<#2#>

נוכחים:

ב"כ המערער עו"ד אברהם ג'אן

ב"כ המשיבה עו"ד אפרת שדה

המערער בעצמו

פרוטוקול

עו"ד ג'אן: אני מבקש בכל זאת לאפשר לי לשכנע את ביהמ"ש. ראשית, לעניין הסמכתו של מפעיל הממל"ז, לא מדובר בשאלה של מהימנות. אני מפנה לנספח המופיע בת/3, הוא סותר באופן חד משמעי את דברי השוטר. אותו שוטר העיד בפני ביהמ"ש ואמר שהוסמך ב-2007 ועבר רענון ב-2011. אני מפנה לפסה"ד בעניין ברנסון. שם המדובר היה שעד שהתביעה הצהיר באופן מפורש שהוא מוסמך ומדובר בתעודה גדולה שאינו יכול לשאת אותה לביהמ"ש. במקרה שלפנינו אמר העד את מה שאמר וביהמ"ש קיבל את עדותו. אני מפנה לפסה"ד בראונשטיין שם נקבע מפורשות לעניין יומן מכשיר שהוא יומן יחידה, נאמר שעל התביעה להציג את זה כחלק מראיות לביהמ"ש. אותו יומן לא הוצג לביהמ"ש. מעבר לזה, תע"צ לא הוצג, כתב האישום גם לא תוקן, כך שהמערער שכאמור לא היה מיוצג ואינו מבין בדברים, על התביעה היתה החובה לתקן. זה לא בוצע.

מדובר באופנוע ולצורך מדידת אופנוע אסור שיהיו רכבים מצדדיו או מאחוריו של הכלי הנמדד. עד התביעה שהוא עד מוסמך ועליו מבקשת התביעה להסתמך, הוא אומר בחקירתו הנגדית שלפניו בטוח שלא ומצדדיו אפשר. הוא אומר באופן מפורש מלפניו אסור, מצדדיו אפשר. זה לא הגיוני.

בנסיבות המקרה הוא לא כותב שמצדדיו אין רכבים, הוא פשוט מסמן את הרובליקה. אבל זה לא עומד בקנה אחד עם מה שכתב. הוא מצהיר ואומר בעדותו בדבר מה צריך להיות.

לעניין הסתמכות ביהמ"ש על אותו סרטון – אותו סרטון לא מסומן ולא הוצג לביהמ"ש כראיה. הוא לא סומן בפרוטוקול. יודגש שאני לא ראיתי את הסרטון, הסרטון לא נמצא כראיה ולכן לא ניתן להסתמך עליו. בימ"ש קמא כתב מפורשות שהוא עקף שני כלי רכב, ז"א שכן היו מצדדיו כלי רכב.

לעניין העונש – מפנה לסעיף 40 לחוק העונשין שאומר שמשיקולי שיקום אפשר לסטות מהענישה המקובלת. בימ"ש קמא קבע את מתחם הענישה, אלא שלא מדובר בפסילה קצרה אלא שמדובר בפסילה של שלושה חודשים, התיק הזה היה צריך להסתיים בהסדר טיעון. מדובר בקמ"ש אחד מעל הברירה. בכביש הזה יש ארבעה נתיבים, רוכב קטנוע.

אביו של המערער נפטר כשהיה בן 18, המערער בן 22. הוא היה מאושפז במחלקה סגורה בלונדון, אמו היא חירשת והוא לא בקשר איתה.

אני מפנה להחלטה בפרוטוקול, המערער לא הבין שהוא היה צריך להתייצב לדיון.

לעניין שיקולי השיקום שמאפשרים לביהמ"ש להאריך את אותה פסילה על תנאי ולהסתפק בענישה צופה פני עתיד. אני מגיש לביהמ"ש פסקי דין. מגיש מסמכים לגבי המערער. אביו של המערער נפטר, אמו חירשת, והמערער עצמו היה מאושפז בביה"ח בלונדון. הוא שיקם את עצמו והקים עסק, עובד כשליח עצמאי, עובד לבד. אני מציג לביהמ"ש מסמך של פקיד השומה על פתיחת העסק. אף אחד לא עוזר לו, הוא בודד בעולם, הוא מתמודד לבד עם עול הפרנסה ובמקביל מתנהל הליך פלילי ושם יש הסדר טיעון. בלי רשיון נהיגה הוא לא יחזיק עצמו. הוא רוכב על אופניים ואיכשהו מצליח לתמרן.

עו"ד שדה: לגבי 30 הימים – אני מפנה לגליון הרשעותיו של המערער, הנהג יחסית נהג צעיר, משנת 2010, מאז הוצאת רשיונו ועד היום צבר המערער לחובתו עבר מכביר מאד הכולל לא פחות מ-24 הרשעות קודמות ובכלל זה עבירות מהירות, עבירות בטיחות, אי ציות לתמרור עצור, נהיגה על מדרכה, נהיגה על רכב לא תקין ועוד. לחובת המערער שני עונשי פסילה כאשר אלה הוטלו במסגרת גזה"ד. בהינתן עברו הפלילי המכביד הכולל עבירות בטיחות רבות היתה הצדקה מוחלטת להפעיל את שני עונשי הפסילה, שכפי שאנו רואים לא הרתיעו את המערער מלשוב ולבצע עבירות, לצד עברו המכביד עונשי הפסילה המותנה והעובדה כי אין זו הפעם הראשונה בה הורשע בנהיגה במהירות, יש גם עבר פלילי מכביד. לגבי העבירה גופה אין מקום להוסיף אודות החומרה והסכנה הטמונה בהם. עונש פסילה של 3 חודשים לרבות הפעלת המותנים זהו עונש סביר ולא כזה שמצדיק את התערבות ערכאת הערעור.

