30 ספטמבר 2015

1. התובע הגיש תביעה לתשלום דמי תאונה בשל חבלה בידו השמאלית שארעה ביום 28.10.14. בשל חבלה זו, נזקק התובע לניתוח לתיקון הגיד. תביעתו לדמי תאונה כאמור נדחתה על ידי הנתבע (מכתב מיום 12.1.15) בשל כך שלא היה מרותק לביתו ולא אושפז בבית חולים .

2. התובע עבד בבנק יהב עד 1.4.2014. ממועד זה קיבל התובע דמי אבטלה עד לחודש 11/2014 (כולל). התובע טוען כי בשל הפגיעה לא יכול לחפש עבודה חדשה, שכן עד לתאריך 5.3.15 שהה בביתו בשל מצבו הרפואי.

התובע הציג לפנינו את גיליונות השחרור מבית החולים בהם הומלצה על מנוחה ועל חופשת מחלה.

3. הנתבע טען כי לתובע לא נגרם אובדן כושר התפקוד משכך אינו זכאי לדמי תאונה. זאת ועוד, מאחר שהתובע קיבל דמי אבטלה בתקופת הפגיעה, אין הוא זכאי לכפל גמלאות - הן דמי תאונה והן דמי אבטלה.

4. מאחר שבתיק זה לא היו מחלוקות עובדתיות, הועבר התיק למותב לאחר הדיון המוקדם למתן פסק דין.

5. סעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובע כי-

"תאונה" - אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד;

"אבדן כושר התפקוד" - לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם.

אובדן כושר התפקוד מוגדר בתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ"א-1981 בזו הלשון:

"(2) לגבי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי - שהוא מאושפז בבית חולים או מרותק לביתו;"

כאמור לעיל סיים התובע את עבודתו בבנק יהב בראשית חודש 4/2014, משמע שבעת שארעה התאונה לא היה התובע עובד או עצמאי. מכאן שחלות עליו ההוראות המפורטות לעיל, והמזכות בדמי תאונה רק מבוטח שנגרם לו אובדן כושר התפקוד כך שרותק לביתו או אושפז בבית החולים. ודוק, התקנות דורשות ריתוק לבית, כך שאדם המסוגל לצאת מביתו, גם אם המדובר ביציאה הקשה עליו אינו בגדר מרותק לביתו (בל (אזורי חיפה) 16919-02-14 מורי מורן נוימן נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 10.3.15).

6. לתובע נדרשה תקופת החלמה לאחר הניתוח, אולם המסמכים שהוצגו לפנינו אינם מצביעים על אשפוז או על העדר אפשרות של התובע לצאת מביתו. יש לזכור כי התובע נפגע באצבעות ידו השמאלית. מן המסכים שהוצגו עולה כי התובע הגיע לקופת חולים על מנת לקבל אישורי מחלה. מכאן, שיצא מביתו, גם אם מיעט לעשות כן (ראו בב"ל 16919-02-14 הנ"ל). נדגיש, כי התובע התבקש להציג מסמכים המוכיחים כי היה מאושפז או מרותק לביתו אך לא עשה כן עד לעת הזאת (החלטה מיום 9.7.15).

7. זאת ועוד, סעיף 320(ג)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, קובע כי לא יינתנו לאדם קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד. גם על פי הוראות סעיף 155 מי שזכאי לתשלום על פי כל חיקוק אינו זכאי לדמי תאונה. התובע כאמור קיבל דמי אבטלה מיום 1.4.14 ועד 28.11.14. מכאן, שאף מטעם זה הוא אינו זכאי לדמי תאונה.

נוכח האמור, נדחית התביעה.

אין צו להוצאות.

ערעור על פסק-דין זה, ניתן להגיש תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים, לבית-הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, י"ז תשרי תשע"ו, (30 ספטמבר 2015), בהעדר הצדדים.

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".