טוען...

הוראה לשירות המבחן למבוגרים להגיש חוות דעת

אמיר דהאן12/02/2015

58120-01-15

בפני כב' השופט אמיר דהאן

המבקשת

מדינת ישראל

נגד

המשיב

משה זרגרוב (עציר)

<#2#>

נוכחים:

המבקשת באמצעות ב"כ עו"ד יוליה מינביץ קבבצי

המשיב, הובא באמצעות שב"ס וב"כ עו"ד אדי נוז

מתורגמנית לשפה הרוסית הגב' סבינה פדידה

פרוטוקול

בפני בקשת המאשימה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

המשיב משה זרגרוב, ת.ז 025031477-10 יליד 1974, נעצר ביום 19/01/2015 וכתב אישום הוגש נגדו בבית המשפט ביום 27/01/2015.

כתב האישום:

כתב האישום מייחס למשיב שני אישומים:

אישום 1:

אישום זה מייחס למשיב, כי ביום 10/12/2014 התפרץ המשיב לרכבו של מסאל גבריאל (המתלונן 1) וגנב מתוך הרכב ארנק המכיל כרטיס שירות מילואים, רישיון נהיגה, כרטיס אשראי מסוג אמריקן אקספרס מס' 3755180924310460 ("כרטיס חיוב 1") וכן כרטיס חיוב נוסף מסוג "וויזה" מס' 4580-9801-0180-3719 ("כרטיס חיוב 2").

בשלב מאוחר עשה המשיב שימוש בכרטיסי האשראי :

בכרטיס חיוב 1 קנה המשיב מוצרים בסך של 345 ₪ בבית העסק "קפיטריה ג'וקר" .

בכרטיס חיוב 1 קנה המשיב מוצרים בסך של 364 ₪ בבית העסק "הפינוקיה המתוקה".

בכרטיס חיוב 1 קנה המשיב מוצרים בסך של 406 ₪ בבית העסק "הפיצוחיה של גיא".

בכרטיס חיוב 1 קנה המשיב מוצרים בסך של 361 ₪ בבית העסק "מינימרקט מ"מ" באשדוד.

בכרטיס חיוב 2 קנה המשיב בסך של 340 ₪ בבית העסק "שישיה מוצרי עישון וטבק".

בכרטיס חיוב 2 קנה המשיב בסך של 325₪ בבית העסק "קפה פרסטיז".

בכרטיס חיוב 2 קנה המשיב בסך של 70₪ בבית העסק "טו גייז".

בכרטיס חיוב 2 קנה המשיב בסך של 325 ₪ בבית העסק "פיצוציית צוק אי".

בכרטיס חיוב 2 קנה המשיב בסך של 350₪ בבית העסק "קפה פינתי".

בכרטיס חיוב 2 קנה המשיב בסך של 373₪ בבית העסק "פיצוחי ששון".

בכרטיס חיוב 2 קנה המשיב בסך של 340₪ בבית העסק "גביס".

בכרטיס חיוב 2 קנה המשיב בסך של 360₪ בבית העסק "לה לה לנד".

אישום 2:

אישום זה מייחס למשיב, כי ביום 23/10/2015 התפרץ המשיב אל רכבו של מר  אביי בזה (המתלונן 2) וגנב מתוך הרכב כרטיס אשראי מסוג ישראכרט מס' 107767139. בשלב מאוחר יותר השתמש המשיב בכרטיס האשראי בבתי העסק הבאים: "חברון גרנביץ – הצבי", "ברכת ארץ", "מינמירקט אליק אמינוב", "ספורט ורטהיימר", היכל הספורט", "שווארמה ויקטור" בסך כולל של 3,614 ₪.

ראיות לכאורה:

הצדדים חלקו על זיהויו של המשיב, אך לא על עצם השימוש בכרטיסי האשראי, ולפיכך יש לרדת לעומקן של ראיות ולבדוק את הקשר שלהן למשיב.

יצוין, כי למשיב תיק נוסף, אשר בו ראיות נוספות, ואשר נדון בבית משפט השלום בראשון לציון. תיק זה מוזכר באמרותיו של אחד, וידס, אשר מתוקף תפקידו כקצין ביטחון בחברת האשראי, זיהה את המשיב לדבריו מהיכרותו עם פרשה אחרת, שאותה כינה "לב תל אביב".

