1. בפניי בקשה של חברת פאב הפוטש בע"מ (להלן: "החברה/המבקשת/הפאב") ושל מר גרשון אלטמן, בעל מניותיה היחיד של החברה (להלן: "המבקש"), למתן צו הקפאת הליכים, לצורך גיבוש הסדר נושים לחברה, וזאת בהתאם להוראות סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

2. עיסוקה של החברה הוא ניהול פאב, הממוקם באזור התעשייה בפרדס חנה. תחילת דרכו של הפאב בשנת 2001 הייתה בנכס בקיבוץ משמרות, שנוהל כשותפות בין המבקש לבין שותף נוסף, שאין לו עוד חלק בפאב או בחברה.

לדברי המבקשת, הפאב התנהל בהצלחה רבה במשך שנים ואולם, כתוצאה ממהלך שנכפה על המבקשת, בשל הרחבת שטח המגורים בקיבוץ, נאלצה המבקשת לעזוב בשנת 2011 את הקיבוץ לטובת נכס באזור התעשייה בפרדס חנה.

בבקשה ציינה המבקשת, כי ביום 13/03/11 חתמה המבקשת על הסכם שכירות של נכס באזור התעשייה בפרדס חנה, למטרת פאב ומסעדה, לתקופה שמיום 01/04/11 ועד ליום 31/03/20, בתמורה לתשלום דמי שכירות בסך של 8,900 ₪ ומע"מ לחודש. לטענתה, עלות המעבר והתאמות הנכס למטרותיו עלו למבקשת כ-650,000 ₪. עלויות אלה מומנו על ידי המבקשת, באמצעות הלוואה שניטלה על ידי המבקשת מבנק הפועלים בע"מ, אשר המבקשת טוענת, כי הינה עומדת בהתחייבותה להחזר הלוואה זו.

המבקשת טוענת, כי החלטתה להמשיך את הפעילות והשקעתה הכספית גרמו לה לקשיים בתזרים המזומנים, כאשר, לטענתה וכעולה מנספח שצורף להודעת המבקשת מיום 12/02/15, עומד סך החובות ל-12 ספקים על סך של 97,988 ₪, כאשר למבקשת אין נושים מובטחים.

המבקשת ציינה בבקשה, כי הוצאות שכירות הנכס בסך של 10,500 ₪ לחודש כולל מע"מ, תשלום הארנונה בסך של כ-6,000 ₪ לחודש ועלויות חשמל כבדות בסך של 5,500 ₪ הכבידו על המבקשת. לטענתה, חרף צמצום עלויות כוח האדם וייעול רכישת המלאי, נמצאת היא בגירעון חודשי בסך של 10,000 ₪ לחודש ובשנת 2014 נותר גירעון של 121,397 ₪ (זאת בשונה משנת 2013, שאז הכנסות המבקשת עמדו על 1,690,000 ₪, היו גבוהות יותר משנת 2014 בסך כולל של 360,000 ₪ כולל מע"מ והוצאותיה עמדו על 1,640,000 ₪).

המבקשת הציגה בבקשתה תכנית הבראה, שתמציתה הינה השכרת חלק מהנכס לשוכר משנה, אשר ישכור חלק מהנכס ויישא בתשלום יחסי של דמי ארנונה, באופן שהוצאותיה החודשיות יופחתו בסך של 11,000 ₪ לחודש ובסך כולל של 132,000 ₪ לשנה.

כן ציינה המבקשת, שבדעתה לנקוט בצעדי שיווק, באופן שתגדיל הכנסותיה בשיעור של 10%, ובהעלאת המחירים, באופן שהכנסותיה יוגדלו ב-6,000 ₪ לחודש.

המבקשת ציינה, כי ככל שתוכל לבצע את הליכי ההבראה ולאחר הפחתת ההוצאות הקבועות בגין אחזקת הנכס והוצאות כוח אדם, יעמדו הוצאותיה על 72,000 ₪ לחודש, לעומת ממוצע חודשי של 120,000 ₪ בשנת 2014, וגם אם לא יגדלו הכנסותיה, תוכל לשלם לנושיה מדי חודש תשלום של 3,000 ₪ ותחזיר את חובותיה בסך של כ-120,000 ₪ במהלך שלוש וחצי שנים.

לעמדת המבקשת, ככל שתוכל היא להגדיל הכנסותיה לסך של 83,000 ₪ בחודש, תוכל היא לשלם התחייבויותיה לנושים בסך של 4,000 ₪ לחודש, ואילו אם הכנסותיה יגדלו ויעמדו על סך של 91,500 ₪, תוכל לשלם לנושים סך של 5,000 ₪ מדי חודש.

