הזוכה הגישה לביצוע כנגד החייב תביעה על סכום קצוב ע"ס 40,608 ₪ על בסיס דף חשבון שצורף לכתב התביעה (נספח א').

דף חשבון זה מכונה בהמשך לכתב התביעה "העתק נכון מפנקסי התובעת" הערוך כתדפיס ממוכן המפרט את יתרת החוב של הנתבע, כולל הפרשי הצמדה וריבית.

לכתב התביעה צורף כנספח ב', מכתב התראה בדבר הכוונה להגיש את התביעה.

על נספח א' הנ"ל הנושא תאריך 05/07/2014 נקוב מענו של החייב בכפר הים 5402, חדרה.

כך גם על גבי ההתראה הנושאת תאריך 4/5/2014.

החלטתו של רשם ההוצאה לפועל מיום 4/2/2015 קבעה, כי להתנגדות שהוגשה, צורפה בקשה להארכת מועד. עפ"י אותה החלטה, "המועד האחרון להגשת התנגדות, עפ"י נתוני התיק, חלף".

"עפ"י הנתונים המעודכנים במערכת המחשוב נמסרה האזהרה ביום 15.12.2014".

בקשת המבקש להארכת מועד מציינת על גבי תצהיר, כי לא קיבל כלל את ההתראה בדבר כוונה להגיש את התביעה לביצוע או כל פנייה אחרת מן התובעת וכן, כי אינו מתגורר בדירה הנזכרת כמענו בכפר הים, מאז ינואר 2011.

ביחס לנכס הנמצא ברח' בלינסון 4 מציין המבקש בתצהירו, כי התגורר שם לפני 10 שנים ומעולם לא קיבל פנייה בענין כל חוב כלשהו.

ההתנגדות מציינת שחוב הארנונה מתייחס לשנים 2008 , 2012, בכפר הים, אולם הוא לא גר שם מאז תחילת 2011 ולמיטב ידיעתו לא הותיר כל חוב ארנונה בגין הנכס בכפר הים.

בולט בהעדרו מכתבי המבקש מען כלשהו בו הוא כן מתגורר.

בתצהיר עולה גם, כי יום לפני עשיית התצהיר (התצהיר נעשה ביום 3/2/2015) שב המבקש מחו"ל, אולם לא כתוב בשום מקום מתי יצא את הארץ.

ביום 27/4/2015 עמד המבקש לחקירה נגדית על תצהירו.

לשאלת ביהמ"ש נקב, לראשונה, במען העדכני שלו ביום הדיון, רח' יצחק רבין 37/4 חדרה וציין, כי גם ביום 28/9/2015 גר שם (בית הוריו).

עוד העיד, שרח' יצחק רבין ורח' ביאליק מצטלבים ולפיכך הבית בשני רחובות אלו.

המבקש העיד, כי זה גם מענו הרשום במשרד הפנים, היינו, ברח' ביאליק 37/4 חדרה.

העד אישר, כי בכפר הים התגורר עד סוף מאי 2011.

כשנשאל, מדוע לא שולמה ארנונה בגין הנכס הנ"ל ענה, כי זו כן שולמה, שעה שהתגורר עם בת זוג בשם מישל לין מור, המתגוררת כיום באנגליה.

לדבריה, העיד המבקש, הארנונה שולמה בהוראת קבע מבנק דיסקונט וחברתו מנסה לאתר את הסימוכין אותה יביא בשלב ההוכחות.

בשנת 2012 דיבר המבקש עם בעל הדירה החדש והאחרון אמר, כי יביא סימוכין שהוא מחויב על הארנונה בתקופה המיוחסת לחייב.

העד במענה לשאלה, אמר, כי אין בידו קבלה כלשהי, כי שולמה ארנונה באמצעות אותה בחורה וכן, כי כאשר עזב את הדירה בכפר הים היא נמכרה לבחור בשם אבי כהן באוגוסט 2011.

מכל מקום, לא דיווח לעירייה וגם לא על מענו החדש, כיון שמתגורר בדירת הוריו.

