1. התובעת הינה חברה הרשומה בישראל ועיסוקה, בין היתר, הוא שמירה, ניקיון וכח אדם.

2. נתבעת מס' 3 (אשר תיקרא להלן: "העמותה") הינה עמותה הרשומה כדין בישראל ומשמשת כמועדון כדורגל הרשום בהתאחדות לכדורגל בישראל ובכל עת רלוונטית לתובענה זו היא נמנתה על חוג לקוחותיה של התובעת.

3. הנתבעים 1, 2 הינם מורשי חתימה מטעם העמותה.

4. ביום 10/9/13 נחתם הסכם בין התובעת לבין העמותה לשם הצבת סדרנים למשחקי כדורגל במגרשה לעונה 2013-2014 (להלן: "ההסכם").

העתק של ההסכם צורף לכתב התביעה.

5. עפ"י הוראת סעיף 2 של ההסכם, התובעת התחייבה להציב בכל משחק המתקיים במגרש העמותה מספר סדרנים, בהתאם להנחיות מנהל אירועים או משטרת ישראל.

6. בפרק תנאי תשלום המופיע בהסכם צוין:

"מוסכם בין הצדדים כי התמורה תשולם עם סיום המשחק כנגד חשבונית מס.

לחילופין, כחול לבן צפון (יוסי חזן) בע"מ תחייב את ההתאחדות לכדורגל במידה והעמותה חפצה בכך וגם מסרה יפוי כח חתום ומאושר ע"י עו"ד.

מוסכם בין הצדדים כי אם ההתאחדות לכדורגל לא תעביר לכחול לבן צפון את מלוא התמורה, הלקוח ישלים את התמורה מחשבונו ועל חשבונו".

7. ביום 16/9/13 הנתבעים 1+2 חתמו על הוראה בלתי חוזרת המופנית להתאחדות לכדורגל בישראל (להלן: "ההתאחדות") לתשלום חשבוניות מס לצד ג' וזאת מכח תפקידם כמורשי חתימה של העמותה (להלן: "המחאת הזכות").

עפ"י נוסח המחאת הזכות העמותה נתנה להתאחדות הוראה בלתי חוזרת לשלם כל החשבוניות של התובעת שהינם עבור שירותי סדרנות, אבטחה וניהול אירועי ספורט ומשחקי כדורגל.

חתימות הנתבעים 1+2 על המחאת הזכות אושרו בחתימת ב"כ הנתבעים.

8. לטענת התובעת, אכן בתחילת ההתקשרות בין הצדדים, חלק מהכספים אשר השתלמו עבור מתן השירותים, היו מועברים אליה ע"י ההתאחדות בהתאם להסכם, אולם, ההתאחדות לא העבירה לתובעת את מלוא התמורה המגיעה לה עפ"י ההסכם.

9. התובעת טענה כי היא העניקה לעמותה שירותים בהתאם להסכם תמורת סכום כולל של 125,375 ₪, כמפורט ב-10 החשבוניות שפורטו בסעיף 9 לתצהירו של מנהל התובעת מר יעקב אמסלם (להלן: "מר אמסלם").

לעומת זאת, ההתאחדות העבירה לתובעת מהכספים שמגיע לעמותה סכום כולל של 94,701 ₪.

10. יוצא כי לפי חישובי התובעת, העמותה נשארה חייבת לשלם לה יתרה בסך 30,674 ₪.

11. תחילתו של תיק זה, עת התובעת הגישה לביצוע כנגד הנתבעים 1+2 שיקים שבוטלו שפרטיהם כדלקמן:

מס' השיק סכום השיק בש"ח ז.פ. השיק

10277 27,000 31/3/14

10278 15,000 30/4/14

השיקים הנ"ל חתומים בחתימת העמותה כמושכת השיקים ומשוכים על חשבונה, כאשר הנתבעים 1+2 חתומים עליהם כמורש חתימה מטעם העמותה בצירוף חותמתה (להלן: "השיקים").