המבקשת טוענת, כי שינוי קטן עשוי להיות משמעותי ולאפשר למבקשת לחזור לאיתנה. על כן, עתרה המבקשת למתן צו הקפאת הליכים לפרק זמן של 9 חודשים.

בד בבד עם הגשת הבקשה להקפאת הליכים, עתרה המבקשת למתן צו זמני במעמד צד אחד עד למתן החלטה בבקשה.

3. משהוגשה הבקשה ביום 03/02/15, לא מצאתי ליתן צו הקפאה בטרם דיון במעמד הצדדים והדיון בבקשה למתן הסעד הזמני נקבע ליום 08/02/15.

4. לנוכח המועד בו הומצאה הבקשה לנושים הרלבנטיים, על מנת לאפשר למבקשת להשלים את הבקשה ולצרף, לכל הפחות, דו"חות כספיים של החברה ורשימת נושים עם פירוט גובה החובות וכן רשימת נכסים וכן על מנת לאפשר לנושים להתייצב לדיון בבקשה, נדחה הדיון בבקשה ליום 15/02/15.

5. עובר לדיון שהתקיים ביום 15/02/15, הגישה המבקשת רשימת חובותיה לספקים, שצוינה לעיל, וכן טיוטת מאזן וטיוטת דו"ח רווח והפסד, שנערך על ידי מנהלת החשבונות של החברה, הגב' ענת אלטמן.

6. בדיון שהתקיים ביום 15/02/15 הודיע ב"כ המבקשת, כי הבקשה הומצאה לכל נושי החברה וכי 4 נושי החברה, נעה שיווק משקאות 1989 בע"מ, רדקס ייבוא ושיווק בע"מ, הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ וא.ג.ת.ד. שיווק והפצה בע"מ, נתנו הסכמתם לבקשה להקפאת הליכים זמנית.

7. נציגי נושי החברה, המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור (להלן: "המועצה") והכרם משקאות חריפים בע"מ (להלן: "הכרם"), התייצבו לדיון והביעו התנגדות למתן צו הקפאת הליכים זמני.

8. ב"כ המועצה ציין, כי חוב המבקשת למועצה עומד, לפי תדפיסיה, על סך של 79,938 ₪ ולא כפי שהוצהר על ידי המבקשת. עוד צוין, כי אף אם יושכר חלקו של הנכס בשכירות משנה, על פי הוראת 327 לפקודת העיריות [נוסח חדש], לא תוכל המועצה לחייב ו/או לגבות את תשלום דמי הארנונה משוכר המשנה במישרין, באופן שתוכל להבטיח את תשלום הארנונה.

ב"כ המועצה ציין, כי מדובר בפאב, שמעצם טבעו, מחזור חייו קצר, כאשר חלה ירידה עקבית בהכנסות העסק, דבר המאפיין עסקים מן הסוג הנ"ל, ולא נראה לעין, כי התחזית תשתנה מכוח תכנית ההבראה המוצעת, אשר ממקרא האמור בסעיפים 28.2 ו-28.3 עולה אף סתירה, שכן קשה להניח, שמאמצי השיווק העתידיים של המבקשת, על רקע תוכניתה להעלות מחירים, אכן יניבו את התוצאה המיוחלת הנטענת בתכנית ההבראה.

9. אף נציג הכרם הביע התנגדותו, בציינו, כי הכרם פרסה את חוב המבקשת מחודש אוגוסט 2014 וההמחאות שניתנו לה חזרו בציון א.כ.מ, כאשר אף התברר, שההמחאות שניתנו על ידי המבקשת ניתנו מחשבון מוגבל.

10. הנושים ציינו, כי בנסיבות המקרה, אין תועלת ממתן צו זמני וכי תמונת המצב לא עשויה להשתנות, כאשר התכנית העסקית המוצעת על ידי המבקשת לא יכולה לעבוד ועולה מתוכה, כי ייווצרו הפסדים ומצבם של הנושים אך יורע.

ב"כ המועצה אף הבהיר, כי המועצה תוכל להיפרע בגין חובות המבקשת ממכירת ציוד המבקשת, במסגרת הליכי הוצאה לפועל שהיא מנהלת כנגד המבקשת.