בית המשפט הזהיר את עצמו, כי אין להתייחס לראיות לכאורה של תיק אחר אשר לא מצוי בפניו, ואין לראות אותו גם כמחמיר את מסוכנותו של המשיב לרכוש הציבור, עד אשר לא יוצג.

אישום מספר 1:

הצדדים חלקו לעניין ראיות לכאורה ולכן יעמוד בית המשפט על הראיות בפירוט:

ראשית, יודגש כי עצם העובדה כי הרכבים נפרצו איננה במחלוקת, ואין חולק לעניין הרכישות בכרטיסי האשראי שנעשו שלא כדין. המחלוקת נסבה סביב שאלת הזיהוי של המשיב כמי שפרץ את הרכב וביצע את הרכישות .

 

אמרת המשיב משה זרגרוב מיום 19/01/2015 -  באמרתו זו מסר המשיב כי למעלה מ-20 שנה הוא לא ביקר בעיר אשדוד ולכן מכחיש את המיוחס לו באופן מוחלט. המשיב לא זיהה את עצמו בסרטון שהוצג בפניו מבית העסק "מינימרקט אלון". המשיב לא זיהה את עצמו גם בסרטון נוסף מבית העסק "פיצוציית הג'וקר".

יצויין כי באמרות מאוחרות יותר שתק המשיב.

אמרת שי וידס מיום 19/01/2015 – שי וידס היה חוקר בתחום כרטיסי האשראי מטעם חברת "ישראכרט".  וידס זיהה את המשיב כמשה זרגרוב ואף נקב במס' תעודת הזהות של המשיב – 025031477.

לטענתו של וידס, המשיב מוכר לו מתיק קודם שהתנהל ב" לב ת"א". הדובר זיהה את המשיב בכל שלושת הסרטונים. תיק זה והראיות בו לא הוצגו בפני הסניגור אף לא בפני בית המשפט. אין לדעת מן הנתונים, האם מדובר בהיכרות אישית או בהיכרות שיסודה בהשוואת צילומים, ולפיכך אין לעמוד על איכות הזיהוי.

אמרתו של יעקב שאלתיאל 14/01/2015 – שאלתיאל מוסר כי כרטיס אשראי מסוג "וויזה cal"
מס' 4580-9801-0180-3719 שייך לו . כמו כן נגנבו מהכרטיס 2,879 ₪ על פי אמרת הלקוח הכרטיס נגנב מתא הכפפות אשר ברכבו הפרטי.

אמרת שי וידס מיום 17/12/2014 – ביום 10/12/2014 נחסם כרטיס אשראי  מסוג "אמריקן אקספרס" מס' 3755180924310460. הלקוח דיווח כי הכרטיס נגנב מרכבו ליד אולם אירועים באשדוד. בכרטיס נעשו 4 עסקאות על סך של 1,476 ₪.

מזכר של השוטר רודי פלג ביום 19/01/2015 –מוסר כי נתפסו על המשיב נרתיק שחור קטן אשר דומה מאוד לנרתיק ממנו מוציא החשוד אשר נראה בסרטונים את כרטיסי האשראי בזמן הקניה בפיצוציה, וכן מכשיר סלולארי שחור קטן.

בתיק צילום הנרתיק וכן מכשיר הטלפון עליו דיווח רודי פלג.

מזכר מאת השוטר יום טוב בן אדרת מיום 21/01/2015 – השוטר דיווח כי הגיע לבתי העסק "פרסטיס", "פיצוחי ששון", "קפיטרית הג'וקר", "הפינוקיה המתוקה", "הפיצוחייה של גאי", "מינימרקט מ.מ", "לה לה לנד" ו"טוגייס". לדבריו לא נמצאו צילומים באף אחד מבתי העסק פרט למינימרקט מ.מ.

צילומי אבטחה ממנימרקט מ.מ ברחוב תש"ח 11 באשדוד:

בתיק סרט ממצלמות אבטחה של מינימרקט מ.מ ובו רואים אדם המשלם בכרטיס האשראי בסביבת הזמן הרלוונטי. (10/12/14 סביב השעה 22:50). התמונה נראית ברורה ואפשר בהחלט כי אדם המכיר את המצולם או צופה בו ומשווה, (כמו השוטר פלג אשר גבה את האמרה ביום 19/1/15 והתייחס לדמיון בשורה 73) יזהה אותו. ואכן גם בעינו של בית המשפט, ניתן לכאורה לזהות בה את מבנה גופו ותווי פניו של המשיב או אדם הדומה לו מאוד.

