<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד תמרה ולדמן מימון

הנאשם וב"כ עו"ד חיה מלול מטעם הסניגוריה הציבורית

פרוטוקול

ב"כ המאשימה לעונש:

הנאשם הפקיד 5000 ₪.

לענין ההסדר, נבקש מביהמ"ש לכבד את ההסדר, ולהשית על הנאשם עונש מאסר בפועל של 6 חודשים פיצוי ששולם, קנס לפי שיקול דעת ביהמ"ש ומאסר על תנאי.

הנאשם הודה, הורשע בכתב אישום מתוקן, ההסדר כלל גם נאשמים אחרים בתיק, הסדר ראוי.

מוגש גיליון הרשעות קודמות – מתקבל ומסומן תע/3.

לזכותו של הנאשם ששילם את הפיצוי מראש. מבקשת מביהמ"ש לכבד את ההסדר.

ב"כ הנאשם לעונש:

חשוב לציין שאחד ה סיבות העיקריות להסדר, לאור העובדה שהיו בעיות ראייתיות בתיק, הבאנו חוות דעת לענין צילומים ממקום האירוע ולאור העובדה שטענו לראיות הגענו להסדר. בנסיבות הענין ובנסיבות התיק והבעיות שהיו בראיות, ההסדר ראוי. לענין חוות דעת ממונה, אני סבורה שקרתה טעות, משום מה כמה שניסינו לדבר עם הממונה, לא הצלחנו לגרום לו להבין שמה שרשם בחוות הדעת הראשונית לא נכון. מה גם שאני מגישה לביהמ"ש למרות שזה הוגש לממונה על עבודות שירות ביום 5.4.16 כן היה הנאשם אצל פסיכיאטר בעקבות בקשה של הממונה על עבודות שירות, הפסיכיאטר לא מכיר את הנאשם לא בכדי, לנאשם אין עבירות פסיכיאטריות, הוא נשוי ויש לו 4 ילדים, מה גם שכפי שבדיונים קודמים לאור הענין של הממונה על עבודות שירות הלכה התביעה וחיפשה את אותו "תיק" לפי שניתן על ידי הממונה, כאילו הנאשם ירה במישהו. כמובן אין תיק כזה ,אין לנאשם עבר כזה. כל מה שהנאשם סיפר לממונה שבמסגרת תרגיל נפלט כדור. אני סבורה שלביהמ"ש שיקול דעת . לגבי הטענה של התביעה כאילו בגלל שהנאשם נמצא לא כשיר מבחינת עבודות שירות, אני חושבת שזה לא מצב רגיל, אם חלילה היה מצב שהנאשם היה שותה אלכוהול, או שרידי סם או מדעים מודיעיניים יכול והתביעה היתה טוענת טענה כזו, חשוב לכבד את ההסדר. מדובר באדם נשוי, עם 4 ילדים, עובד .לענין הקנס, ביהמ"ש ראה כמה היה קשה לנאשם לארגן 5000 ₪, לא יש לו הרשעה אחת גם בעבירת אלימות, זה אדם שעובד, ומתפרנס, יש לו עבודה מסודרת. הטלת קנס במסגרת ההסדר נתון לשיקול דעת, הוא הולך לממונה ויהיה לו קשה ללכת לממונה, יקשה עליו לעמוד בתשלום הקנס, נבקש שביהמ"ש יטיל קנס נמוך ככל הניתן ואם אפשר פריסה בתשלומים.

הנאשם לעונש:

אני מתנצל על מה שקרה.

ב"כ המאשימה:

אנו מבהירים שהפיצויים הם בחלוקה שווה לכל מתלונן.

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר.

מדובר באירוע שהתרחש בחודש ינואר 2015, כאשר במהלך בילוי במועדון ,הנאשם וארבעת הנאשמים הנוספים שכבר נדונו, היו מעורבים בתקיפה של שניים מהמבלים כאשר לאותם מבלים נגרמו חבלות שונות כתוצאה מהתקיפה הכוללת שלהם. מטבע הדברים לא ניתן לייחס את החבלות לנאשם כזה או אחר, אולם בפרשה זו נעשתה אבחנה בין הנאשם שבפניי וכן למי שהיו הנאשמים 2 ו-5 לבין מי שהיו הנאשמים 3 ו-4 ובהתאם לכך נעשתה אבחנה בין העונשים של כלל המעורבים, כך שהעונש המתבקש לגבי הנאשם שבפניי דומה לעונש שהוטל ביחס לנאשם 2. יצוין שהנאשם 5 נשא לחובתו מאסר מותנה משמעותי שהיה מקום להפעילו, ועל כן נגזר עליו עונש משמעותי יותר מהעונש שהוטל על הנאשם 2 ומוצע ביחס לנאשם שבפניי.