11. ב"כ הכנ"ר הביעה עמדתה, כי מאחר והעסק מייצר גירעון, ראוי שהמבקש יבדוק אפשרות להכניס שותף לעסק וכן ימציא בטוחה כספית לתקופה של 3 חודשים, על מנת שניתן יהיה להיעתר לבקשה למתן סעד זמני. על רקע העובדה, שנמסר מב"כ המבקשים, שאין למבקשים אפשרות לפעול כאמור, הביעה ב"כ הכנ"ר התנגדותה למתן הצו הזמני.

12. עוד בטרם עלה בידי ליתן החלטה בבקשה, הגישה המבקשת ביום 16/02/15 בקשה דחופה. בבקשה נטען, כי דברים שנאמרו מפי ב"כ המבקשים לא באו לידי ביטוי בפרוטוקול.

המבקשת טענה, כי בשל החשיבות והדחיפות שבמתן התרופות שהתבקשו, מתבקש בית משפט להתיר למבקשים להוסיף את הדברים שנשמטו מהפרוטוקול וכן לאפשר למבקשת להרחיב את טענותיה בעניין התנגדות המועצה.

לחילופין, עתרה המבקשת, כי על בית המשפט לקבוע, כי הצדדים יגישו סיכומים בכתב בטרם מתן החלטה.

13. מעיון בבקשה הדחופה עולה, כי לטענת המבקשים, נשמט מדברי ב"כ המבקשים בעמוד 3 לפרוטוקול, כי תגובת המועצה מצביעה על כך ש"המועצה אדישה למה שיקרה למבקשת".

לעניין אדישותה של המועצה הרחיבו המבקשים בבקשה, כי גישתה של המועצה הינה "מתיימרת", מהווה הכללה גסה, שאינה יורדת לפרטי המקרה ואינה מבוססת על חוות דעת מקצועית.

לעמדת המבקשים, המועצה אדישה לכך, שהנושים עתידים למצוא עצמם בפני שוקת שבורה, לאחר שהיא תעקל את רכוש המבקשת באמצעות גבייה מנהלית, באופן שתיפרע לפני כל יתר הנושים.

עוד נטען על ידי המבקשים, כי המועצה רואה לנגד עיניה רק את גביית חובה ולא רואה משמעות להחלפת "עסק חי" ב"עסק חי" אחר, כאילו המדובר בחפץ, ועמדתה עומדת בסתירה לעמדת 4 נושים שנתנו הסכמתם למתווה המוצע על ידי המבקשת, כמו גם נושים אחרים, אשר לא ראו להתנגד לבקשתה.

לעמדת המבקשת, האפשרות לקיים את העסק על פני גדיעתו של העסק עדיפה בהרבה מבחינת הנושים, כאשר המועצה אדישה לאינטרס תושבי המקום ליהנות מהפאב המוצלח ולגדיעת מפעל חייו של המבקש.

14. לאחר ששבתי ועיינתי בבקשה על נספחיה, בהודעת המבקשת מיום 12/02/15 ונספחיה, בבקשה הדחופה מיום 16/02/15 ובטיעוני הצדדים ולאחר ששקלתי את עמדת הנושים שהופיעו לדיון ואלה שהביעו הסכמתם בכתב וכן את עמדת ב"כ הכנ"ר, סבורני, כי לא ניתן להיעתר לבקשה למתן צו הקפאת הליכים זמני במתכונתה. על כן, אף לא ראיתי לבקש את תגובת הצדדים לבקשת המבקשים מיום 16/02/15, במסגרתה ראו המבקשים לנכון להרחיב את טיעוניהם בעיקר ביחס להתנגדותה של המועצה.

15. אמנם, ארבעה נושים, שסך נשייתם עומד על כ-28,051 ₪, נתנו הסכמתם לבקשה, ואולם, לא ניתן להתעלם מהתנגדותם של שני הנושים, שהתייצבו לדיון ואשר סך נשייתם עומד על כ-90,000 ₪, ומעמדת הכנ"ר.

16. מעיון בנספחי הבקשה עולה, כי העסק הינו גרעוני, חלה ירידה עקבית בהכנסות העסק, כעולה מטבלה 4 לבקשה, במהלך התקופה ובשנת 2014 בפרט, כאשר תכנית ההבראה, המוצעת בטבלה 5 והמושתתת על השכרת משנה של חלק מהנכס, הינה גרעונית אף היא עוד טרם פירעון תשלומי ההלוואה לבנק הפועלים בע"מ והחזר חובות לנושים. ככלל, התכנית המוצעת, באשר להגדלת היקף ההכנסות של המבקשת, בין אם על דרך של פעילות שיווק או בדרך של העלאת המחירים, אינה כלל מגובשת ואינה מבוססת על חוות דעת כלכלית או חשבונאית.

