצועו ולפיכך מקבלת הוועדה את המלצת ועדת הרשות כי אין מקום להפעיל תקנה 15".

5. לא מצאתי, כי נפל פגם בהנמקת הוועדה באשר לשיעור הנכות. הוועדה ציינה את ממצאיה שלא כללו ממצאים שיש בהם כדי להצביע על נעילות הברך. אין פגם בכך שהוועדה מבססת את החלטתה הסופית על ממצאי בדיקתה היא, כפי שנעשה במקרה כאן.

כן לא נפל פגם בהתייחסות הוועדה למסמכים הרפואיים, לרבות למכתבו של ד"ר פלאח ולממצאי בדיקת MRI. הוועדה הסבירה כי ממצאיה שונים משל ד"ר פלאח באשר לשאלת ההגבלה ביישור הברך ולשאלת דלדול השרירים, ומכאן גם השוני במסקנות. די באמור כדי להוות התייחסות עניינית ומנומקת לאמור בכתבו של ד"ר פלאח.

6. כן לא מצאתי פגם בהתייחסות הוועדה לשאלת הפעלת תקנה 15. הוועדה פסלה את האפשרות של אובדן מקצועו של המערער כמנהל חנות, בהתחשב בסוג הפגימה ובהתחשב בקביעת ועדת הרשות כי גם שנה לאחר הפגיעה המשיכה החנות להעסיק עובדים. מדובר בקביעה עניינית ומנומקת.

אין פגם בכך שהוועדה לא מייחסת דיון נפרד לשאלת השפעת הגיל, בהתחשב בעמדתה של הוועדה לפיה אין מדובר באובדן מקצוע. את גיל הנפגע יש לשקול שעה שהליקוי מנו סובל המערער מקשה על חזרתו לעבודה ויש לשקול הסבת מקצוע או השתלבות בשוק העבודה במקצוע אחר. במקרה כאן, כאמור, שעה שהוועדה קובעת כי אין אובדן מקצוע, אין מקום לייחד דיון לשאלת השפעת הגיל.

7. הוועדה בדקה את המערער, התייחסה לתלונותיו, עיינה במסמכים רפואיים ובממצאי הדמיה, ונתנה החלטה מנומקת בהתייחס לממצאים ולמסמכים. לא מצאתי סתירה בולטת או אי התאמה גלויה בין ממצאי הוועדה לבין מסקנתה, ומשכך – אין לומר כי נפל בהחלטתה פגם משפטי המצדיק את התערבות בית הדין.

8. אשר על כן, הערעור נדחה בזאת.

9. אין צו להוצאות.

10. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ה, (28 יוני 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.