12. על השיקים מודפסים פרטי בעלת החשבון ומורשי החתימה, וזאת כדלקמן:

- מועדון הכדורגל מכבי דלית אלכרמל

- מורשה: פחר אלדין סעד ת.ז. 029968203 (להלן: "נתבע מס' 1")

- מורשה: נסר אלדין רושדי ת.ז. 056881220 (להלן: "נתבע מס' 2").

13. מר אמסלם העיד כי בתחילת עונת הכדורגל 2013-2014 ההתאחדות היתה משלמת 100% מעלויות האבטחה עד שהחליטה להפחית את השתתפותה לשיעור 75% וכי בחודש 12/13 או 1/14 ההתאחדות הוציאה הוראה ברוח זו לקבוצות.

14. לטענת התובעת, השיקים נמסרו לה ע"י העמותה כמקדמה על ההפרשים שיהיו כתוצאה מהחלטת ההתאחדות הנ"ל, עד לסיום עונת המשחקים וסוכם כי חשבון סופי יערך בסוף העונה.

מר אמסלם העיד:

"כל זמן שהיתה המחאת זכות כנגד 100% על התשלום, וברגע שהקבוצה העבירה לנו את החוזר הזה של ההתאחדות, קיבלנו ידיים קרות כי הקבוצות לצערי בליגות הנמוכות התקציב שלהם קשה ולכן חששנו שלא נקבל כסף ולכן בקשנו מקדמה כדי להמשיך את העונה. השיקים ניתנו כתשלום רגיל והפקדנו אותם לפירעון במועדם."

15. לאחר הגשת השיקים לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ 13-06287-14-6 (להלן: "תיק ההוצל"פ") הוגשו שתי התנגדויות, אחת מטעם כל חייב ובעקבות כך נפתחו שני תיקים אזרחיים נשוא פסק דין זה שהדיון בהם אוחד.

16. בשלב מאוחר יותר, התובעת הגישה כתב תביעה מתוקן כנגד העמותה, נתבע מס' 1 ונתבע מס' 2 ע"ס 42,000 ₪ המהווה סכומי שני השיקים ובמהלך הדיון התובעת העמידה את סכום תביעתה ע"ס 30,674 ₪ המהווה את ההפרש בין סכומי החשבוניות שהוצאו ע"י התובעת עבור העמותה , לבין הסכום הכולל שהועבר לתובעת ע"י ההתאחדות.

17. מר אמסלם העיד שהתובעת לא נתנה את השירות עפ"י ההסכם עד סוף העונה וכי הנתבעת "העזיבה" אותה והחשבונית האחרונה הינה מיום 1/3/14.

להנחת מר אמסלם, השיקים נמסרו לתובע לקראת סוף חודש דצמבר 2013, לאחר שההתאחדות החליטה כפי שהחליטה.

18. מר אמסלם הסביר בעדותו את תהליך הגשת החשבונית בכך שהתובעת היתה מקבלת אישור מהמשטרה שבו מצוין כמה אנשים היא צריכה להציב בכל משחק, ועל פי האישור, התובעת היתה מציבה את עובדיה ועפ"י זה היא היתה מוציאה חשבונית, אשר היתה מועברת למנהל הקבוצה באמצעות מנהל האירועים של התובעת, שהוא מר נשאר פלאח, שהיה מחתימה ע"י העמותה והתובעת היתה מעבירה את החשבונית להתאחדות.

מר אמסלם הודה בעדותו כי שתי החשבוניות האחרונות הועברו להתאחדות מבלי שיאושרו קודם בחתימת העמותה, מאחר והעמותה סירבה לאשרן, אם כי ניתן לבדוק באתר ההתאחדות שהמשחקים נשוא אותן חשבוניות קוימו.

19. הנתבע מס' 1 (להלן: "מר פחראלדין") הגיש כנגד התובעת תביעה שכנגד בתיק 28875-02-15 ע"ס 120,000 ₪, סכום שהופחת לסך 75,000 ₪ במהלך הדיון, לאחר שביהמ"ש הבהיר שאינו מוסמך לדון בתביעה שכנגד להיותו מכהן כרשם בכיר ולא שופט.

