תביעה לפיצוי בגין נזק רכוש שנגרם לרכב התובע עקב היתקלות באבנים שהיו פזורות בצדי הכביש בתוך יישוב גוש חלב.

בכתב התביעה נטען כי תוך כדי נסיעה בכביש פנימי ביישב, נפגע הרכב מסלעים שהיו בכביש.

צורפה חוות דעת שמאי והוצגו לעיוני תמונות צבעוניות שצורפו לחוות הדעת .בתמונות נראות אבנים גדולות בצדו הימני של הכביש.

בכתב הגנתן הכחישו הנתבעות את נסיבות התאונה.

לאחר ששמעתי את עדותו של התובע ועיינתי במוצגים שהונחו על שולחני, נחה דעתי לדחות את התביעה.

להלן הנימוקים באופן תמציתי כדרישת תקנה 15ב לתקנות שיפוט בתביעות קטנות תשל"ז 1976:

א. התובע אישר כי היה בחור שראה את האירוע אך לא טרח להביא אותו למתן עדות.

ב. התובע טען כי צילם את האבנים אך הצילומים אבדו.

ג. התובע טען כי ראש המועצה "אישר את הדברים וחתם". כשנשאל מדוע לא הביא את האישור טען כי שכח אותו בבית.

ד. התאונה אירעה על פי הנטען בכתב התביעה ב - 6.7.2011. התובע טען כי תיקן את הרכב מיד לאחר התאונה. ברם, מהחשבונית נ/1 עולה כי הרכב נכנס למוסך ב 7.10.2012. לתובע לא היה שום הסבר לעניין זה. אך יש לציין כי כשעומת עם סתירה זו לא הופתע כלל.

ה. התובע טען בעדותו כי שילם למוסך 16,000 ₪. ככל הנראה התובע לא שם לב שזה הסכום שנקבע בחוות דעת השמאי וכולל את ירידת הערך.

ו. התובע טען כי הנתבעת הציעה לו 14,000 ₪. גם לטענה זו אין סימוכין והיא הוכחשה על ידי נציג הנתבעת 2.

ז. התובע , בשנות החמישים לחייו, טען כי פעם ראשונה מופיע בבית המשפט. סבור אני כי חוסר הדיוק בדבריו והכישלון בביסוס גרסתו נובע מכך שהיא לא נכונה. הטענה כי זו הופעתו הראשונה בבית משפט נועדה לכסות על חוסר הסבירות שבגרסתו.

ז. לו שילם התובע את סכום החשבונית נ/1 לא היה משהה את תביעתו כארבע שנים.

הנה כי כן, בהעדר הסבר לכל סימני השאלה הנ"ל גובר ההסבר היחיד המתקבל על הדעת והוא שהגרסה של התובע אינה גרסת אמת.

התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעות הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪.

ניתן היום, י"א סיוון תשע"ה, 29 מאי 2015, בהעדר הצדדים.