1. בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין של ועדת המשמעת לפי חוק העובדים הסוציאליים (הרכב עו"ד פנינה גיא), אשר ניתן בתיק 1/12 ביום 22.1.15; גזר הדין הורה על התליית רישומה של המבקשת מפנקס העובדים הסוציאליים למשך שלוש שנים ממועד מתן גזר הדין.

2. המבקשת הורשעה ביום 10.11.14 בעבירות של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, לפי סעיף 27(1) לחוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו- 1996 (להלן: "החוק"); חוסר אחריות או רשלנות חמורה בביצוע תפקידו, לפי סעיף 27(4) לחוק; עבירה על כללי האתיקה המקצועית, לפי סעיף 27(2) לחוק. כמו כן, הורשעה המבקשת בעבירות של פגיעה בכבוד הלקוח לפי תקנה 2(1)-(2) לתקנות העובדים הסוציאליים (כללי אתיקה מקצועית), התשנ"ט- 1999 (להלן: "כללי האתיקה"); פגיעה בכבוד המקצוע, לפי תקנה 3(1) לכללי האתיקה; פגיעה בכבוד עמיתים למקצוע, לפי תקנה 3(2) לכללי האתיקה; פגיעה בביצוע התפקיד במיומנות ובמקצועיות, לפי תקנה 4(1) לכללי האתיקה; מסירת תסקיר, חוות דעת, דו"ח או כל מסמך אחר כשהוא כוזב או מטעה, לפי תקנה 5 לכללי האתיקה; הפרת חובה מקצועית בטיפול בלקוח ללא חשש לקיומו של אינטרס נוגד, לפי תקנה 6(1) לכללי האתיקה.

3. בהכרעת הדין נקבע, כי המבקשת מעלה בחובתה כעובדת סוציאלית וכקצינת מבחן להביא לפני בית המשפט תמונה אמיתית ומקצועית באשר למצבו ולמסוכנתו של הנאשם מ.נ (להלן: "הנאשם"), אשר הואשם בעבירות של אלימות במשפחה. בד בבד, ניהלה המבקשת עם הנאשם קשר החורג מגבולות מטפל- מטופל ומסמכויותיה כקצינת מבחן; כך למשל התלוותה המבקשת אל הנאשם לדיונים בבית הדין הרבני ולדיונים בהליכים הפליליים שהתנהלו בעניינו ונרשמה בפרוטוקולי הדיונים כבאת כוחו. גם לאחר שהועברה המבקשת על ידי הממונים עליה מתפקידה כקצינת המבחן של הנאשם, המשיכה לנהל עמו קשר תוך הסתרתו מקצינת המבחן שמונתה תחתיה. באוזני קצינת המבחן המחוזית, הודתה המבקשת כי היא רואה בנאשם כבנה ומבקשת להגן עליו וכי היא "מסוגלת לרצוח מישהו שייעשה לו משהו" עד כדי כך שהיא מוכנה לעבור להתגורר עמו. המבקשת הסתירה וסילפה מידע על מנת להביא לשחרורו של הנאשם ממעצר ובכך העמידה בסיכון את משפחתו של הנאשם. כך למשל הטעתה את בית המשפט וטענה כי 4 אנשי מקצוע בדקו את הנאשם ושללו מסוכנות חרף העובדה שלא בוצעה הערכת מסוכנות לנאשם מטעם גורמים אלו. המבקשת כתבה בתסקיר המעצר שרעייתו איננה מתנגדת לשחרורו בעוד שבאותה שעה חסתה רעייתו במקלט לנשים מוכות וחרדה לנפשה. המבקשת הגישה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בעניין הסדרי הראיה של המבקש עם בנו, כי יאושר לנאשם לקיים טיול בן 6 שעות עם בנו מחוץ למרכז הקשר על אף החלטת ועדת התסקירים שהסדרי הראיה יתקיימו אך ורק במרכז קשר. זאת ועוד, המבקשת הגישה על בסיס יומיומי בקשות לפתיחת חלון באיזוק האלקטרוני של הנאשם ללא צורך אך משום תפיסתה שלא נשקפת ממנו סכנה. המבקשת תעדה את עניינו של הנאשם בתיק שירות המבחן באופן מגמתי וחסר לתועלתו. בהתנהגותה, פעלה המבקשת בחוסר אחריות/רשלנות חמורה במילוי תפקידה. המבקשת התבטאה באופן פוגעני וחריג כלפי עמיתיה למקצוע בדיונים בבתי המשפט ובוועדות מקצועיות של גורמי הרווחה. נקבע, כי המבקשת התנהגה בדרך שאינה הולמת את המקצוע, חרגה מסמכויותיה ועברה על כללי האתיקה בכך שפגעה בכבוד הלקוח והמקצוע, פעלה בחוסר מיומנות וניהלה עם הנאשם קשר החורג מגבולות מטפל-מטופל. המבקשת פעלה בניגוד להנחיות מקצועיות של שירות המבחן והממונים עליה. בסיפא להכרעת הדין, פורטו חמישה אירועים נוספים שונים בהם פעלה המבקשת תוך חריגה מסמכויותיה ובניגוד לכללי האתיקה. ולא למותר לציין כי באירוע אחד הגיש שופט מבית משפט שלום ברחובות תלונה לשירות המבחן על התנהלותה. בסיכומו של עניין, נקבע כי התנהגותה של המבקשת חזרה על עצמה במשך שנים והסלימה על אף שניתנו בידה הזדמנויות שונות להיטיב דרכיה.