20. מר פחר אלדין טען בתביעה שכנגד, בין היתר, כדלקמן:

א. ביום 27/1/15 הוא קיבל אזהרה בתיק ההוצל"פ לפיה גילה כי ביום 12/8/15 נפתח תיק ההוצל"פ נגדו וכי לא קיבל כל פניה, או מכתב, או אזהרה לפני כן.

ב. בדיעבד, התברר כי כביכול המסירה בגין פתיחת תיק ההוצל"פ נמסרה לאחות בשם אינאס ביום 4/12/14, וכי אישור המסירה הוא שיקרי ומזויף, כך שאין לו אחות בשם אינאס.

ג. על סמך אישור המסירה המזויף, התובעת נקטה כנגדו הליכים מבצעיים ללא ידיעתו ותוך שלילת זכותו לקבל את יומו ולהעלות את טענותיו בפני ביהמ"ש.

ד. ביום 28/1/15 הוא פנה לנתבעת שכנגד וביקשה לסגור את התיק תוך שהוא מבהיר בפניה כי תיק ההוצל"פ נפתח נגדו שלא כדין מאחר והשיקים משוכים על חשבון העמותה המהווה אישיות משפטית נפרדת ואף הבהיר לנתבעת שכנגד שתיק ההוצל"פ גורם לו נזקים רבים ופנייתו לא נענתה.

ה. הוא פנה פעם נוספת לנתבעת שכנגד וגם הפעם הוא לא נענה ואף יותר מכך פעלה הנתבעת שכנגד ביום 3/2/15 להטלת עיקול על חשבונות הבנק שלו, כאשר בפעולה זו הנתבעת שכנגד העצימה את נזקיו.

ו. הוא פנה לנתבעת שכנגד באמצעות בא כחה לתובעת אשר הגיבה "שהתנהלותו של התובע הצדיקה פתיחת תיק כנגדו" והנתבעת שכנגד סירבה להסיר את העיקול מעל חשבונו.

ז. התובע שכנגד טען בתביעתו כי הנתבעת שכנגד פעלה בניגוד לדין, כפי שתואר לעיל.

ח. התובע שכנגד טען כי הנתבעת שכנגד גרמה במעשיה לחסימת כרטיס האשראי של עסקו (בתחום המחשבים), דבר שגרם לאי כיבוד התחייבויותיו כלפי ספקי העסק ועיכוב ביצוע רכישות העסק בארץ ובחו"ל, תוך הפרת הסכמים עם ספקי העסק.

ט. עיקול חשבונו גרם לכך שהבנק לא כיבד את השיקים שמסר עסקו לספקים, דבר שגרם לפגיעה קשה בתדמית עסקו.

י. העיקול גרם לשינוי תנאי האשראי בחשבונו וגרם לפיגור בהלוואה.

יא. הנתבעת שכנגד אף עיקלה את תכנית החיסכון שניהל התובע שכנגד.

יב. פתיחת תיק ההוצל"פ כנגד התובע שכנגד גרמה להורדת הדירוג של עסקו בחברת BDI.

יג. בשל העיקול, סירב הבנק לתת לו ערבויות בנקאיות וכתוצאה מכך הוא לא השתתף במכרזים בסכומים משמעותיים.

21. כל הליכי ההוצל"פ שננקטו כנגד התובע שכנגד בוטלו עפ"י החלטת כב' הרשם קבאני מיום 1/3/15.

22. מר אמסלם בתצהירו הגיב לתביעה שכנגד בכך שהיא חסרת כל אחיזה במציאות, מופרזת, טורדנית וקנטרנית שכל מטרתה להאריך את הדיון בתביעה העיקרית ולנסות להיות משקל נגד לתביעה העיקרית ובדרך מאיימת.

נטען גם כי מהמסמכים שצורפו לא ניתן ללמוד דבר וחצי דבר על "נזק" כלשהו לכאורה והסכמת התובע שכנגד להפחית מסכום תביעתו סך 45,000 ₪ משמש כאלף עדים לאופי התביעה ולמטרתה האמתית.