<#4#>

פסק דין

המערער הועמד לדין בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת בכביש ז'בוטינסקי בקו התפר שבין תל-אביב לרמת גן, המהירות שנסע בה היתה מהירות של 31 קמ"ש מעבר למהירות המותרת בדרך עירונית.

המערער כפר במיוחס לו, נשמעו ראיות ובית משפט קמא לאחר שמיעת ראיות התביעה לרבות קבלת ת/1-ת/3 מסמכי ההפעלה של מכשיר הממל"ז בו נעשה שימוש במדידת המהירות בה נהג המערער, שמיעת עדותו של המערער וצפייה בסרט שצילם במצלמה שהיתה מונחת בקסדתו, בחר להרשיע את המערער בדין.

בית משפט קמא קבע שמכשיר הממל"ז הופעל כהלכה על ידי שוטר מוסמך (אף שתעודת ההסמכה לא הוצגה בדיון) ולכן המהירות שהוצגה בצג, מהירות 86 קמ"ש (הופחתו 5 קמ"ש על פי הנהוג) היא המהירות בה נהג המערער.

בית משפט קמא נזקק גם להתבטאותו של המערער עצמו עת הורשע המערער.

לאחר שבחנתי את רכיבי הכרעת הדין והראיות שהוצגו בפני בית משפט קמא, תשובתו של המערער לאישום, מצאתי שאין כל הצדקה כי במקרה זה ערכאת הערעור תתערב בקביעות העובדה וממצאי המהימנות אותם קבע בית משפט קמא.

הערעור על הכרעת הדין ידחה.

באשר לעונש – בית משפט קמא גזר את דינו של המערער כאשר רק התביעה טענה לעונש, המערער לא התייצב לדיון למרות שהודע לו הצורך להתייצב. בקשתו של המערער לאחר מתן גזר הדין לבטל את גזר הדין ולקיים דיון חדש לצורך זה, נדחה על ידי בית משפט קמא.

בית משפט קמא גזר למערער עונש פסילה בפועל של 3 חודשים יחד עם זאת הפעיל שני עונשי פסילה מותנית שהיו תלויים ועומדים נגד המערער, כל אחד בן 3 חודשים, כך שסה"כ בית משפט קמא גזר על המערער פסילה בפועל 9 חודשים, כן חייב אותו בתשלום קנס של 2,000 ₪ ופסילה מותנית של 6 חודשים למשך 3 שנים.

בית משפט קמא בגזר דינו לא התייחס לעונש פסילה מנהלית שהמערער שהה בה על פי החלטה של קצין משטרה, אף כי במהלך שמיעת הראיות המערער ציין עובדה זו. ב"כ התביעה במסגרת טיעוניו לעונש באותו שלב ביקש הפעלת התנאים, הציג גליון הרשעות של המערער וביקש פסילה בפועל שלא תפחת משלושה חודשים והפעלת התנאי במצטבר. בית משפט קמא הובא לטעות לעניין הפסילה המנהלית בשל כך שב"כ התביעה שכח לציין עובדה זו.

במסגרת ההליך הנוכחי הציג בפני הסניגור את החלטת קצין המשטרה באשר לפסילה המנהלית, מסמכים באשר לנסיבותיו האישיות של המערער, התביעה מנגד הציגה גליון הרשעות מכביד הן בתעבורה והן במישור הפלילי הטהור.

הנני סובר שבנסיבות שבהן מדובר בנהג יחסית צעיר שלחובתו הרשעות תעבורתיות רבות, גם הרשעות פליליות ומנגד בהתחשב בעובדה שהעבירות שבשלהן הוטלו הפסילות המותנות על המערער לא היו בעבירה שבה הורשע בתיק הנוכחי ובהתחשב בכך שהמהירות המופרזת בה נהג המערער היתה של קמ"ש אחד מעבר לרף המביא להזמנה לדין להבדיל מברירת משפט שיש הצדקה להתערב בדרך ריצוי עונשי הפסילה המופעלים בהתאם לתנאים שהיו תלויים ועומדים נגד המערער.

הנני מתקן אפוא את גזר דינו של בית משפט קמא בכך שהנני מורה ששני עונשי הפסילה המותנים שהופעלו ירוצו בחופף זה לזה שלושה חודשים שירוצו במצטבר לשלושה חודשים שהטיל בית משפט קמא על המערער, סה"כ 6 חודשים מהם יש לנכות 30 יום פסילה מנהלית אותה ריצה המערער.

כלומר, סה"כ על המערער לרצות 6 חודשי פסילה בפועל מהם יש לנכות חודש פסילה מנהלית.

יתר רכיבי גזר הדין ישארו על כנם.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תשע"ה, 12/02/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סיגל זיו