תובע 2 היה נהג רכב התובעים בעת התאונה.

הוא נהג בתוך כיכר תנועה, כאשר מימינו הגיע רכב הנתבעת 1.

נתבעת 1 התקדמה, כאשר היא אמורה לתת זכות קדימה לרכב התובע 2 המסובב את הכיכר.

נתבעת 1 הייתה בתנועה איטית, ולא עברה את הקו הדמיוני שבו עליה לעצור על מנת לאפשר זכות קדימה לתובע 2.

תובע 2 "חתך" את נתיב נסיעתה של נתבעת 1, על מנת לצאת מהכיכר, לכביש אשר הסתעף מהכביש בו נסעה נתבעת 1, בערך בזווית של 90 מעלות.

תובע 2 נכנס לאותו כביש למטרים ספורים, ומיד המשיך באלכסון ימינה לשטח המיועד לחניה.

בדרכו לאותה חניה, בעת שתובע 2 חתך כאמור את נתיב נסיעתה של נתבעת 1, פגעו כלי הרכב זה בזה, ותובע 2 המשיך כאמור לעיל בדרכו לחניה.

אני קובע כי בנסיבות העניין, תובע 2 הוא שאחראי לתאונה.

לתובע 2 הייתה זכות קדימה במידה והוא מקיף את הכיכר, אך הוא יצא מהכיכר בכיוון שבו אסור היה לו לנסוע, ולמעשה נסע התובע 2 בניגוד לכיוון התנועה בנתיב נסיעתה של נתבעת 1.

בנסיבות אלה, אין להתפלא על כך, שרכב תובע 2 פגש את רכב נתבעת 1 במקום שבו רשאית הייתה נתבעת 1 להיות בעת שתובע 2 מקיף את הכיכר ונוהג עפ"י דין.

אשר על כל אלה, התביעה נדחית.

התובעים ישלמו לנתבעות , ביחד ולחוד, הוצאות בסך 1,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום (לכל נתבעת 500 ₪), שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, י"ז אב תשע"ה, 02 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.