23. בנוסף, הנתבעים הגישו הודעת צד ג' כנגד ההתאחדות אשר נדחתה בהסכמה במהלך הדיון.

דיון והכרעה:

התביעה העיקרית:

24. ההסכם שנחתם בין הצדדים הינו לעונת המשחקים 2013-2014, קרי, הוא התייחס לכל המשחקים הביתיים של הקבוצה עד תום שנת 2014 המסתיימת בחודש מאי או יוני 2014.

25. התביעה הינה שטרית ומבוססת על השיקים, על אף העובדה שבקשת הביצוע תוקנה בשלב יותר מאוחר בכתב תביעה.

26. אין מחלוקת שהשיקים נמסרו לתובעת ע"י העמותה, באמצעות הנתבעים 1+2.

27. מספרי השיקים הינם עוקבים, ללמדך שהם נמסרו באותו מעמד או תוך תקופה קצרה.

28. סכומי השיקים הינם עגולים, אחד לסוף חודש 3/14 והשני לסוף חודש 4/14, ללמדך שהם לא באו לכסות חשבון מסוים, אלא על חשבונות עתידיים.

29. ביהמ"ש מקבל את טענת התובעת שהשיקים נמסרו לה לאחר הנחיית ההתאחדות שהיא תישא ב-75% מעלות השמירה במשחקים ולא במלוא העלות, וכי השיקים נמסרו לתובעת לפי בקשתה, על מנת לכסות את הסכומים שיגיעו לתובעת ולא ישולמו ע"י ההתאחדות.

30. בעצם לא משנה מה לכנות את השיקים, האם מדובר בשיקים לביטחון, כגרסת הנתבעים, או שיקים המשולמים כמקדמה בגין שירותי אבטחה עתידיים.

כך או כך, השיקים יהיו ברי פירעון במידה ונעשו עבור הנתבעת עבודות ע"י התובעת שלא שולמה תמורתן.

אם מדובר בשיקים לביטחון, הרי אם נשארה יתרת חוב לטובת התובעת, ניתן להשתמש בהם לכיסוי היתרה, מאחר והם מהווים בטוחה לתשלום יתרת החוב.

גם אם יתברר שהם נמסרו לתובעת כמקדמה על חשבון עבודות עתידיות, הרי בוצעו עבודות ונשארה יתרה והם ברי פירעון.

31. השאלה המהותית הינה האם העמותה נשארה חייבת כספים כלשהם לטובת התובעת כתוצאה מעבודות שבוצעו על ידי התובעת לאחר מסירת השיקים לידיה?

ביהמ"ש מקבל את גרסת התובעת שהשיקים נמסרו לידיה לקראת סוף חודש 12/13, או תחילת חודש 1/14, לאחר קבלת הנחיית ההתאחדות שניתנה בחודש 12/13 שהיא תשלם אך ורק 75% מעלות האבטחה במגרשים.

32. עיון בפרטי החשבוניות שצוינו בסעיף 9 לתצהירו של מר אמסלם מעלה כי סכומי 4 החשבוניות האחרונות שהוצאו לאחר תחילת חודש 1/14 מסתכמים בסכום כולל של 48,321 ₪ העולים על סכומי השיקים.

33. הנתבע מס' 2 נהג לאשר את החשבונות המוגשים ע"י התובעת והחשבון האחרון שאושר בחתימתו הינו מיום 31/1/14 המתייחס למשחק עם הפועל כפר סבא שהתקיים ביום 25/1/14.

החשבון הנ"ל אושר ע"י הנתבע מס' 2 ביום 5/2/14.

34. 2 החשבונות הבאים לא אושרו ע"י נתבע מס' 2 והראשון בהם מתייחס לשני משחקים, הראשון מיום 7/2/14 מול עירוני קריית אתא, והשני מיום 14/2/14 מול ביתר נהריה, ואילו החשבון האחרון מתייחס למשחק 1/3/14 מול אחווה עראבי.