יצוין, כי מקום העסק רחוב תש"ח 11 אשדוד נמצא במרחק של כ- 3 ק"מ מרחוב האורגים 1 באשדוד. המקום שבו התרחשה גניבתו של כרטיס האשראי.

צילומי אבטחה מפיצוציית הג'וקר:

צילומי האבטחה המצויים בתיק ואשר צולמו בפיצוציית הג'וקר מראים אירוע ובו אדם הדומה מאוד למשיב, משלם בכרטיס אשראי.

התאריך המופיע על הסרט הוא 11/12/14 בשעה שהיא זמן קצר לאחר השעה 00:00 (הספרה הרבעית לא נראית בצילום).

גם דרך דיבורו של הדובר דומה לדרך דיבורו של המשיב וקולו גם הוא דומה. ומכל מקום לא ניתן לשלול כי בית המשפט יקבע כי המדובר במשיב.

רישומי חברת האשראי – רשומה מוסדית:

רישומי חברת האשראי מעידים כי דווח על הכרטיס שאבד או נגנב ביום 10/12/2014 לאחר השעה 23:00, ובסמוך לכך, דווח שימוש ראשון. השימושים המנויים מצויים ברשומה מוסדית, הקרויה "פירוט עסקאות למועד", וביניהם "קפיטריית ג'וקר".

אמרת קרן זרגרוב – רעייתו של המשיב:

בתיק החקירה מצויה אמרתה של רעיית המשיב גב' קרן זרגרוב .יש לציין כי הואיל ומדובר בבנ"ז נשואים ובעבירות שאין עבירות אלימות ואינן יכולות אף להתפרש כאלימות הרי שקרן זרגרוב נפסלת לעדות מכוח פקה"ר . העולה מאמרה זו מוגבל לכך שהיא אינה מזהה את המשיב בתמונות וגם טוענת כי הוא מעשן סוג אחר של סיגריות.

סיכום שאלת הזיהוי:

בגדיו של המשלם, הנרתיק בו מחזיק את כרטיסי האשראי והעובדה כי באותה עת נעשתה הלכה למעשה עסקה בלתי חוקית בכרטיס האשראי וכן הדימיון הפיזיונומי הברור תומכים ומוכיחים, כי האדם אשר נצפה ב"מינימארקט מ.מ" ו"פיצוציית הג'וקר" הוא אותו האדם.

בית המשפט נזהר במשקל הלכאורי של אמרת של מר שי וידס אשר תפקידו בחברת האשראי דורש ממנו לחפש ולמצוא אנשים אשר עשו לכאורה שימוש בכרטיסי האשראי שלא ברשות, וזאת ללא החובות של איש מרות. ניגוד עניינים זה דורש כי בית המשפט יבחן את הראיות וימצא ראיות תומכות לאמרתו.

אמרתו של מר שי וידס קושרת הלכה למעשה את המשיב לצילום הווידאו אשר הוצג בפני בית המשפט. בית המשפט צפה בסרטונים ומצא כי יתכן מאוד ומר וידס ביצע זיהוי מהימן ומבוסס. יחדעם זאת, אין זיהויו של המשיב יכול להתבסס על אמרתו של מר וידס, כל עוד לא הועמד חומר החקירה מתיקו השני של המשיב בעניין "לב תל אביב" הנזכר באמרה לעיונו של בית המשפט.

זיהויו של המשיב נשען על התרשמות בית המשפט מחד, וכן על התרשמותו של חוקרו של המשיב, אשר ראה את המשיב ושמע אותו מדבר, ומצא כי המדובר באותו אדם.

לא ניתן לפסול את האפשרות הסבירה, כי בית משפט שלאישום יזהה את המשיב.

יצוין גם, כי הוגש לבית המשפט פלט איכון של הטלפון הקשור למשיב, ומסתבר כי המשיב היה באשדוד בתאריכים הרלוונטיים, לרבות ביום 10/12/2014 בין השעות 22:12 ל-23:10, למרות שבאמרתו אומר שלא היה באשדוד שנים רבות. שקר זה מסייע לראיות התביעה וקושר את המשיב גם הוא למיקום הגניבה והצילום.