בנסיבות אלה לא ניתן לומר שההסדר אליו הגיעו הצדדים ביחס לנאשם שבפניי הינו חריג לקולא, או לחומרה ועל כן הריני לאמצו.

באשר לאופן ריצוי המאסר בפועל, הרי שהנאשם נשלח לחוות דעת ממונה ונמצא לא מתאים לרצות מאסר בפועל על דרך עבודות שירות. יחד עם זאת, וכפי שעלה בדיונים קודמים הרי שנראה שמסקנה זו נסמכה על עובדה שגויה ולפיה אילו הנאשם היה מעורב בפגיעה בכוונה באמצעות ירי באחר בשירותו הצבאי ומעבר לכך לא היתה כל סיבה לפסול את הנאשם לעבודות שירות. עובדה זו שגויה בראש ובראשונה מכוון שאם היה מתרחש אירוע חמור שכזה הרי שהדבר היה מוצא את ביטויו ברישום הפלילי של הנאשם והנה זה כולל עבירת אלימות אך ללא קשר לשירותו הצבאי ואשר לא הניבה מאסר בפועל. הנאשם גם הבהיר שהאירוע הנכון בשירותו הצבאי היה פליטת כדור אגב אימון בשוגג, ולכן אין כל איזכור לאירוע ברישומו הפלילי ומטבע הדברים הדבר גם לא מעיד על כל מסוכנות אשר מחייבת מעקב פסיכיאטרי מסוג שהוא בהתאם להנחתו השגויה של הממונה . יצוין גם שהנאשם אף ניסה לשתף פעולה ככל הניתן עם דרישת הממונה למתן חוות דעת פסיכיאטרית והצליח להגיש בשלב מסוים חוות דעת שסומנה נ/1 אשר ממנה עולה שאין לו כל רקע פסיכיאטרי לא מבחינת פניה קודמת לגורם רפואי פסיכיאטרי ולא מבחינת איתור בעיה פסיכיאטרית נכון למועד עריכת חוות הדעת. אשר על כן, וכאשר ביהמ"ש מוסמך לבחון את חוות דעת הממונה בדבר אי כשירות באופן ביקורתי סבורני כי במקרה זה יש מקום להגיע לתוצאה שונה מהתוצאה אליה הגיע הממונה, ולקבוע כי אין מניעה שהנאשם ירצה את המאסר בפועל על דרך עבודות שירות.

באשר לרכיב הכספי הרי שבסופו של דבר עיקרו מתבטא באמצעות פיצויים לשני הנפגעים בסך כולל של 5000 ₪ . בנסיבות אלה וכאשר לא מדובר בעבירה אשר מעצם טיבה וסוגה מחייבת קנס, סבורני כי במקרה זה יש להסתפק בקנס נמוך יחסית וזאת כפי שנעשה גם בעניינו של הנאשם 2 שכאמור עניינו דומה למדי לנאשם שבפניי.

סבורני שיש מקום להטיל על הנאשם מאסר מותנה משמעותי, וגם כאן בדומה לאשר נפסק בעניינו של הנאשם 2.

סוף דבר אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל של 6 חודשים אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, החל מיום 11.3.18. לשם כך, על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס מרכז (רמלה), באותו מועד עד השעה 8:00. ככל הניתן הממונה יכין לנאשם מקום עבודה טרם הדיון, כדי לקצר את הליכי השמתו.
2. מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה שעניינה תקיפה.
3. קנס בסך 500 ₪, או 5 ימי מאסר תמורתו אם הקנס לא ישולם. הקנס ישולם עד ליום 15.1.18.
4. פיצויים לשני המתלוננים ע"ת/6 ו-7 , בסך של 2600 ₪ כל אחד כאשר הפיצויים ישולמו באמצעות הפיקדון הכולל בסך 5000 ₪ שהפקיד הנאשם היום בקופת ביהמ"ש. המזכירות תעביר את הפיצויים למתלוננים באמצעות טופס עם פרטיהם שתעביר התביעה למזכירות תוך שבוע מהיום.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בלוד בתוך 45 יום.

העתק יועבר לממונה על עבודות שירות.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ב כסלו תשע"ח, 10/12/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סופיה עטיה