1. בפני בקשה לפי סעיף 57 ב' לפקודת התעבורה לביטולה של הודעת איסור שימוש מנהלי ברכב מספר 8289101 (להלן: "הרכב") מיום 23.01.2015 אשר היה נהוג בידי דוד מרדכי (להלן: "הנהג") אשר נמצא כשהוא נוהג בשכרות.

יצויין כי כמות האלכוהול אשר נמצאה בגופו של הנהג, כפי שעולה מחומר הראיות שהונח בפני, היא 395 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

הרכב אוחסן במגרש ביום 25.01.2015.

2. המבקש תיאר את הקשר בינו לבין הנהג כקשר של הורה לבנו מזה כ-7 שנים אף שאין קשר משפחתי כהגדרתו.

המבקש טוען באמצעות בא כוחו כי הרכב הינו רכב עבודה המשמש את צורכי העסק – דבש מכמנים – לצורך אספקת סחורה ומשימות נוספות שכן העסק ממוקם בישוב מצפה מכמנים ואין בו שירותים או חנויות והתלות ברכב היא גדולה.

3. עוד טען המבקש כי הוא הקפיד להורות לנהג, גם מתוקף היותו עובד בעסקו של המבקש, כי אסור לו לנהוג ברכב כאשר הוא יוצא לבילוי הכולל שתיה וכי אסור לו לנהוג בשכרות.

כן טוען המבקש כי הבהיר לנהג כי אם שתה משקה משכר עליו להשאיר את הרכב במקום בו הוא נמצא ולא לנהוג בו.

לצורך הליך זה בלבד הסכים המבקש להודות בקיומן של ראיות לכאורה.

4. ב"כ המשיבה טענה כי נהיגה בזמן שכרות ובכמות של 395 מיקרוגרם מעידה על מסוכנות הנהג ולפיכך לא נפל פגם בהחלטת הקצין. טענה כי מאחר והמבקש ידע כי הנהג משתמש ברכב באופן סדיר הרי שלא מנע ממנו שימוש ברכב והנהג נהג ברכב כמנהג בעלים והתנגדה לביטול או קיצור הפסילה המנהלית.

5. לאחר שעיינתי בחומר הראיות שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהנהג נהג ברכב בשיכרות והכוונה בין היתר לתוצאות בדיקת הנשיפה, דוח הפעולה בדבר אכיפת איסור נהיגה בשכרות ויתר המסמכים וכן דבריו של הנהג כפי שנרשמו בדוח הפעולה, על פיהם שתה כוס וודקה בטרם נהג.

6. לא מצאתי פגם בשימוע שנערך לנהג שכן טענות הנהג נשמעו ונרשמו והחלטתו של הקצין התקבלה במסגרת החוק.

7. אין מחלוקת כי הנהג נהג ברכב בהסכמת המבקש. הזיקה בין המבקש לבין הנהג היא זיקה קרובה ביותר וכפי שהמבקש הגדיר אותה הרי שהנהג הוא כמו בנו, אף שלא אומץ על ידו, והנהג יכול לנהוג ברכב על פי צרכיו כמו שאר ילדיו של המבקש. טענתו כי הזהיר את הנהג לבל ינהג בשכרות היא טענה כללית.

8. איסור שימוש מנהלי ברכב הוא הכלי שבידי המדינה, במקרה זה, לצורך אכיפת איסור נהיגה בשכרות והמחוקק אף נתן דעתו למצב בו מבצע העבירה, שבגינה ניתן איסור שימוש מנהלי ברכב, אינו הבעלים של הרכב ובכל זאת נקבע הסדר זה על כל המשתמע מכך.

9. באשר לפגיעה במבקש בכל הנוגע לעבודתו ולשימוש שהוא עושה ברכב הרי שאין ספק כי החלטתו של הקצין גרמה וגורמת למבקש אי נוחות בשל מקום מגוריו המרוחק וייתכן אף לפגיעה בעבודתו בשל צורכי עבודתו וסוג הרכב אלא שבשים לב לחומרת העבירה זו פגיעה ראויה לטעמי.

10. יחד עם זאת, בבואו להחליט בבקשה מעין זו על בית המשפט לשקול בין היתר את מכלול השיקולים או לנסות לאזן את הפגיעה האפשרית לכל אחד מהצדדים בכל הנוגע לתקופת איסור השימוש המנהלי ברכב.

11. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות הנוגע לעבירה הנטענת אותה ביצע הנהג החלטתי לקבל את הבקשה באופן חלקי, וזאת לפנים משורת הדין, והחלטתי על קיצורה של תקופת איסור השימוש בעשרה ימים.

קיצור התקופה כאן יש בה מן המידתיות בשים לב למכלול השיקולים שבתיק זה.

12. מכל האמור לעיל הנני מורה על קיצור תקופת איסור השימוש ברכב כאמור לעיל כך שהרכב יוחזר למבקש ביום 15.02.2015 בשעה 08:30.

13. מודעת זכות ערעור כחוק.

14. המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.