35. העד מר נסראלדין סאלח העיד כי מאז שהוא נכנס לתפקיד אצל העמותה בחודש 1/14, הוחלט להפסיק את העבודה עם התובעת, ואם הוא לא טועה, האירוע האחרון היה ביום 25/1/14 ואז הוצא החשבון האחרון שאושר, ולטענתו נחתם הסכם חדש עם כוכב עירון חברת אבטחה.

העד הנ"ל לא מסר חשבונות והנתבעת לא גילתה ולא הציגה העתק של ההסכם שנערך בין העמותה לבין כוכב עירון ואף לא הוצגו חשבוניות עם כוכב עירון.

העד הנ"ל אף הרחיק לכת וטען כי התובעת קיבלה כספים מההתאחדות מכח החשבוניות של כוכב עירון, טענה שנטענה באופן סתמי ללא כל ראיה או ביסוס.

36. יש לציין שביהמ"ש הרשה להעיד את העד הנ"ל מטעם הנתבעת, ללא הגשת תצהיר עדות ראשית מטעמו, אולם, חשוב לציין גם שב"כ הנתבעת ניסה להגיש מסמכים שלא גולו ולא צורפו לפני כן, באמצעות העד הנ"ל!

37. לפי עדותו של העד הנ"ל, הרי נתקבלה החלטה לא להעסיק יותר את התובעת בחודש 1/14, על אף קיום ההסכם, דבר המסביר מדוע הנתבעת לא אישרה את 2 החשבונות האחרונים שהוצאו ע"י התובעת.

38. בשני החשבונות האחרונים שצורפו לתצהירו של מר אמסלם צוינו 3 משחקים, לרבות מועדים ושמות הקבוצות שמולן נעשו המשחקים, ולא ברור מדוע הנתבעת לא ניסתה להוכיח באמצעות מסמכים שהשירות במשחקים הנ"ל ניתן ע"י חברה אחרת, או שלא התקיימו משחקים כאלה בכלל.

39. לאור כל האמור לעיל, ביהמ"ש מקבל את גרסת התובעת שהיא נתנה לעמותה שירותי אבטחה, בהתאם ל-10 החשבונות שהוגשו על ידה, וכי מגיעה לתובעת מהעמותה יתרה בסך 30,674 ₪.

התביעה נגד הנתבעים 1+2:

40. הנתבעים 1 ו-2 חתמו על השיקים כמורשים מטעם העמותה וחתימותיהם על השיקים מחייבות את העמותה, אולם, אין מדובר בחתימות אישיות המחייבות אותם באופן אישי.

41. היות הנתבעים 1 ו-2 מורשי חתימה בשם העמותה, עולה מהדברים שהודפסו על פני השיקים.

42. יוצא שמושכת השיקים הינה העמותה והתביעה היתה צריכה להיות מופנית אך ורק כנגדה ולא כנגד הנתבעים 1 ו-2.

43. מקובלת על ביהמ"ש הקביעה בפסק הדין שצוטט בסיכומי ב"כ נתבעים "שחובה של העמותה, הוא חובה שלה, ולא של חבריה".

44. הנתבעים 1 ו-2 חתמו על השיקים בהרשאה מטעם העמותה ודבר פעילותם כשלוח נלמדת מחזות השיקים ויש לשחרר אותם מכל אחריות.

חתימות הנתבעים כשלוח אינה חתימה המחייבת אותם עפ"י הוראת סעיף 22(א) לפקודת השטרות.

45. לאור האמור לעיל, דין התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2 להידחות.

התביעה שכנגד:

46. לאור האמור לעיל, יוצא כי לא היה מקום להגשת השיקים לביצוע כנגד הנתבעים 1 ו-2, ולפיכך כל ההליכים המבצעיים שננקטו נגדם נעשו ללא כל בסיס או הצדקה.

47. כנגד התובע שכנגד ננקטו הליכים מבצעיים ונעשו פעולות שיש בהם כדי לפגוע בזכויותיו, כגון הטלת עיקול על חשבונותיו בבנק, מהלך שעלול לגרור אחריו תוצאות רבות כגון, ביטול כרטיס אשראי, החזרת הוראות קבע, החזרת שיקים וכדומה.