העולה מן המקובץ הוא, כי ישנן ראיות לכאורה אשר די בהן כדי להקים סיכוי סביר להרשעה בעבירות הקשורות בכרטיסי חיוב, אשר בהן נאשם המשיב באישום הראשון.

פריצה לרכב - החזקה התכופה:

למעשה, מבססת המאשימה את האישום בפריצה לרכב על החזקה התכופה, ולפיכך יש לדון בשאלה, אם מתקיימת כאן חזקה תכופה.

בחנתי את הטענה בדבר החזקה התכופה:

על פי ההלכה שנקבעה בעפ 5492/11 אלרחמאן, החזקה התכופה הינה חזקה שבעובדה הנובעת מהשכל הישר וניסיון החיים, ומשמעותה היא כי עצם הימצאותה של סחורה בידיו של פלוני בסמיכות זמנים לגניבתה מאחר, יוצרת יסוד להנחה כי פלוני הוא זה שגנב את הסחורה, או שקיבל לידיו סחורה גנובה ביודעין, הכל בהתאם לנסיבות העובדתיות המקימות את החזקה. יש להדגיש כי מדובר בחזקה הניתנת לסתירה על ידי הנאשם, וכי משקלה של החזקה עולה ביחס ישיר למידת הקלות בה יכול הנאשם להפריך את אמיתותה. "ההנחה, עולה או יורדת, מתעצמת או מידלדלת, ויכול שתהיה חזקה, קרובה לוודאי או רק קלת-ערך, הכל בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה" (ע"פ 15/78 ביבס נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(3) 64, 79-80 (1978) (להלן: עניין ביבס);

יצויין כי בעפ 5492/11 אלרחמאן העמיד המערער שם הסבר והסבר זה נדחה על ידי בית המשפט העליון ושם נאמר :

21. הפרכת החזקה התכופה אינה תלויה במהימנות שמייחס בית המשפט להסברו של הנאשם, אלא באפשרות היתכנותו של ההסבר שניתן (עניין שרף, בעמ' 178). אלא שבמקרה דנן מסר המערער גרסה מופרכת אשר אין בכוחה להפריך את החזקה התכופה שקמה נגדו. למעשה, הסנגוריה אינה חולקת על כך שלו קמה החזקה התכופה הרי שאין הסברו של המערער יכול להפריך אותה. המערער טען כי פגש באופן אקראי באדם שהציע לו להעביר את הרכב לרמאללה תמורת 200 ₪. המערער לא מסר במהלך המשפט את שמו של אותו אדם או כל פרט אחר מזהה לגביו.

החזקה התכופה, ככל כלל ראייתי, מופעלת גם בשלב המעצר עד תום ההליכים במסגרת הערכת הסיכוי הסביר להרשעה [ראה בשפ 3565/05 מוראד גריפאת נ' מדינת ישראל ]

בחינת הראיות מראה, כי שהחזקה התכופה מתקיימת בעניין האישום הראשון. טווח הזמן וטווח המקום בין מקום הפריצה לרכב לבין מקום השימוש של המשיב בכרטיס האשראי, בצירוף הכחשתו של המשיב, הגורס כי לא היה באשדוד מעולם, בצירוף אמרת בעל הרכב בדבר פריצה, יוצרים את החזקה כי המשיב הוא זה שפרץ לרכב וגנב את הכרטיס.

אשר על כן, אני קובע כי ישנן ראיות לכאורה לעבירה של התפרצות לרכב, הקשורה לאישום הראשון.

אישום מספר 2:

הראייה הקושרת את המשיב למעשה של אישום מספר 2, היא צילום מעסק באור יהודה, הנקרה "מינימרקט 'אליק'", אשר על פי אמרת קצין הביטחון, בוצעה עסקה באותו המקום בכרטיס אשראי גנוב ביום הגניבה, הוא יום 23/10/2014.

על הסרטון עצמו אין תאריך, אך המשיב נראה בו בבירור מבצע את הרכישה.

הרשומה המוסדית מעידה על עסקה שבוצעה בתאריך 24/10/2014 בשעה 09:02 באור יהודה, במינימרקט "אליק".

אמרתו של אביי איבאזה מעידה על גניבתו של כרטיס האשראי שלו מרכבו בין הימים 23/10/2014 ל-26/10/2014, שאז חזר לרכב וראה כי כרטיס האשראי נגנב או אבד.

