23 יוני 2016

לפני:

כב' הרשם עמיצור איתם

החלטה

1. לפני בקשה לתיקון כתב תביעה. אסקור תחילה את האירועים בתיק ואת טענות הצדדים:
2. התביעה המקורית הוגשה ביום 9.2.15. כתב הגנה הוגש ביום 16.4.15 ולאחר שהתקיימו בתיק שני דיונים מוקדמים בהם התבררו טענות הצדדים נקבע התיק להגשת תצהירים ולהוכחות. תצהירי הצדדים וכן רשימת מוסמכות ופלוגתאות שנדרשו להגיש- טרם הוגשו.
3. התביעה המקורית היא לתשלום שכר ותנאים סוציאליים שונים. ביום 29.5.16 הוגשה בקשת התובע לתיקון כתב התביעה. ביום 6.6.16 הוגש עותק מכתב התביעה המתוקן לאחר שהוריתי על כך. ככלל- מבוקש תיקון התביעה בדרך של הוספת בעל המניות והמנהל בנתבעת כנתבע נוסף וכן מבוקש להוסיף סעד הנוגע לפיצוי בגין אי עריכת חוזה עבודה בכתב עם התובע. כן מבוקש לצמצם מעט את סכומן של עילות מסוימות.
4. לטענת התובע, בבקשה הנתמכת בתצהיר חתום של בא כוחו, הרי שנודע לבא כוחו, במסגרת דיון בתביעה אחרת נגד אותה נתבעת, כי הנתבעת הפסיקה את פעילותה. מצב דברים זה מצדיק לטענתו להתיר לו לתקן את כתב התביעה שלו על מנת ש"הליך התביעה לא יהיה לריק"
5. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, הגשת הבקשה נועדה אך להפעיל לחץ תוך שימוש לרעה בהליכי משפט. לדבריה, המועד בו הוגשה הבקשה, לאחר קיום שתי ישיבות קדם משפט מצדיק את דחייתה. הנתבעת מאריכה בטיעון משפטי לגופה של טענה ולשיטתה ממילא יורה בית הדין על הרמת מסך רק במקרים נדירים אשר אינם מתקיימים בענייננו. עוד הוכחש כי נאמר במסגרת כלשהי שהחברה הפסיקה את פעילותה ומכל מקום נטען כי אין בכך כדי להצביע על היעדר יכולת פירעון.
6. אשר לעילה של אי מסירת הודעה לעובד נטען כי התובע לא הצביע על כל סיבה מדוע לא כלל אותה בתביעה המקורית וחזקה כי ויתר עליה.
7. טרם החלטה בבקשה, הצעתי לצדדים לקבוע מנגנון מוסכם להבטחת תשלום של סכומים שייפסקו או להנחת דעתו של התובע באשר ליכולת הפירעון של החברה, תחת לבקש הוספת נתבע- אולם ההצעה נדחתה.
8. לאחר בחינה של הדברים, החלטתי להתיר את תיקון התביעה ואלו טעמי:
9. תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 - קובעת כי בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו.
10.  בהתאם לגישה הכללית בפסיקה המקלה, על תיקון כתבי הטענות, הרי שהמגמה בבית הדין לעבודה מקלה עוד יותר נוכח לשונה האמור של התקנה. לכך מצטרפים סדרי הדין הגמישים המקובלים בבית הדין לעבודה המבכרים, ככלל, בירור מהותי על פני פרוצדורה. (ראה- דב"ע נו/217-3 שפירו יעקב –מדינת ישראל, נציבות מס הכנסה, ניתן ביום 23.5.96 )
11. בית הדין ידחה בקשה לתיקון כתב תביעה רק במקרים חריגים, בהם אין בתיקונים המבוקשים כדי לסייע בבירור ופתרון המחלוקת, או במקרים של חוסר תום לב או איחור ניכר בהגשת הבקשה, ביחס לשלב בו מצוי ההליך (רע"א 2345/98 סלים דנגור - חנוך ליבנה פ"ד נב(3), 427, 431-432 (1998) ; ע"ע 405/05 אלבה סוריאנו - כלפון (ניתן ביום 23.7.06)
12. נוכח ההלכות בעניין ובהתחשב בכך שטרם נשמעו ראיות בתיק- לא מצאתי במקרה זה הצדקה לדחיית הבקשה תוך סטייה מהמגמה הכללית בפסיקה. התיקונים המבוקשים אינם מתבקשים בחוסר תום לב קיצוני ויש בהם כדי לתרום לבירור המחלוקת. לא מצאתי בנימוקי הנתבעת טעמים שיצדיקו החלטה שונה- יודגש כי החלטה זו עוסקת רק בשאלת תיקון התביעה ואילו מרבית הטענות שבפי הנתבעת נוגעות לתביעה לגופה- לאחר שתתוקן – ושם מקומן להתברר.
13. לצורך התרת תיקון התביעה, די לי כי כתב התביעה המתוקן מעלה טענות עובדה אשר יש בהם כדי לבסס עילה לכאורה ומובן כי אינני צריך להכריע בשלב זה בנכונות הטענות לגופן. בשוליו של עניין זה אציין כי הוספת נתבע רק כדי שיהיה גורם אשר ניתן להיפרע ממנו, אינה מהווה לכאורה, עילה לתיקון התביעה כשלעצמה. עם זאת בענייננו די בטענה שהועלתה בכתב התביעה המתוקן כי הנתבע עשה שימוש לרעה באישיות המשפטית של החברה על מנת להונות ולקפח את התובע- כדי להצדיק את תיקון התביעה.
14. יש לזכור עם זאת, כי השלב המקדמי בהליך ארך זמן רב מאוד וכי הבקשה הוגשה זמן קצר לפני הגשת הראיות בתיק. בהקשר זה אינני מקבל את טענות התובע כי תיקון התביעה בשלב זה הוא כורח המציאות. גם אם נקבל את הטענה (המוכחשת על ידי הנתבעת) כי נאמר במהלך דיון בתביעה אחרת שהחברה הפסיקה את פעילותה- הרי שניתן וצריך היה לבדוק את מצבה המשפטי של החברה בטרם הגשת התביעה. כך הדבר גם בנוגע לטענות אחרות הנוגעות לפעולות לכאורה שביצע בעל המניות בחברה ומשמעותן המשפטית.
15. הדברים אמורים מקל וחומר כשמדובר בעילה של מתן הודעה בכתב לעובד - אשר אף לא נטען לגביה שלא ניתן היה לכלול אותה בתביעה המקורית.
16. מצב דברים זה מצדיק את חיוב התובע בהוצאות בגין תיקונו של כתב התביעה ולאחר שיקול, מצאתי לנכון לחייבו בסך 1200 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים – בלי קשר לתוצאות ההליך.
17. אני מתיר אפוא את תיקונו של כתב התביעה תוך שאני מורה כי עותק כתב התביעה שהוגש לתיק ייחשב ככתב תביעה מתוקן. לתביעה יתוסף נתבע נוסף – מר ראובן אוסקר לובלין ת.ז 011126810 מרחוב כפר עציון 41 ירושלים. התובע ימציא למר לובלין את כתב התביעה במסירה אישית בתוך 7 ימים.
18. הנתבעים יגישו כתב הגנה מתוקן בתוך 30 ימים. בתוך אותו מועד תוגש רשימת פלוגתאות ומוסכמות משותפת וכן אישור מטעמו של התובע על תשלום ההוצאות. בתום המועד ייקבע המשך ניהול ההליך.
19. הדיון הקבוע ליום 29.6.16 מבוטל.

ניתנה היום, י"ז סיוון תשע"ו, (23 יוני 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.