בפני תביעת התובע לחייב את הנתבעים בפיצויו בסך של 3,000 ₪ בצירוף הוצאות ופיצוי עבור עוגמת נפש, וזאת בשל העובדה כי 4 צמיגים שרכש בעבור רכבו, המיובאים ע"י הנתבעת 1 (להלן: "היבואנית" או "הנתבעת") ונמכרו לו ע"י הנתבעת 2 (להלן: "המשווק"), התנפחו לאחר זמן קצר של שימוש וכתוצאה מכך הוא נאלץ להחליפם בצמיגים חדשים בעלות של 2,000 ₪.

התובע, אשר רכש את הצמיגים, מתוצרת "קופר" ארה"ב, בחודש 11/12 תמורת הסך של 2,740 ₪, טוען כי מס' חודשים לאחר רכישתם הם התנפחו.

לגבי צמיג אחד שנשלח לבדיקת היבואנית בחודש 4/14 נקבע בבדיקתה כי לא נמצא כל פגם בייצור בצמיג, אולם זוהו בו סימנים לשני תיקונים שבוצעו בו וכן סימן בדופן הצמיג המעיד על כך שנעשה בו שימוש לא תקין בנסיעה ממושכת בחוסר אויר.

בחודש 2/15, לאחר הגשת התביעה, החליף התובע את כל 4 הצמיגים בצמיגים חדשים (לאחר שקיבל את אישור בית המשפט לעשות כן תוך שמירת הצמיגים הפגומים) כאשר בחשבונית ההחלפה צויין כי הוחלפו "4 צמיגים מנופחים פגומים".

בדיון בפני שמעתי את עדות התובע אשר חזר על טענתו כי הנפיחות החלה להופיע בצמיגים בסמוך לאחר מועד רכישתם. התובע הכחיש את האפשרות שנסע עם הצמיג שנבדק לאחר שנגרם לו תקר, וציין כי הוא נהג זהיר שלא יסתכן בנסיעה עם צמיג ללא מספיק אויר. מעבר לכך טען התובע כי ממצאי הבדיקה של הנתבעת אינם יכולים לתת מענה לנפיחות שהופיעה בכל 4 הצמיגים, כפי שצוין בפניו ע"י ידי מספר מתקני צמיגים אליהם פנה עם הבעיה.

בעקבות טיעוני הצדדים ובהסכמתם הוריתי על מינוי מומחה שיבדוק את 4 הצמיגים (המוחזקים ע"י התובע) וזאת בתנאי שהנתבעת תממן את עלות הבדיקה וכן את עלות שינוע הצמיגים לצורך בדיקתם.

על אף הסכמת נציג הנתבעת למינוי ולנשיאה בשכר המומחה בדיון, הרי שלאחר שניתנה החלטתי מיום 3.12.15 לא נעשה על ידה דבר על מנת לקדם את בדיקת הצמיגים, ולפיכך הוריתי בהחלטתי מיום 24.1.16 כי ככל שלא תודיע על כוונתה לקדם את בדיקת הצמיגים, אורה על ביטול המינוי וינתן פסק דין על סמך החומר המצוי בפני. הנתבעת לא הודיעה דבר וחצי דבר מאז הדיון שהתקיים ביום 23.11.15 או לאחר החלטותי שהומצאו לידיה.

משכך, לאחר עיון במלוא החומר המצוי בפני אני מקבלת את טענת התובע כי כל 4 הצמיגים התנפחו לאחר שימוש של מס' חודשים, עד למצב בו נוצר סיכון להמשך השימוש בהם.

מאחר ומדובר בצמיגים שאמורים לשמש את הרכב לזמן רב, ובהעדר ראיה התומכת בטענת הנתבעת כי כל 4 הצמיגים התנפחו כתוצאה משימוש לקוי בהם (טענה תמוהה לכשעצמה יש לומר...), אני סבורה שהתובע עמד בנטל המוטל עליו להצביע על כך שסביר יותר שההתנפחות ארעה כתוצאה מפגם בייצור, ולפיכך מועבר הנטל על כתפי הנתבעת להוכיח כי לא כך הם פני הדברים.

אילו אכן היה מדובר בהתנפחות צמיג יחיד ניתן היה לקבל את טענות הנתבעת הנסמכות על בדיקת צמיג יחיד, אולם מקום בו כל 4 הצמיגים התנפחו (גם אם לא כולם בדיוק באותה המידה), והנתבעת לא פעלה לבדיקת כל 4 הצמיגים על אף שהיתה מודעת לכך שטענת התובע מתיחסת לכולם, אין בתוצאות בדיקתה להוות ראיה מספיקה להוכחת טענתה בדבר מקור הליקוי בצמיגים.

לאור כל האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובע בסך של 2,200 ₪ ולא במלוא עלות הצמיגים המקוריים, שכן בפועל התובע עשה שימוש בצמיגים לתקופה של למעלה משנתיים, וגם באם שימוש זה נעשה עם צמיגים פגומים, הרי שבפועל "ניצל" התובע צמיגים אלו לצרכיו בתקופה זו.

בנוסף לפיצוי בסך של 2,200 ₪ תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסך של 350 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה כנגד נתבע 2 נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ו' אדר א' תשע"ו, 15 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.