על הרכב לא היו סימני פריצה, ואביי עצמו לא היה בטוח, אם הכרטיסים נפלו לו או שהיו ברכב.

בעניין זה, יש לקבוע כי יש ראיות לכאורה לעבירות הקשורות בכרטיסי חיוב באישום השני.

בעניין הפריצה לרכב, הואיל והמתלונן עצמו אינו בטוח כי פרצו לרכבו, אין מקום לקבוע, כי ישנן ראיות לכאורה לעבירת הפריצה לרכב באישום השני.

לסיכום יש לקבוע כי :

  • קיימות ראיות לכאורה לעבירות הפריצה וכרטיסי החיוב באישום הראשון .
  • קיימות ראיות לכאורה לעבירות כרטיסי החיוב באישום השני
  • אין די ראיות לכאורה לעבירת הפריצה לרכב באישום השני .

מסוכנות המשיב ביחס לחלופה המוצעת:

מסוכנות בעבירות רכוש – מסגרת נורמטיבית

ככלל יאמר כי בעבירות רכוש הכלל  הוא השחרור והחריג הוא המעצר עד לתום ההליכים .

על פי פסיקת בית המשפט העליון [בש"פ 5431/98- פרנקל, בש"פ 7161/00- רחלין, בש"פ 6800/05- מכלוף, בש"פ 560/06- מזרחי בש"פ 45/10 מסראווה בש"פ 5572/12 שרלו , בש"פ 6826/10 – סמואל , בש"פ 5814/06 אוחיון בש"פ 3621/09 פלד בש"פ 6247/10 רבינוביץ' בש"פ 6422/07 טאיב] עבירות רכוש תוכלנה להוביל למעצר עד תום ההליכים מבחינת המסוכנות אם נתקיימו בהן נסיבות מיוחדות כאשר בין הנסיבות הוכרו אחת או יותר מנסיבות אלה:

  • שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים.
  • הזדמנויות רבות של ביצוע עבירות.
  • היקף רכושי ניכר.
  • ביצוע עבירות רכוש באורח שיטתי.
  • פוטנציאל להתפתחות אלימה כגון התפרצויות למקום מגורים או מקום נשמר.
  • פגיעה ניכרת בפרנסת בעלי הרכוש כגון גניבת כלי עבודה כבדים ויקרים.

הודגש כי מיגור העבריינות לבדה אינה עילה למעצר עד תום ההליכים אך גם סכנה לרכושם של יחידי הציבור מצדיקה לעיתים מעצר עד תום ההליכים.

עילת המעצר בעניינו של המשיב, מן הכלל אל הפרט:

עברו הפלילי של המשיב מכביד, רצוף ורלוונטי. המשיב הורשע בעבירות של גניבה ותקיפת עובד ציבור (2011), איומים (2012), עבירות סמים שלא לצריכה עצמית (2004), שוד מזוין (2002), עבירות סמים מרובות והפרת הוראה חוקית (1996). עבירות אלה טרם התיישנו בשל רציפותן, ולפיכך יש להביא אותן בחשבון בעת הערכת מסוכנותו של המשיב, בהתאם לתאריך בו בוצעו.

המשיב עצור וכנגדו תיק נוסף, המייחס לו גניבה ופריצה לרכב, וכן הונאה בכרטיס חיוב שהוא ממין העבירות המיוחסות למשיב בתיק זה.

בתיק נוסף זה, נקבע ביום 05/02/2015 במ"ת 2255-02-15 על ידי כב' השופט קלייטמן בבית משפט שלום בראשון לציון, כי ישנן ראיות לכאורה.

המדובר בעבירות דומות בשיטה דומה ובמעשים דומים מאוד, ועובדות אלה יחד עם השיטתיות וריבוי המעשים מקימים עילת מעצר.

גם בפני כב' השופט קליטמן לא הוצעה חלופה אשר הניחה את דעתו, ולפיכך נשלח המשיב לתסקיר שירות המבחן, והתיק נקבע ליום 01/03/2015.

הקושי בקיומם של שני הליכי מעצר עד תום ההליכים בשני בתי משפט שונים - לאדם אחד .

קיומם של שני הליכי מעצר עד תום ההליכים בשני בתי משפט עלול להביא לתקלות קשות ולהחלטות סותרות אשר קיומן לא יתאפשר במציאות. דבר זה אינו ראוי בעניין שיש לו משמעות חוקתית כבדה כעניין חירותו של אדם שלא הורשע בדבר.