העד אמר, כי יכול להיות שבפברואר 2012 עוקלו חשבון הבנק וכספי ביטוח שלו, אולם הוא אינו זוכר.

אותם שנים היה חייב מאות אלפי שקלים להרבה אנשים, אך לפני 5 חודשים הלך להוצאה לפועל וסילק את כל חובותו.

במענה לשאלת ביהמ"ש ענה, כי בתיק זה לא סילק את חובותיו כיון שלא ידע עליו.

שליח הזוכה, מר מנשה כהן, נשאל ע"י המבקש: "אתה שמת לי בדלת של הבית איפה"? והשליח השיב, בביאליק 37/4 חדרה. יש לך טעות פטלית, רח' ביאליק ויצחק רבין זה שתי רחובות נפרדים".

סיכומי המבקש הוגשו ביום 4/6/2015.

המבקש מציין, כי בין 1/3/2008 לבין 1/3/2011 התגורר עם בת זוגתו בכפר הים 5402, הוא שילם את דמי השכירות לבעל הדירה והיא נשאה בשאר העלויות בהן גם ארנונה.

לאחר שנפרדו בני הזוג נמכרה הדירה לבחור בשם אבי ברגר.

בת הזוג לשעבר (מישל) ציינה באוזני המבקש, כי תשלומי הארנונה שולמו על ידה בהוראת קבע מחשבונה בבנק דיסקונט.

המבקש ציין, כי מעולם לא קיבל התראה או דרישת תשלום מן התובעת, או עיקול מן התובעת.

כאשר ביקש למשוך כספי פנסיה בחברת כלל, נודע לו כי יש עיקול שם, שמקורו בעיריית חדרה, בתיק ההוצל"פ שבכותרת.

מבדיקה בהוצאה לפועל עלה, כי המסירה יושמה בהדבקה לאחר שלושה ביקורים בכפר הים ולא נאמר לו דבר וחצי דבר על הדבקה במקום אחר, כפי שהעיד שליח התובעת, מר כהן.

בסיכומיו צירף המבקש, תצהיר מוסר שעניינו בהמצאת אזהרה לחייב מיום 30/9/2014 אשר בוצעה בהדבקה במען בביקור שלישי ברח' ביאליק 37/4 חדרה.

עם זאת, אישור המסירה נוקב במען אחר (בכפר הים 5402) ונושא הוא את שמו של השליח, את אותם התאריכים של הביקור במען (יום אחר יום בימים 28,29,30/9/2014.

סיכומי הזוכה מציינים, כי ביום 30/9/2014 בוצעה מסירה אישית של כתב התביעה למבקש באמצעות הדבקה במען ברח' ביאליק 37/4, לאחר שלושה ביקורים.

הבקשה להארכת מועד הוגשה 7 חודשים לאחר ביצוע המסירה, אולם בבקשה ובתצהיר אין כל טענת הגנה מפני התביעה והטענה האחת והיחידה שבו, היא, כי חברתו היא ששילמה את חוב הארונה. טענה זו אינה נסמכת בטענה כלשהי.

עוד המוסר, מר מנשה כהן, תומכת בעובדות המסירה הנ"ל, היינו, הדבקה על דלת ביתו של המבקש בביקור השלישי, שם גם מענו הרשום, כפי שהעיד.

לשיטת ההתובעת, חייב המבקש בחוב הארנוה כיון שלא הודיעה בכתב על חדילת חזקה בנכס כפי שמתחייב מסעיף 325 לפקודת העיריות ולכן חייב הוא בתשלום הארנונה לתקופה שבין 1/1/2008 ועד 31/12/2012, כמפורט בכתב התביעה.

רק ביום 13/6/2016 הוגשה תגובת החייב לסיכומי הזוכה ואין בה אלא חזרה על שכבר טען לצד מספר תהיות שלא לי להשיב עליהן.

הסיבה לעיתוי הגשת התשובה כה מאוחר נעוצה ככל הנראה באי עדכון תיק זה ומכאן שסיכומי הזוכה נשלחו אל כפר הים, שעה ששני הצדדים כבר הסכימו, כי המבקש אינו גר שם, מאז 2011.