מכאן, שעולה חשש של ממש, כי המשך הפעלת החברה יביא להגדלת חובות החברה לנושים ולא יסייע להבראתה.

17. עוד יצוין, כי הבקשה אף אינה מפרטת מתווה להסדר הנושים המוצע והיקף תרומת הבעלים שתוצע בגדרו של מתווה הסדר זה, כאשר בפועל, מציינים המבקשים, כי אין באפשרות המבקש להציע תשלום כלשהו במסגרת ההליך ואף לא ניתן לשקול צירופו של משקיע, אשר יזרים כספים לקופת החברה.

18. זאת ועוד, הגם שהבקשה מושתתת בעיקרה על השכרת משנה של חלק מהמושכר, לא הוצגו על ידי החברה ראיות בדבר רצינות האפשרות להשכרת המושכר בשכירות משנה.

המבקשת לא הציגה נתונים קונקרטיים, בדבר זהות שוכר המשנה, מועד חתימת ההסכם, מועד תחילת השכירות ומהות העסק האמור להיות מוקם בשטח המושכר, כמו גם ההשלכות של הקמת העסק החדש והשפעותיו על הכנסותיה של המבקשת בטווח הקצר והארוך, על רקע עבודות התאמת המושכר לצרכי שוכר המשנה וכיוצ"ב, שאמורות להתבצע במושכר, ככל שחלקו יושכר אכן בשכירות משנה.

זאת ועוד, משלא עלה בידי החברה להצביע על איתנות כלכלית וקיים ספק ממשי, אם יעלה בידי המבקשים לייצב את המבקשת, קיים ספק אם ראוי להכשיר מהלך, בו תתקשר החברה בהסכם להשכרת משנה של המושכר לפרק זמן לא מבוטל, שעה שהמבקשת אף לא הצביעה על נכונות המשכיר להתקשר בהסכם שכירות ישיר עם שוכר המשנה, אשר עשוי על כן למצוא עצמו עומד בפני שוקת שבורה, ככל שהניסיון לייצובה הכלכלי של המבקשת לא יעלה יפה.

19. בנוסף, לא ניתן גם להתעלם מחסרים מסוימים שנתגלו בבקשה. שעה שהמבקשים ציינו, כי חובותיהם למועצה עומדים במשותף על כ-41,000 ₪, התברר מדברי ב"כ המועצה, כי חובה של המבקשת על פי פנקסי המועצה עומד על סך של 79,938 ₪, ובמהלך הדיון שהתקיים ביום 15/02/15 אישר ב"כ המבקשת, שחוב המבקשת למועצה עומד, על דרך ההערכה, על סך של 72,000 ₪.

20. זאת ועוד, הגם שנטען בבקשה, כי הגירעון השנתי מפעילות המבקשת לשנת 2014 עמד על 101,397 ₪, כמפורט בסעיף 27 לבקשה, עולה מטיוטת דו"ח רווח והפסד שהוגשה על ידי המבקשת, כי סך הפסדיה נכון לשנת 2014 עמד על 155,965 ₪. אף לפער זה לא ניתן הסבר על ידי המבקשת בטיעוניה.

21. עוד ובנוסף יצוין, כי המבקשת נדרשה להמציא דו"חות כספיים, ואולם, בפועל, הומצאו טיוטות דו"חות בלתי מאושרים, שנערכו על ידי מנהלת החשבונות של החברה, הגב' ענת אלטמן.

22. לנוכח כל האמור, משתהליך ההבראה המפורט, אשר המבקשת החלה בו, לדבריה, עוד בשנת 2014, אינו טומן בחובו סיכוי ריאלי כי מצבם של הנושים בגדרו ייטב, משטבלה 4 לבקשה מצביעה על ירידה עקבית בהכנסות המבקשת בשנת 2014 ומשאף קיים סיכון של ממש, שחובות החברה יתפחו ולו בטווח קצר ומשתכנית ההבראה של החברה במתכונתה, בהיעדר השקעה ממקור חיצוני, אינה מצביעה על אפשרות ריאלית לייצוב פעילותה של החברה, סבורני, כי חרף העובדה, שאפשרות של הבראת חברה על פני דחיקתה להליכי פירוק עדיפה, לא ניתן להיעתר למתן הסעד המבוקש, ובכלל זה מתן צו הקפאת הליכים זמני.

23. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ה, 18 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.