48. התובע שכנגד פנה לנתבעת שכנגד והתריע שננקטו נגדו פעולות לא מוצדקות ועל אף זאת הנתבעת שכנגד לא הסכימה לסגירת תיק ההוצל"פ נגדו ואף ביקשה לנקוט נגדו בהליכים משפטיים, אשר בסופו של דבר בוטלו ע"י כב' הרשם קבאני, בהתאם להחלטתו מיום 1/3/15.

49. לפיכך, ביהמ"ש קובע שההליכים שננקטו כנגד התובע שכנגד לא היו מוצדקים והנתבעת שכנגד היתה צריכה להימנע מנקיטתם ולדאוג לביטולם מיד לאחר שנתבקשה לעשות כן.

50. הנתבעת שכנגד לא ראתה לנכון להתייחס לטענות התובע שכנגד בכל הקשור למסירת האזהרה הנטענת לידיו ולטענתו שאין לו אחות בשם "אינאס", ואף לא טרחה להעיד את מבצע המסירה על אופן ביצועה.

51. על אף האמור לעיל, הסכומים שנתבעו ע"י התובע שכנגד מוגזמים מאד.

התובע שכנגד לא הוכיח בכתובים מה הנזקים שנגרמו לו בפועל והסכומים שצוינו בכתב התביעה שכנגד נשלפו מהמותן.

52. מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה שכנגד ניתן ללמוד שעוקל לו חסכון ע"ס 54,074 ₪ ולאור עיקול זה התובע שכנגד היה יכול לפנות בבקשה ללשכת ההוצל"פ ולבטל את יתר העיקולים ובכך היה מקטין את נזקיו.

53. אין להתעלם גם מהתנהגותו של התובע שכנגד, אשר חתם על השיקים ומסרם לנתבעת שכנגד ולאחר מכן הורה על ביטול שניהם ללא הצדקה חוקית, התנהגות שיש בה חוסר תום לב.

54. בנסיבות המתוארות, ביהמ"ש קובע שלא היה מקום לנקיטת הליכים כנגד התובע שכנגד וכי הפעולות נעשו ללא כל הצדקה, ומעריך את נזקיו של התובע שכנגד על דרך האומדנה בסך 10,000 ₪.

55 לסיכום:

א. התביעה העיקרית:

אני מקבל את התביעה העיקרית, ככל שהיא מתייחסת לנתבעת מס' 3 באופן חלקי ומחייבה לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

1. סך של 30,674 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 1/4/14 ועד למועד התשלום בפועל.

2. סך של 1,060 ₪ בגין אגרת משפט.

3. סך של 5,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

הסכומים הנ"ל ישולמו לתובעת תוך 30 יום מיום מסירת העתק מפסק דין זה לידי ב"כ הנתבעים, שאם לא כן, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ב. התביעה כנגד נתבעים 1,2 :

התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2 נדחית ותיק ההוצל"פ מס' 13-06287-14-6 ייסגר כנגדם.

אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪, אשר ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ג. התביעה שכנגד:

אני מקבל את התביעה שכנגד באופן חלקי ומחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובע שכנגד את הסכומים הבאים:

1. פיצוי בסך 10,000 ₪.

2. אגרת משפט חלקית בסך 1,500 ₪.

3. שכ"ט עו"ד בסך 1,700 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מיום מסירת העתק מפסק דין זה לידי ב"כ הנתבעת שכנגד, שאם לא כן הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

56. מבדיקת התיק עולה כי קיים בתיק פיקדון בסך 600 ₪ שהופקד ע"י התובע שכנגד. סכום זה יועבר לטובת מחצית שניה של האגרה בגין התביעה שכנגד ובמידה ותישאר יתרה בגין המחצית השניה, המזכירות תדרוש אותה מהתובע שכנגד, באמצעות בא כחו.

במידה ולא קיימת יתרת חוב לאגרות, יש לשחרר את סכום הפיקדון לתובע שכנגד, באמצעות בא כחו.

המזכירות תמציא עתק מפסק דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ד' טבת תשע"ז, 02 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.