1. מונחת לפני בקשת המבקשת להפחתת סכום העירבון בתיק הקבוע לסך של 10,000 ₪.
2. הערעור הנדון הוגש על פסק דינו של בית המשפט השלום בהרצליה, כבוד השופטת ח. קלוגמן, מיום 15.12.14 בתא"ק 16920-02-11, בגדרו חויבה הנתבעת לשלם סך של 45,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 1.8.10 בשל היותה ערבה לחוב של נתבעת אחרת, זאת לאחר שנדחתה טענת המבקשת כי חתימתה על כתב הערבות זוייפה, אך נקבע כי המשיבה לא הקפידה לוודא כי המבקשת הבינה את מהות הערבות בהיותה דוברת שפה זרה ולכן חוייבה במחצית החוב.
3. לטענת המבקשת היא אלמנה מזה 10 שנים, מפרנסת יחידה בבית, אשר מתפרנסת מעבודה קשה במשק בית. לטענתה, היא מתגוררת עם אמה ניצולת השואה בת 93 הסובלת מדמנציה. המבקשת צירפה תדפיס תנועות חשבון לחודשים דצמבר עד מרץ 2015. כמו כן צירפה מסמך המעיד על חסכון בסך של 2,250 ₪ וכן פירוט הלוואות שלקחה ואישור כי אין בבעלותה רכב.
4. הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).
5. על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל:

"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.

ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).

כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).

תקנה 429 לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."

1. בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את הערבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי). די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תדחה.
2. בכל הנוגע לטענה בדבר קושי כלכלי אני קובעת כי טענה זו לא הוכחה. בהתאם לפסיקה, המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון או הפחתתם מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (ראו רע"א 2598/99 כהן נ' נח). במקרה הנדון המבקשת טוענת כי מצבה הכלכלי אינו שפיר, אך היא מצרפת פירוט חשבון לשלושה חודשים בלבד, ואינה מצהירה האם יש לה כרטיסי אשראי בהם היא עושה שימוש אם לאו. כמו כן המבקשת אינה מפרטת את גובה הכנסותיה והוצאותיה וכן אינה מסבירה מהות ההפקדות לחשבונה לרבות הפקדה מיום 30.3.15 על סך של 10,000 ₪.
3. מעבר לאמור המבקשת אף לא התייחסה כלל לאפשרות, אם קיימת, ליטול הלוואה או להיעזר בבני משפחה/מכרים לתשלום הערבון, כך שלא הניחה את התשתית הצריכה לקביעה כי מיצתה כל אפשרות ללוות את סכום הערבון וזאת בהתאם לפסיקה הקובע כדלקמן:

"התנאי בדבר היעדר מסוגלות כלכלית של מבקש הפטור מהפקדת עירבון נבחנת על סמך מצבו הכלכלי הפוזיטיבי, אך גם על סמך יכולתו להסתייע בסביבתו. ... המערערים גם לא הצליחו להוכיח את היעדר יכולתם להיעזר בסביבתם ..."

(בש"א 3166/12 מוטי אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות, וכן ראו בג"ץ מילנה גורנשטיין)

1. עוד אוסיף כי המערערת כלל לא התייחסה בבקשתה לסיכויי הערעור דבר המחזק האינטרס להגן על המשיבה שהוצאותיה בהליך זה יובטחו בבטוחה זמינה ויעילה בדמות ערבון (ראה: ע"א 4519/99 רוזמן נ' מס ערך מוסף - נתניה, רע"א 8192/98 רם נ' אררט חברה לביטוח בע"מ), בייחוד שעה שהמשיבה טוענת כי המבקשת טרם שילמה לה את ההוצאות שנפסקו לחובתה במסגרת בית משפט קמא.
2. בהתייחס לסיכויי ההליך ומבלי לקבוע מסמרות בענין, אציין כי לא שוכנעתי שאלה גבוהים כהערכת המבקשת ועולים כדי הרף המצדיק שלא להבטיח את תשלום הוצאות המשיבה.
3. עם זאת, משנדרש בית המשפט בקובעו את גובה הערבון לשקול בין היתר את מספר המשיבים, שווי סכום התביעה, סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראה: בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל) ולאזן בין זכות הגישה לערכאות ובין זכותו של המשיב להבטיח תשלום הוצאותיו בהליך, מוצאת אני להעמיד את הערבון על סך של 6,000 ₪, אשר יופקד תוך 30 יום מקבלת ההחלטה.
4. ככל שלא יופקד הערבון כאמור יירשם הערעור לדחייה.
5. מעקב מזכירות ליום 21.7.15.

ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשע"ה, 09 יוני 2015, בהעדר הצדדים.