17 מאי 2015

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 11/12/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערערת נותרה נכות בשיעור 0% מיום 1/5/14 ("ההחלטה").

החלטת הוועדה

2. המערערת, רופאה במקצועה, נפגעה ביום 11/7/13 בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. הפגימות שהוכרו הינן צוואר, ראש ושרירים.

3. הוועדה התכנסה ביום 11/12/14 לדון בערר המערערת, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחית בנוירולוגיה ומומחה ברפואת אף אוזן גרון. הוועדה הקשיבה לתלונות המערערת ולטיעוני בא כוחה שהתלווה אליה. לאחר שסקרה ממצאי בדיקות EMG מיום 27/11/13 ו- MRI עמוד שדרה צווארי מיום 23/1/14, הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית. בסעיף 7 לפרוטוקול פורטו ממצאי הבדיקה האורטופדית והנוירולוגית כדלקמן:

"עצבי גולגולת תקינים, תנועות צוואר חופשיות לחלוטין לכל הכיוונים. גפיים עליונות: רפלקסים ערים ללא פתולוגים. ללא דלדול שרירים. כוח גס שמור ותקין, הן פרוקסימלית והן דיסטלית. תחושה שטחית. מוסרת על תחושת נמלול בצד הכפי של כף יד ימין בשלוש אצבעות אחרונות וחצי אמה מימין. בצד הגבי של כף יד ימין ובצד הגבי של היד הימנית אין חסר תחושתי. תחושה תקינה ביד ובאמה שמאלית. פיזור תחושתי לקוי של כף ימין ואמה ימנית אינו אנטומי. כמו כן, סימוכין של EMG שאין פגיעה עצבית ולא פגיעה רדיקולארית בצוואר וביד ימין.

עמוד שדרה צווארי: היישור 40 מעלות. כיפוף לפנים מגיע[ה] עם סנטר לחזה. סיבוב הראש לימין 80 מעלות. לשמאל 70 מעלות. אין עיוות בשריר העורף. תנועות הכתפיים: באופן אקטיבי עד 170 מעלות לאבדוקציה ופלקציה. עמוד שדרה מותני: מבחן הרמת רגל ישרה 90 מעלות עם לסג שלילי דו צדדי. כוח שרירם תחושה והחזרים גידיים זהים ותקינים בשתי הרגליים. יושבת זקוף על המיטה עם רגליים ישרות וטוענת לכאב בניקוש במעבר גב מותני".

לאור ממצאי הבדיקה ובדיקות הדימות, נדחה הערר והוועדה קבעה שאין למערערת נכות המתבטאת באחוזים.

טענות הצדדים

4. טענת הערעור העיקרית היא שחרף ממצאי הוועדה עצמה, המעידים על הגבלה מסוימת בתנועות כתף ימין והצוואר, לא יישמה הוועדה את פריט הליקוי התואם את מצבה של המערערת, ולא הסבירה את החלטתה באופן שיהיה ברור גם למי שאינו רופא.

5. לטענת המשיב, לא נפל בהחלטת הוועדה פגם משפטי משהתייחסה הוועדה במנומק לתלונות המערערת ולבדיקות ההדמיה המצויות בתיק. נטען כי הבדיקה הקלינית נמצאה תקינה והוועדה הבהירה את מסקנתה כנדרש.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

6. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות, ולא מצאתי טעם משפטי המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה.

7. אקדים ואומר, כי בכל הנוגע לקביעותיה המקצועיות של הוועדה הרפואית לעררים, כלל ידוע הוא כי בית הדין לעבודה אינו נוטה להתערב בהן, כל עוד לא נפל בהליך פגם של ממש. ההכרעה בשאלה כיצד תקבע הוועדה את ממצאיה – על אלו בדיקות תסמוך וכיצד תשקלל את כלל הממצאים – היא עניין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הוועדה, ובית הדין לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה המקצועי.

8. עיון בהחלטת הוועדה, מעלה שהוועדה התייחסה לתלונות המערערת בדבר כאב בגב מותני ותחושת נימול בכף יד ימין. הוועדה קבעה באופן ברור ונהיר כי תנועות הצוואר חופשיות לחלוטין בכל הכיוונים. מסקנתה של הוועדה מבוססת על בדיקה קלינית מפורטת, לרבות תיאור טווחי התנועה בצוואר ביישור, בכיפוף לפנים ובסיבוב לצדדים; מבחן לסג ובמחן הרמת רגל ישרה. מכאן, שנשללו תלונות המערערת ל"כאבים והגבלה בתנועות הצוואר". לאור האמור גם אין מקום לטענת המערערת שממצאי הוועדה מצביעים על הגבלה מסוימת בתנועות עמוד שדרה צווארי. טענה זו, לא זו בלבד שהיא מכוונת כנגד קביעות רפואיות מובהקות, אלא שהיא מנוגדת לממצאים הקלינים שמצאה הוועדה בבדיקתה, ולכן היא נדחית.

9. המערערת אובחנה כסובלת ממצב לאחר חבלה בצוואר. הוועדה קבעה, כאמור, שלא קיימת הגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי ומותני. גם מבחינה נוירולוגית קבעה הוועדה שאין הפרעה בתחושה, ובדיקת EMG תומכת במסקנה בהעדר עדות לפגיעה עצבית בצוואר וביד ימין. מכאן, שגם תלונת המערערת לכאבים בצוואר, בכתף ימין ובמותנים, הינה תלונה סובייקטיבית אשר אינה מקנה נכות, בהעדר חסר נוירולוגי או הגבלה בתנועות.

10. לאור כל האמור, הערעור נדחה בזאת.

11. אין צו להוצאות.

12. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ה, (17 מאי 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.