4. בגזר הדין נקבע כי התנהגותה של המבקשת חמורה ומחייבת ענישה משמעותית ויש להתלות את רישומה מפנקס העובדים הסוציאליים. יחד עם זאת ולפנים משורת הדין, נוכח גילה (52) ונסיבותיה האישיות, הוחלט להקל בעונשה ולהגביל את תקופת ההתלייה לשלוש שנים החל מיום מתן גזר הדין.

5. אדניה של הבקשה לעיכוב ביצוע העונש במאזן הנוחות ובסיכויי הערעור. מאזן הנוחות- המבקשת טענה כי לא הוכח כי נגרם כביכול נזק למטופל שלה ונהפוך הוא, חומר הראיות בתיק מהווה "הוכחה ניצחת שעבודתה של המערערת [המבקשת], בנאשם המהווה נושא מרכזי בקובלנה, הייתה מקדמת מסייעת ומשקמת". במקביל להליך משמעתי, פוטרה המבקשת מעבודתה בשירות המדינה וסוגיית פיטוריה מונחת על שולחנו של בית הדין האזורי לעבודה. בנסיבות אלו, לא ייגרם למדינה נזק מעיכוב ביצוע העונש. מאידך גיסא, המבקשת בת 53, אם חד הורית לשלושה בגירים הסמוכים על שולחנה, במקביל להליך המשמעתי התגרשה מבעלה לאחר 30 שנות נישואין. במשך 26 שנות עבודתה בשירות המדינה זכתה לשבחים רבים, כפי ניתן ללמוד מהערכות העובד שמולאו במרוצת השנים. במצב של שוק העבודה במשק הישראלי יקשה על המבקשת למצוא תעסוקה שניתן יהא להתקיים מפירותיה בכבוד. אשר על כן, מאזן הנוחות נוטה לטובתה. לעניין סיכויי הערעור- נטען לסיכויי ערעור טובים. ועדת המשמעת סטתה באופן גורף וחריף מתקנות סדרי הדין ובכך פגעה בזכויותיה הדיונית והמהותיות של המבקשת עד כי עיוות דין. כן נטען להתבטאויות של יו"ר הוועדה שיש בהן להעיד על משוא פנים ועל חריצת הדין טרם הסתיימו ההוכחות. המבקשת התנהלה באופן תקין בעניינו של הנאשם ויסודה של הכרעת הדין בין היתר במסמכים אשר לא הוגשו על ידי עורכיהם ואלו לא העידו ולא נחקרו בחקירה נגדית לפני הוועדה ובכך נפגעה זכותה של המבקשת להתגונן כראוי. הכרעת הדין הושתתה על ראיות שאינן קבילות לפי הדין. זאת ועוד, העונש שהוטל על המבקשת מגלם תכלית ענישתית בלבד ואינו מביא בחשבון את נסיבותיה האישיות של המבקשת. במצב דברים זה, נטען לסיכויי ערעור גבוהים.