הדרך הדיונית הנוחה לשיטתי, הינה להביא את עניין מעצרו של משיב בפני מותב אחד, כאשר מותב זה מעיין בכל התיקים התלויים ועומדים כנגד המשיב וקובע את קביעותיו לעניין ראיות לכאורה עילת מעצר וחלופות מעצר.

שבעתיים נכונים הדברים בעניין שבפני, שבו חלק מן הראיות לכאורה בעניין חשוב כזיהויו של המשיב, מצויות היו בתיק האחר והעדים אף הפנו אליהן .

עילת המעצר גם היא מושפעת מצירוף התיקים ובפרט נכון הדבר בעבירות רכוש אשר בהן חשובה שיטת הביצוע ונפח העבירות .

יותר מכל מושפעת שאלת החלופה : היעלה על הדעת שהמשיב ייבדק על ידי שני קציני מבחן, ששני תסקיריהם השונים והמלצותיהם השונות יובאו בפני שני מותבים שונים ?

היעלה על הדעת שכל אחד מבתי המשפט יקבע תנאי שחרור עצמאיים משלו ? טול למשל מקרה בו האחד יבחר בחלופה טיפולית פתוחה או סגורה והאחר במעצר בית בפיקוח ?

בית המשפט העליון נדרש לעניין דומה בבש"פ 6841/03 הייב נ' מ"י, ומצא כי כליאתו של המשיב בתיק אחד הינה חלופה ראויה למעצרו בתיק שני .

הלכה זו - טעם רב מאחוריה שכן המדובר בחלופה שיש בה כדי להשיג את מטרות המעצר. מעצר עד תום ההליכים איננו עניין סמלי ואין לעצור את מי שיש חלופה למעצרו גם אם החלופה היא מעצר או תנאי שחרור בתיק אחר זהה או חמור יותר.

בפרט דברים אמורים כאשר עניינם של שני התיקים כמעט זהה .

ראוי היה למאשימה לצרף את שני תיק המ"ת זה אל זה אך המאשימה לא הודיעה דבר בזמן שנקצב לה ואף לא הגישה העתק התיק בבית משפט שלום בראשל"צ לעיוני.

עיון בהחלטת כב' השופט קלייטמן (מ"ת 2255-02-15) מראה כי תיק זה נמצא בשלב מתקדם יותר כבר נקבעו ראיות לכאורה בעניין דומה מאוד, וכי המשיב נעצר שם עד להגשת התסקיר, משום כך אין ראוי כמובן להורות על תסקיר גם בפני.

הדיון בעניינו של המשיב קבוע ליום 01/03/2015 בפני בית המשפט השלום בראשון לציון.

לפיכך ועל מנת למנוע סתירה אפשרית אני מורה כי המשיב ישהה בחלופה למעצר בתיק זה ותנאי חלופה זו (בין אם מעצר מאחורי סורג ובריח ובין אם חלופה אחרת) יהיו בדיוק כפי שיורה כב' השופט קלייטמן במ"ת 2255-02-15.

המזכירות תעביר לכב' השופט קלייטמן בבית משפט השלום בראשון לציון העתק החלטה זו על מנת שיוכל לשקול נסיבותיו של תיק זה בין שיקולי המסוכנות והחלופה ולאחר הגשת תסקיר שירות המבחן לפניו.

עוד תעביר המזכירות החלטה זו לשירות המבחן המטפל בעניינו של המשיב על פי החלטת בית משפט השלום בראשון לציון .

אם יסגר ת.פ 2236-02-15 תוכל המאשימה לפנות בבקשה לעיון חוזר בתיק זה.

מתיר למשיב 5 שיחות טלפון בהתאם לנהלי שב"ס וכן הכנסת ציוד אישי על ידי אשתו של המשיב למרות שהמשיב אינו מצוי בין כתלי בית הסוהר ומצוי בבית משפט בדיונים ובהתאם לנהלים.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תשע"ה, 12/02/2015 במעמד הנוכחים.

אמיר דהאן , שופט

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
12/02/2015 הוראה לשירות המבחן למבוגרים להגיש חוות דעת אמיר דהאן צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מבקש 1 מדינת ישראל שירלי ברזילי
משיב 1 משה זרגרוב (עציר) בני שטיינברג