רק בהמשך החלטתי מיום 22/5/2016 עודכן מען החייב בתיק זה ונכון להיום הוא, יצחק רבין 37/4 חדרה.

בחנתי את מכלול הכתבים.

המבקש בראשית חקירתו העיד, כי מענו הרשום ומענו בפועל, הוא במען הוריו, ברח' יצחק רבין 37/4 חדרה.

המוסר מטעם הזוכה העיד, כי ביצע הדבקה ברח' ביאליק 37/4.

אכן, שני הרחובות מצטלבים, אולם בית מס' 37/4 אינו נמצא ברח' ביאליק, אלא רק ברח' יצחק רבין, כעולה מבדיקה שערכתי בישומון מפות שכיח.

בנוסף, אישור המסירה של האזהרה לחייב נוקב במען הנמצא בכפר הים ואין מחלוקת, כי במועד השייך לא גר שם המבקש.

הנה, כי כן הדבקה ברח' ביאליק 37/4 איננה הדבקה ברח' יצחק רבין 37/4.

סביר יותר לקבוע, כי המבקש לא הוזהר לא לפני הגשת התביעה ולא לאחריה, שכן מכתב ההתראה עפ"י המסמכים שבתיק, נשלח למען בו לא התגורר אותה עת.

אשר על כן, בעניין הארכת המועד, מתקבלת הבקשה.

מעתה ואילך לכל דבר ועניין, תהא מסירת האזהרה לחייב, בתיק זה, בהמצאה מלאה, ביום הגשת ההתנגדות, היינו, יום 3/2/2015, וכך גם יעודכן ברישומי תיק ההוצל"פ לבקשת החייב, אם יגישה בתיק ההוצל"פ.

כל חיוב שנוסף לתיק זה על בסיס מועד מסירה אחר, יוקטן בשיעור בו הוסף ע"י לשכת ההוצל"פ.

עיון בדו"ח מצב החשבון (נספח א' של כתב התביעה) מלמד, כי חלק מן הסכום הנתבע מזוהה עם הנכס ברח' בילינסון 4 והשנה המקורית בה נוצר החוב, 2006.

מכל מקום, מעת שהתובעת יודעת על מען אחר של המבקש (בכפר הים 5402) למן שנת 2008, איננה יכולה להיאחז בטענה, כי היה עליו להודיע לה על שינוי מענו מבילינסון 4 לכפר הים.

לפיכך, ביחס לחלק של החוב המתייחס לרח' בילינסון 4 חדרה, נתונה הרשות להתגונן בלא תנאי.

ביחס לכל החובות שלמן 2008 ואילך (מרבית החובות המיוחסים לחייב) נתונה הרשות להתגונן, בכפוף להפקדת עירבון בסך 10,000 ₪ בתיק ההוצל"פ, בתוך 30 יום מיום המצאת החלטה זו, לחייב.

התנאי בבסיס הרשות להתגונן, כאמור לעיל, מקורו בהיות הגנת המבקש קלושה ביותר ומתבססת על עובדות שהוא מייחס לבת זוגתו הנמצאת באנגליה ואשר לדבריו פועלת לבקשתו להמציא סימוכין לתשלום חובות הארנונה ביחס לנכס בכפר הים.

לפי שעה, לא לי לקבוע, כי לא יעלה בידי החייב להוכיח טענה זו, כפי שהוא עצמו מציג בהתנגדות שלו.

החייב ימציא סימוכין להפקדת העירבון בדמות קבלה מגזברות ההוצל"פ ותינתן החלטה נוספת בדבר המשך ההתדיינות.

לא יפעל החייב כאמור לעיל, תראה ההתנגדות, כולה כנדחית, למעט ביחס לחוב המיוחס לו בגין הנכס ברח' בלינסון 4, בחדרה, עפ"י נספח א' של כתב התביעה.

ימי הפגרה יימנו במניין הימים, לעניין ההפקדה האמורה לעיל.

לת.פ בלא נוכחות הצדדים, ליום 25/7/2016.

ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ו, 14 יוני 2016, בהעדר הצדדים.