6. המשיבה התנגדה לעיכוב ביצוע העונש. התליית רישומה של המבקשת מפנקס העובדים הסוציאליים נכנס לתוקף כבר ביום 29.1.15 ומכאן שאין המדובר בבקשה לעיכוב ביצוע עונש כי אם בבקשה למתן צו עשה שיש בו לשנות מצב קיים ודה-פקטו לקבל את הערעור. להלכה נפסק, כי תכליתו של סעד הביניים היא לשמור על המצב בקיים ואין בשיטת המשפט הישראלי מסכות ליתן צו עשה בתורת סעד זמני. מעבר לצורך- הכלל הוא כי אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע גזר הדין. סיכויי הערעור נמוכים ואפילו קלושים. החלטת הוועדה מהווה החלטה של רשות מנהלית ולפיכך ניתן להתערב בה רק מטעמים של פגם מהותי או חוסר סבירות קיצוני. הכרעת הדין מנומקת, מבוססת על חומר הראיות בתיק, נכונה ומוצדקת ונתקבלה תוך פעלת שיקול דעת מקצועי וראוי. לעניין מאזן הנוחות- תכלית ההליך המשמעתי להגן על הציבור הנזקק לשירותיהם של העובדים הסוציאליים ולהבטיח את מקצועיותם של העובדים הסוציאליים. האינטרס הציבורי גובר על הנסיבות האישיות. בנסיבות אלו, מאזן הנוחות נוטה לטובת הצורך המיידי בהגנה על הציבור ואינטרסיו ובפרט בשים לב לעובדה כי העונש נכנס לתוקפו.

דיון והכרעה

7. ככלל, "אין בהגשת הערעור כדי למנוע או לעכב ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט המחוזי אחרת", כך נקבע בסעיף 44 לחוק העובדים הסוציאליים. דינו של עיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין המשמעתי כדין עיכוב פסק דין של בתי המשפט. הווה אומר: ביצוע ההחלטה יעוכב ככל שיוכיח המבקש כי סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו, היינו שיתקשה להשיב את המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערעור (ראה למשל עמל"ע (י-ם) 18199-01-11 מבקשים נ' לשכת עורכי הדין בחיפה). יחסי הגומלין בין התנאים לעיכוב ביצוע הוגדרו בפסיקה כ"מקבילית המוחות" (ע"א 8786/13 אברהם ביאלוסטוצקי נ' עו"ד מוטי בן ארצי).

8. מהכלל אל פרט- סיכויי הערעור של המבקשת אינם גבוהים שכן יסודה של הכרעת הדין בממצאי מהימנות. הכרעת הדין מפורטת ומנומקת ומביאה בחשבון את מכלול הראיות בתיק. ועדת המשמעת בהיותה גוף מנהלי נהנית מחזקת תקינות המנהל ונדרש מהמבקשת לעבור משוכה ראייתית כבדת משקל על מנת להוכיח טענותיה לפגמים בהתנהלות הוועדה עד כדי פגיעה בזכותה להליך הוגן. ועדת המשמעת קבעה בגזר הדין מפורשות כי על פי הדין ראוי היה למחוק את רישומה של המבקשת מפנקס העובדים הסוציאליים אלא שלפנים משורת הדין ונוכח נסיבותיה האישיות, הומתק דינה והוגבלה התליית רישומה מהפנקס לשלוש שנים. בנסיבות אלו, שוכנעתי כי סיכויי הערעור על גזר הדין אף הם אינם גבוהים.

מאזן הנוחות אף הוא אינו נוטה לטובת המבקשת. המבקשת הורשעה בהטעיית בית המשפט בבואו להכריע בזכות אדם לחירות ובהתנגשותה עם הצורך בהגנה על שלומם הפיזי והנפשי של בני משפחתו. המבקשת חרגה מסמכויותיה כקצינת מבחן וניהלה קשר עם נאשם החורג מגבולותיו של קשר בין מטפל-מטופל. לא נעלמו מעיני תלונות נוספות שהוגשו נגד המבקשת ובגינן הורשעה בהכרעת הדין. מעשיה של המבקשת מקימים את הצורך להגן על הציבור הנזקק לשירותיהם של העובדים הסוציאליים ובפרט לשירותיה. בכך טמון הנזק בקבלת בקשתה לעיכוב ביצוע. המבקשת הורשעה ושוב לא עומדת לזכותה חזקת החפות (ע"פ 434/15 פלוני נ' מדינת ישראל). הרשעתה במעשים כאלה מטה את מאזן הנוחות לטובת דחיית בקשתה. נסיבותיה האישיות אינן מצדיקות בנסיבות אלו את עיכוב ביצוע התלייתה מפנקס העובדים הסוציאליים.

9. הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ה, 18 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.